נפתחה טיילת ירוקה לצד נתיבי איילון

התוכנית השאפתנית לקירוי האיילון, שכונתה גם "חזון האיילון", אושרה בשנת 2015 ובמידה מסוימת נגנזה שש שנים לאחר מכן. לאחרונה השתנו פני הדברים עם פתיחתה של "טיילת מרכז העסקים (מע"ר) צפון", והיא מהווה ביטוי פיזי ראשון למימוש גרסה מעודכנת לחזון הגרנדיוזי.

במסגרת התוכנית המורחבת יתוכננו טיילת וגשרים רחבים מעל נתיבי איילון כדי לנסות ולחבר בין שכונות מזרח העיר תל אביב-יפו למרכזה ו"לאחות את הרצף העירוני שבין שני צידי האיילון", כך על פי מטרות התוכנית.

מתחם טיילת איילון. צילום: יותם מונק

העומסים ההולכים וגדלים בנתיבי איילון והקו האדום של הרכבת הקלה, שנחנך לפני כמה שבועות, רק מגבירים את הצורך בפיתוח האזורים הציבוריים שילוו את נתיבי התנועה, ואולי אף יבואו על חשבונם. עיריית תל אביב-יפו יזמה באמצעות חברת נתיבי איילון את תכנון וביצוע התוכנית המורכבת מתוך תקווה כי אלו יענו על הדרישה להגדלת נגישות הולכי הרגל בסביבת תחנות הרכבת החדשות, וכן יתווספו אזורים מוצלים ושטחי מסחר שנפגעו מאוד מעבודות הבנייה.

"כמו כל פרויקט גדול בארץ, פרויקט קירוי האיילון לקח זמן ודרש הרבה פעולות מקדימות שיובילו להקמתו", מסביר ל-YNET עומר וולף, רכז תכנון בכיר בעיריית תל אביב-יפו, "הקפיצה המשמעותית מהחזון שהיה לנו עד לביצוע בפועל החלה עם חלוקה של האיילון למקטעים וניתוח האפשרויות העומדות בפנינו בכל אחד מהם. מה שהוביל בשנה האחרונה להפיכת הפרויקט מחזון מופשט של גג ירוק מעל נתיבי איילון לפרויקט הנדסי בעל היתכנות אמיתית למימוש".

מתחם טיילת איילון. צילום: יותם מונק

חלוקת האיילון נעשתה בשלב זה לחמישה מקטעים, הראשון מתחיל ברחוב על פרשת דרכים ונמתח עד דרך השלום, השני ממשיך מדרך השלום עד לרחוב יצחק שדה, וכך עד לה גוורדיה, ההגנה ולבסוף עד קיבוץ גלויות. החלוקה למקטעים אפשרה בחינה של האתגרים העומדים בכל אחד מהם ופיתוח פתרונות נקודתיים כדי להתגבר עליהם. "היום, המדיניות של עיריית תל אביב-יפו בנוגע לקירוי האיילון כוללת אוסף של כלים שנועדו לממש את החזון ולהגשים אותו בשלבים", אומר וולף, "הצעדים המבוצעים כוללים שמירה על רצועה ריקה לאורך האיילון שתבטיח את האפשרות העתידית לקירוי שלו ותשמש למיקום תשתיות דרושות, הוספת טיילת לאורכו וקידום גשרים ורחבות מעל איילון שיחברו בין שני צדדיו".

כאמור, אחד מהצעדים התממש לפני כחודש עם פתיחת "טיילת המע"ר הצפוני" שתוכננה על ידי המשרד האוסמן אדריכלים ובוני ערים. הטיילת מתחילה בקניון עזריאלי שבצומת קפלן ונמשכת עד לתחנת ארלוזורוב, לאורך רצועה של כ-10 מגדלים, בהם בניין הספירלה, מידטאון ומגדל הצעירים. "מדובר ביצירת פיסת טבע חדשה על 'גג' כביש הגישה התת-קרקעי העובר מתחת לכל אותם מגדלים", מתאר יואב דוד, אדריכל העיר תל אביב-יפו, "כל המגדלים יועדו עבור תעסוקה בלבד לפי התוכנית המקורית, אך במשך הזמן נוספו להם גם שימושי מגורים ומסחר כדי לייצר מקום שוקק על גבי הרצועה הצרה בין נתיבי איילון ודרך בגין".

