המבצע להצלת פיקוס השקמה ברחוב ציהתל”י ביפו

ברחוב ציהתל”י ביפו ניצב לו עץ פיקוס שקמה ישיש ונהדר, שקיבל את הכינוי – “שקמי”. חישוב משוער של אגרונום העירייה, חיים גבריאל, קובע שהוא בן מאות שנים, אך גילו המדויק אינו ידוע – משום שעקב פציעה פנימית, הגזע של שקמי חלול.

העירייה הביאה את מיטב מומחי העצים שלה כדי לשקם את שקמי בטיפול אורתופדי ייחודי: “חיזקנו את שלד העץ על ידי כבילת ענפיו הכבדים וכך מנענו את קריסתו, ובאמצעות לוח פלדה, סגרנו גם את החלל הפעור שבגזע. אנו דואגים לשמר עצים ותיקים בתל אביב-יפו כדרך קבע, מתוך הבנה שתשתית איתנה של עצים בוגרים ונותני-צל בשטחי העיר משפרת באופן משמעותי את איכות חיינו”, מספרים בעירייה.

“כחלק מחזון היער העירוני שלנו, שתלנו ב-2021 כ-5,500 עצים, כשהיעד העירוני הוא עד שנת 2030 הוא לשתול 100,000 עצים, שיאווררו ויקררו את התושבים, התושבות והמבקרים ברחבי העיר”.

את פיקוס השקמה שתלו בעבר כעץ מאכל, אנשים השתמשו בפירות שלו לצורכם האישי.

בתל אביב יש לא מעט עצים כאלה עתיקים למשל, לאורך דרך בן צבי, יש מקבץ של שלושה עצים עתיקים, בגן יעקב (הבימה), לאורך שדרות ירושלים בגן השקמה, בצומת יפת ובעל שם טוב וברחוב מזא”ה בין הבתים יש עץ שקמה ענק מאוד ותיק כולם עצי פיקוס ושקמה.

ב-1909 התחילו נטיעות הפיקוס בתל אביב. בעולם יש 1000 מינים של פיקוס ובארץ יש עשרות מינים, לא ניתן לקבוע את גילם של העצים משתי סיבות – הסיבה הראשונה היא שבגלל גילם המתקדם הם כבר חלולים ולכן לא ניתן להעריך. הסיבה השנייה היא שהעצים מתעבים בהתאם לכמות המים שהם סופגים זאת אומרת, שיכול להיות עץ עתיק מאוד אך עם גזע צר בגלל שהוא לא קיבל מספיק מים.

סוגי הפיקוס שקיימים פה בתל אביב הם פיקוס השקמה, פיקוס תאנה, פיקוס השדרות, פיקוס כינורי ופיקוס קדוש (בודהה קיבל את ההארה שלו מתחת לעץ הפיקוס הקדוש ולכן הוא נקרא ככה) – ברחוב גורדון משני הצדדים שלו יש פיקוס קדוש ומפוזרים עוד כמה ברחבי העיר”.