המאבק נגד הקמת מבני ציבור בתוך כיכר המדינה עולה שלב
ועד תושבי כיכר המדינה עתר לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הכוונה להקים בית ספר ומתנ"ס במתחם המגדלים שניבנה בימים אלה בכיכר המדינה, וכעת, המאבק עולה שלב והתושבים יוכלו להגיש ערר לוועדה המחוזית לתכנון והבנייה.
כפי שדווח ב"תל אביב אונליין" בעבר, התושבים הגישו עתירה מנהלית באמצעות עו"ד שירלי גרוס ואמיר דנוס וכעת, בית המשפט המחוזי קבע כי היתה קיימת חוסר שקיפות בהתנהלות העירייה וכי התוכנית להקמת בית הספר אושרה ללא יכולת אמיתית של התושבים להתנגד להיתר.
בית המשפט קבע כי לאור "הסודיות האופפת את הבקשה להיתר" ומכיוון ולתושבים לא היתה הזדמנות להתנגד להחלטת העירייה התושבים יגישו ערר לוועדה המחוזית לתכנון והבנייה וכי לתושבים יש סמכות לעשות כן.
עו"ד גרוס: "המשמעות של שלילת האפשרות להתנגדות לתוכניות בשטחים שהינם 'שטח חום' בתירוץ שהן מכוח תוכנית קודמת צריכה להטריד את כל תושבי העיר.
"במצב זה העירייה יכולה להחליט להקים מבני ציבור מבלי לבחון את ההשלכות על התושבים מבלי להתחשב בכל הקריטריונים הנדרשים, הינה בניגוד מובהק לאינטרסים של כלל שכונות העיר וכלל תושבי העיר.
"כפי שהוחלט על ידי בית המשפט המחוזי ההתנגדות הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כאשר הוועדה מחויבת לדון בטענות התושבים לגופו של עניין".
כפועל יוצא מהחלטת בית המשפט המחוזי לא יינתן היתר לעירייה עד אשר טענות התושבים יידונו לגופו של עניין. למעשה בפועל מדובר בצו מניעה שהוטל על העירייה ואין כרגע לעירייה סמכות להקים את בית הספר וזאת למרות ששלב חפירת הכיכר וההכנה לבניית בית הספר בעיצומן.
התושבים טענו בערר שהגישו כי לנציגות ועד כיכר המדינה הוצגו מצגות על פיהם שלושת רבעי מהכיכר תשאר כיכר כמהותה ותכנונה המקורי ו"כפיצוי" על אישור בניין שלושת המגדלים בתוכנית 2500 א' תישאר על כנה ירוקה ומתוכננים בו פארק, אגם, מתקני משחקים לילדים, גינות כלבים וכיוצא בזה.
עורכת הדין שירלי גרוס. צילום: רונן מחלב
עו"ד גרוס: "התשתית והמידע שעמדו בפני הוועדה המקומית כאשר היא אישרה את בניית בית הספר לא היו מספיקים ולא הצדיקו החלטה על הפקדת התכנית. לא צורף לתוכנית להקמת בית הספר נספח תנועה אשר יגדיר את ההשלכות של מיקום המוסד החינוכי בתוך אי תנועה של מעגל תנועה בעל שבע זרועות כשהכניסה הרגלית אליו הינה מתוך צומת ואינה עונה על מטרת התכנון ןעל דרישות התכנון והבטיחות, על מספר מקומות חניה ברחוב, על חתך הרחוב ועל נפחי תנועה והפעילות התחבורתית ברחוב והתעלמות מאלמנטים הכרחיים כמו אזור לחניית היסעים, הורדה והעלאה של תלמידים/ילדי גן/ תלמידי כיתות מיוחדות, פריקה וטעינה של משאיות, של אוטובוסים ושל הסעות וכיוצא בזה.
"כמובן שלא נערך כל סקר מקיף המתבקש בנסיבות אלה וכן, קיימת התעלמות מוחלטת מהסתמכות התושבים על הכיכר ותכנונה של העיר. העירייה בחרה להתעלם מדרישות משרד התחבורה אשר מהוות הנחיות אשר על מוסדות ציבור יש לקיים. משרד התחבורה לאחר בחינת הנושא על ידי אנשי מקצוע אובייקטיבים ונטולי אינטרסים פירסם 'הנחיות להסדרי תנועה בקרבת מוסדות חינוך' אשר מטרתן למנוע תאונות ואסונות ולאפשר בטיחות כללית באזור ותנועתיות סבירה באזור בית הספר. התושבים יוכיחו כי העירייה בחרה להתעלם מהנחיות משרד התחבורה".
עוד מציינת עו"ד גרוס כי, "התושבים יוכיחו בפני ועדת הערר כי לא בוצע כל סקר אשר בחן את האלטרנטיבות למיקום פרויקט הקמת בית הספר והמתנ"ס במיקום המאושר, כלל לא בחן מקומות אחרים בסביבה, את האפשרויות והצורך וכלל לא בחן את השפעותיו הרוחביות לרבות סקר השפעה על הסביבה. ההחלטה השרירותית ליתן היתר לפרויקט בסדר גודל כזה במיקום הזה בתוך הכיכר עצמה, תוך התעלמות מוחלטת מהתוכנית אשר הושקעו בה שנים רבות של תכנון ומחשבה כיצד לבנות ולתכנן את העיר תל אביב.
"כפי שתכוננה כיכר המדינה להיות 'כיכר העיר' וראש העיר דאז מר שלמה צ'יץ' ניסה אף להפקיע את השטח הפרטי המצוי בתוך הכיכר וזאת על מנת להשאיר את הכיכר בכללותה 'כיכר העיר' כריאה ירוקה וציר מרכזי אשר מחבר בין חלקי העיר.
"בנסיבות משמעותיות אלו היה על העירייה לבחון כל צעד שבא לשנות או לבטל את 'פני העיר' כפי שתוכנן וכפי שהושקעו בו עשרות שנות תכנון.
ההחלטה לאשר את התכנית במצב הדברים הקיים מהווה חוסר סבירות מהותי. ניתן היה לאשר מבנה ציבור אחד שלא יעמיס ולא ישנה את הכיכר באופן בו – הכיכר נהרסת לחלוטין וכך כלל לא תהיה כיכר בפועל".
תגובות