מתחם טיילת איילון. צילום: יותם מונק

הוספת שימושי המגורים והמסחר נבע מתפיסה חדשה בעיר כלפי המפגש בין גורד השחקים, שלרוב נשאר מנותק עד כה, ובין מפלס הרחוב הציבורי. "בהתחשב במיקומו המרכזי על אחת מתחנות הקו האדום ובין שתי תחנות של רכבת ישראל – תחנת השלום ותחנת סבידור מרכז – השאיפה הייתה שכל המגדלים יתחברו למרחב ציבורי אחד פתוח וזמין לאנשים שיוכלו להגיע ברגל מבלי לחצות את כביש בגין הסואן", מפרט דוד.

"לאורך הטיילת תוכננו שבילי אופניים, בריכות נוי, צמחייה, אלמנטים להצללה ומתקני משחק לילדים שינעימו את הדרך מתחנות הרכבת למקום העבודה או המגורים. האתגר היה לחבר ולהגדיל את נגישות הרצועה גם עבור הולכי הרגל וגם עבור כלי הרכב", הוא מוסיף, "כדי לעשות זאת, פותחו מגוון פתרונות הנדסיים מורכבים. מבחינת תנועה, הטיילת הוקמה מעל שישה חניונים תת-קרקעיים פעילים, כשבחלקה התחתון נבנה כביש גישה. מבחינה הנדסית וקונסטרוקטיבית, על מנת להתמודד עם בעיות העומס הגדול של הטיילת והאדמה עבור שתילת עצים, נעשה שימוש בחומרים קלים. וכדי לנקז את מי הגשמים וההשקיה פותחו פתרונות חלחול ייחודים למקום".

כך אמור להראות גשר עמק ברכה. הדמייה: האוסמן אדריכלים

הטיילת מתוכננת להתחבר לחלק נוסף המבוצע במקביל – גשר עמק ברכה. הגשר יחבר בין הטיילת שנמצאת בדופן המערבית של איילון אל הדופן המזרחית ואל שכונת נחלת יצחק שמעבר. תהליך בנייתו החל לפני כשנה והוא צפוי להסתיים בשנת 2026. הגשר ברוחב של כ-22 מטרים תוכנן גם הוא על ידי האוסמן ויכלול מדרכות מוצלות להולכי רגל, שביל אופניים רחב וכביש דו-סטרי. במטרה להקל את עומסי התנועה ולחבר בין אזור המע"ר הצפוני לרחוב עמק ברכה בשכונת נחלת יצחק", מסבירים בעירייה.

גשר עמק ברכה יצטרף לגשר יהודית. מיקומם לא איפשר הרחבה וקירוי גדולים יותר כתוצאה מחוסר המקום עבור עמודים לתמיכה בגשרים הרחבים בין נתיבי הכביש המהיר ומסילות רכבת ישראל שצפויות להתרחב עם השלמת המסילה הרביעית והתעלה לניקוז הנחל. "הגשר הבא שעתיד להיבנות הוא גשר השלושה, שנמצא בשלבי תכנון מתקדמים, ויחבר בין רחוב השלושה ורחוב הרכב", מספר וולף, "גשר זה נחשב פורץ דרך מבחינת השטח הרחב שמוקצה להולכי הרגל ביחס לנתיבי האופניים".

כך אמור להראות גשר עמק ברכה. הדמייה: עיריית תל אביב

גשר השלושה מתוכנן בימים אלו על ידי המשרדים NCA ניר חן אדריכלים ורוקח אשכנזי מהנדסים בעקבות זכייתם בתחרות שיזמה העירייה. רוחבו צפוי להגיע ל-35 מטרים שיחברו בין רחוב השלושה בשכונת יד אליהו בצידו המזרחי של האיילון לבין רחוב הרכב בשכונת מונטפיורי, שבצידו המערבי. "הגשר המוצע הוא בעל מופע אדריכלי מרשים ובעל מובחנות עיצובית ברצף הגשרים על האיילון. התכנון מייצר קישוריות, רציפות וחיבור לסביבת הולכי הרגל הסמוכה ולמרחב הציבורי. לפי ההצעה, הגשר משלב פתרון הצללה עבור הולכי הרגל ורוכבי האופניים במרבית שטח ההליכה, תוך שילוב אלמנטים וטכנולוגיות לייצור אנרגיה", כך על פי פרסום העירייה בנוגע לבחירת ההצעה הזוכה.

