כך יראו הפרויקטים הגדולים של תל אביב בשנים הקרובות

מי שנוסע או מתהלך ברחבי תל אביב בשנים האחרונות מרגיש לפעמים שהוא נמצא באתר בנייה אחד גדול. זאת בשל ריבוי פרויקטים שעובדים עליהם במקביל. לצד פרויקטים של חברות בנייה פרטיות שבונות מגדלי מגורים, ישנם גם פרויקטים הקשורים לתחבורה ותשתיות בהובלת גופים ציבוריים.

"תל אביב אונליין" מביא לכם תמונת מצב ל-3 פרויקטים משמעותיים שנמצאים בימים אלו בשלבי תכנון ובנייה ואמורים לשנות את פניה של העיר.

הדמיית המטרו בכיכר הבימה. צילום: אדר׳ טל אייל ושרון שפירא. עריכה גרפית: שירה שטינברג

המטרו

מקום: גוש דן

סטטוס: בתכנון

שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2037

היקף בנייה: 150 ק"מ, 109 תחנות

המטרו, הרכבת התחתית של גוש דן, הוא כנראה פרויקט התשתיות הגדול ביותר שתוכנן בישראל. על פי ההערכות הראשוניות הוא אמור לעלות 150 מיליארד שקל, כעת אפשר להעריך שיעלה יותר. המטרו יציע מערכת בת שלושה קווים, שתעבור בתחום 24 רשויות, על פני כ־150 ק"מ. נכון להיום היעד הוא כ־450 מיליון נסיעות בשנה. לאורך הקווים, על פני הקרקע, מתוכננת תוכנית להעצמת הבינוי (תמ"א 70), שתעודד בנייה מואצת בעיקר סביב עשרות התחנות שיוקמו.

אין חולק על כך שכאשר מערכת המטרו תושלם ותפעל במלואה, גם אם עיקר השינוי וה"חוויה" יהיו מתחת לפני הקרקע, היא תשנה את כל סביבתה, בכל ממד. זה מתחיל בתחנות עצמן, ממשיך אל הבינוי סביבן – אך בעיקר ישפיע לחלוטין על דרך ההתניידות ברחבי גוש דן רבתי.

אך כל אלו תלויים במועד: בתחילת דרכו של הפרויקט הגרנדיוזי, במוסדות התכנון דובר על הפעלת הקווים הראשונים בשנת 2032. בינתיים נודע כי התאריך "הוזז" ל־2034, והמועד להפעלת המערכת במלואה נותר כפי שהיה: 2037. באפריל 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) את תוואי שלושת הקווים, ובפברואר 2022 אישרה ועדת השרים את חוק המטרו – אלא שאז התפרקה הממשלה, מה שעיכב את המשך ההתקדמות. במרץ האחרון יצא לדרך המכרז לניהול קווי המטרו, ובמסגרת סיכומי התקציב נקבע כי קידומו יימשך ללא תנאי.

מגדל בין ערים. הדמיה: מילוסבסקי אדרכלים

מגדל בין ערים

מקום: רחוב 'על פרשת דרכים', סמוך לתחנת רכבת סבידור מרכז

סטטוס: בתכנון

שנת סיום הפרויקט (הערכה): לא ידוע

היקף בנייה: 100 קומות, 121,500 אלף מ"ר בנוי

מגדל בין ערים נקרא כך משום שהוא נמצא בנקודה הצופה על גבול שלוש הערים הסמוכות זו לזו – תל אביב, רמת גן וגבעתיים. כך הוא גם מתוכנן להיבנות: כמעין מנסרה משולשת (בדומה למגדל המשולש במתחם עזריאלי), שכל אחת מחזיתותיה פונה לעיר אחרת. את המגדל תכנן משרד מילוסלבסקי אדריכלים.

מגדל בן 100 קומות ובגובה 400 מטר נשמע כמו חלום רחוק, אולי, אלא שהתוכנית שלו כבר אושרה על ידי הוועדה המחוזית ביוני 2018. עיריית תל אביב־יפו ורשות מקרקעי ישראל, המחזיקות בקרקע (בשיעור של 65% ו־35% בהתאמה), אמורות לפרסם בעתיד הקרוב את המכרז עבורה, כשלב ראשון למימוש התוכנית. הן יוכלו להרוויח מהמכרז, יחד, כחצי מיליארד שקל על פי ההערכות – ואפשר להניח בזהירות כי אם המכרז אכן יצא לפועל בקרוב, נוכל לחזות בו בעינינו אולי אף לפני חגיגות ה־100 למדינה.

המגדל צפוי לכלול שתי קומות ראשונות למסחר, חמש קומות מעליהן לצורכי ציבור, 71 קומות נוספות למשרדים, שלוש קומות "סקיי לובי" ועוד 15 קומות למלונאות. מתחת לפני הקרקע יהיו שש קומות חניה. ואם כבר עסקנו במגדלים אייקוניים מתוכננים, נזכיר עוד שניים שאמורים להתווסף לקו הרקיע של גוש דן, שניהם ברמת גן: פרויקט "ורטיקל סיטי" במתחם הבורסה ברמת גן, של החברות ישראל־קנדה וב.ס.ר, במגדל בן 100 קומות; ופרויקט "מגדל 120", גם הוא במתחם הבורסה, המתוכנן לכלול 120 קומות.

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאל. הדמיה: KPF

מגדל הספירלה

מקום: מתחם מגדלי עזריאלי, דרך מנחם בגין בתל אביב

סטטוס: בהקמה

שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2027

היקף בנייה: 91 קומות, 147,260 מ"ר בנוי ברוטו

מגדל הספירלה הוא חלק מפרויקט הרחבת מרכז עזריאלי, שבו ניצבים כיום שלושת המגדלים המוכרים – העגול, המרובע והמשולש. מגדל הספירלה צפוי להיות הגבוה בישראל כשבנייתו תושלם, כמעט כפול בגובהו מהמגדל הגבוה ביותר במתחם כיום: הוא מתוכנן להתנשא לגובה 350 מטרים, לעומת 187 מטרים, גובהו של המגדל העגול (שבו 49 קומות). עוד אומדן להמחשת גודלו של המגדל החדש: שטחו המתוכנן שווה לשטח שלושת מגדלי עזריאלי הקיימים יחד. אין ספק שהוא יהפוך לאייקון נדל"ני מרכזי בישראל, וישפיע מאוד על קו הרקיע הקיים של תל אביב.

כאמור, הקמת המגדל היא חלק מהרחבת מרכז עזריאלי כולו, שעם השלמת הבנייה יכלול 500 אלף מ"ר של שטחי מסחר, תעסוקה, מגורים ומלונאות. הבנייה של מגדל הספירלה כבר החלה, ונמצאת כעת בשלב עבודות החפירה והדיפון ובניית מרתפי החניה (שבין היתר הביאו להיווצרות הבולען בנתיבי איילון הסמוכים). את העבודות מבצעות החברות סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי ולוינשטין ניתב מבית לוינשטין הנדסה, תמורת סכום של 600 מיליון שקל. נכון להיום נמצא הפרויקט לאחר מתן היתר בנייה בתנאים, לקראת קבלת היתר בנייה סופי.