מלון ברחוב בן יהודה תובע 15 מיליון שקל מעיריית ת"א

ועדת המשנה לתכנון ובנייה תל אביב-יפו דחתה, ב-1 ביולי 2026, תביעת פיצויים בסך 15.2 מיליון שקל שהגישה חברת די בי מלונות בע"מ, בטענה לפגיעה במקרקעין ברחוב בן יהודה 14 ו-16 בעקבות אישור תוכנית הקו הסגול של הרכבת הקלה ועבודות ההקמה. התביעה הוגשה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, שעניינו פגיעה במקרקעין שלא בדרך של הפקעה. הוועדה המקומית החליטה לאמץ את חוות הדעת של היועצים המשפטיים ושל שמאי הוועדה ולדחות את התביעה.

תוכנית תת"ל 70/א (רכבת קלה במטרופולין ת"א – הקו הסגול), שמוקמת בימים אלה, תחבר את מרכז ולב תל אביב תל אביב והצפון הישן, וגם את נווה שאנן ושכונת התקווה, עם הערים גבעתיים, רמת גן, קריית אונו וגבעת שמואל.

ברחוב בן יהודה 14 פועל כיום מלון BY14 תל אביב ובו 108 חדרים. הקו הסגול יעבור, בין הייתר, ברחוב ארלוזורוב – במקטע שבין רחוב בן יהודה לבין דרך נמיר.

עילות התביעה

בא כוח התובעת, עו"ד ארז שפירא, טוען לפגיעה בשווי המלון ובפעילותו, ובהתאם לכך, התביעה הוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ב-17 בספטמבר 2020. אחת הטענות הייתה כי רצועת קרקע בשטח של כ-30 מ"ר בחזית הנכס שינתה את ייעודה לדרך. עוד נטען, לפגיעה בשטחי המסחר בקומת הקרקע במהלך תקופת ביצוע העבודות, לאובדן האפשרות להשתמש ב-11 מקומות חניה, לפגיעה בהכנסות המלון ולאובדן לקוחות עסקיים שדורשים חניה זמינה וצמודה.

התובעת טענה גם כי ביטול מפרץ החניה, ששימש בין היתר להעלאה ולהורדה של קבוצות תיירים, פגע בתפעול המלון. במקביל, עלויות התפעול של המלון גדלו, בין היתר בשל מעבר לעבודת לילה של ספקים, נותני שירות וחלק מצוות המלון בשעות שבהן עבודות הרכבת אינן פעילות, וכן בשל מניעת כניסת רכבי תפעול ותמיכה טכנית לחניית המלון.

לתוכנית קיים כתב שיפוי בגין תביעות פיצויים, הקשורות לקו הסגול, החתום על ידי חברת נת"ע.

עמדת העירייה

הוועדה המקומית ת"א-יפו החליטה לדחות את התביעה, בהתבסס על חוות דעת שמאית, מטעמה. שמאי הוועדה קבע כי גם אם קיימת פגיעה כלשהי, הרי שהתוואי העילי של הקו הסגול היה ידוע וצפוי מראש, כבר במצב התכנוני הקודם. גם ביחס לרצועה של כ-30 מ"ר, ששינתה ייעוד לדרך, נקבע כי היא שימשה בפועל כמדרכה לאורך רחוב בן יהודה כבר קודם.

בחוות הדעת הודגש גם הצד התחבורתי החיובי של התוכנית. לפי תוואי המסילה, תחנת "מוגרבי" של הקו הסגול מתוכננת במרחק קצר מהנכס, באופן שלדעת שמאי הוועדה המקומית משפר את הנגישות אליו.

"גם אם מתקבלת טענת התובעת לגבי אובדן 11 מקומות חניה", כתב שמאי הוועדה המקומית, "מדובר במספר קטן ביחס להיקף הפעילות של המלון ולמספר החדרים… ולכן לא ניתן לראות בהם רכיב מרכזי שעליו נשען תפקודו הכלכלי של המלון". בחוות הדעת נכתב עוד, כי המלון ממוקם באזור תיירותי ומסחרי מרכזי בתל אביב, סמוך לחוף הים, למוקדי מסחר, בילוי ותעסוקה ובאזור בעל נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית. עוד נטען, כי אורחים רבים במלונות עירוניים מגיעים באמצעות מוניות, תחבורה ציבורית, הסעות מאורגנות או בהליכה.

גם הטענה לפגיעה בזמן העבודות נדחתה. התובעת טענה גם לפגיעה בהכנסות בזמן ביצוע עבודות הרכבת הקלה, ובחוות דעת מטעמה הובאה בחשבון ירידה צפויה של 10% בשנה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א יפו דחתה רכיב זה וקבעה כי לא הוצג לו ביסוס מספק.

"מחקרים שמאיים שנערכו ביחס לרכבת הקלה בירושלים ובתל אביב", סיכמו בוועדה המקומית ת"א יפו, "לא הצביעו על ירידת ערך כללית בנכסים הסמוכים לתוואי, ובחלק מהמקרים נמצאו אינדיקציות להשבחה כתוצאה משיפור הנגישות".

החלטת הוועדה

מהנדס העיר תל אביב-יפו המליץ לאמץ את חוות הדעת היועצים המשפטיים ושמאי הוועדה המקומית ולדחות את התביעה לפיצויים. בהתאם לכך, הוועדה המקומית החליטה לדחות את תביעת הפיצויים בסך 15.2 מיליון שקל של די בי מלונות בע"מ, וכעת פתוחה הדרך בפני התובעים לעתור לבית המשפט.

בדיון השתתפו יו"ר הוועדה המקומית ליאור שפירא, וחברי הוועדה אלחנן זבולון, אמיר בדראן והמשנה לראש העיר גל שרעבי דמאיו.