גשר השלושה. הדמיה: לחן אדריכלים NCA, רוקח אשכנזי מהנדסים

נוסף על הגשרים, החלו לעבוד על הצעד הבא המהווה את הגרסה הקרובה ביותר לחזון המקורי ויכלול קירוי שטחים ציבוריים פתוחים רחבים עוד יותר מעל נתיבי איילון. "ביחס לקירוי האיילון, כרגע אנו מרכזים את המאמצים במקטע המרכזי של האיילון ביחס לעיר תל אביב-יפו, בין רחוב ערבי נחל ובין גשר שיפמן, אך עם הזמן מתוכננות פעולות גם מצפון ומדרום. הקירוי מעל האיילון נועד לשמש קודם כל כמרחב ציבורי פתוח וזו הפרוגרמה המובילה אותנו. עם זאת, המיקום יאפשר לקשר בין אמצעי התחבורה השונים המתנקזים בנתיבים האלו. דוגמה לכך אפשר לראות בגשר מוזס שמקשר בין נקודות מוצא חדשות לרכבת, למטרו ולקו האדום", מסביר וולף.

גשר מוזס יתבסס על מיקום הגשר הקיים המחבר בין רחוב נחלת יצחק לבין דרך מנחם בגין. אך לעומת הגשרים שהוזכרו ורוחבם עומד על טווח של 30-20 מטר, ההרחבה של גשר מוזס צפויה להגיע לרוחב של כ-150 מטר. באופן דומה מתוכננת גם הרחבה של גשר שיפמן על בסיס מיקומו הנוכחי. "מדובר בשטח דומה לזה של כיכר רבין", מדגיש וולף, "על גבי הקירוי נוצרות המון הזדמנויות, אך גם לא מעט אתגרים. נוסף על הכיכר העירונית שנוצרת, השטח הציבורי יכלול גם כאן בעיקר גינות, שטחים מוצלים, רחבות ציבוריות, עגלות קפה ואזורי מסחריים בעיקר ככל שמתקרבים לדפנות".

גשר מוזס. הדמיה: טוטם הדמיות, מזור פירשט אדריכלים, סטודיו צורא, וקסמן גוברין גבע

עוד הוא מוסיף כי "מדובר בגשרים רחבים בעלי מפתח של יותר מ-110 מטרים שדורשים תמיכה וביסוס המשולבים במרחב עמוס בבנייה, בתשתיות ובתנועת כלי רכב. שיתוף הפעולה הנדרש מול הגורמים הרבים מעליהם הקירוי עובר כוללים את נתיבי איילון, נתיבים מהירים ורכבת ישראל עם מסילה רביעית שמתווספת בימים אלו ועוד שתי מסילות מתוכננות. לכל אלו יש להוסיף גם את ניקוז תעלת נחל איילון והדפנות שעליהן נבנים גורדי שחקים. לכן, הקושי העיקרי טמון במציאת מקום עבור עמודים שיתמכו בגשרים".

"אתגרים נוספים העומדים בפני המתכננים נוצרו כתוצאה מהקרינה של תהליכי החשמול שהרכבת עוברת ומזיהום האוויר של תנועת כלי הרכב בכביש. בהתאם לכך, הפעילויות פוזרו בשטחי הגשרים, על פי רמת הקרינה המותרת ומשך הפעילות", מוסיף וולף, "כך, מתחמי הופעות ופעילויות זמניות ימוקמו בשטחים הפתוחים ומקומות עבודה ממושכים יותר בדפנות. יתר על כן, המעבר לכלי רכב חשמליים וחשמול הרכבת יוביל להפחתה משמעותית של זיהום האוויר והשלכות הקירוי הירוק מעל האיילון בעלי ערך גבוה בהרבה", מסכם וולף.

גשר שיפמן. הדמיה: טוטם הדמיות, מזור פירשט אדריכלים, סטודיו צורא, וקסמן גוברין גבע

התכנון של השטח הרחב במרכז העיר הוביל לקביעת שני עקרונות עיקריים שמנחים את משרד התכנון מזור פירשט אדריכלים. "מצד אחד, השטח אמור לרכז תנועה רבה של אנשים בין אמצעי התחבורה השונים למרכזי התעסוקה והמגורים ומצד שני מדובר ביצירת מרחב ציבורי חדש שישמש גם לשהייה, צפייה בתערוכות מזדמנות, מופעים ובילוי של התושבים במשך היום", מספר אורי מזור, אדריכל שותף במשרד, "לכן, בניגוד לכיכר רבין, תוכנן במקום מנעד של פעילויות במקטעים שונים המחולקים על פי מערכות התנועה במקום ומוקדי המשיכה ביניהם".