מדליית זהב לאוניברסיטת תל אביב בביולוגיה סינתטית
נבחרת הסטודנטים והסטודנטיות של אוניברסיטת תל אביב זכתה במדליית זהב בתחרות הבינלאומית iGEM, שהתקיימה החודש בפריז. בתחרות הביולוגיה הסינתטית, פיתחו חברי הנבחרת שיטה פורצת דרך לטיפולים מותאמים אישית לחולי סרטן שהוגדרו עד כה חשוכי מרפא. הפיתוח החדשני: Precise RNA Oncotherapy (PROtech), מאפשר לזהות ולטפל במוטציות סרטניות שלא משנות את מבנה החלבונים בתאים.
מדובר באסטרטגיה שיכולה להוות פריצת דרך משמעותית בתחום הרפואה. מעבר להצלחה בתחרות, הנבחרת ערכה פעילות משמעותית לקידום תחום הביולוגיה הסינתטית בקרב תלמידי תיכון בארץ, והקימה מגמה ייחודית בתחום בשיתוף רשת אורט. את הנבחרת הוביל פרופסור תמיר טולר מהפקולטה להנדסה, והיא זכתה להכשרה מקצועית בתחום היזמות מסטארט-אפ ניישן סנטרל, ומרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב.
ביולוגיה סינתטית
ביולוגיה סינתטית עוסקת בעיצוב ובנייה של מתקנים ומערכות ביולוגיות למטרות שימושיות. זהו תחום המשלב מחקר ביולוגי והנדסה, לרבות הנדסה גנטית, ולכן חופף לעיתים עם ביו-הנדסה והנדסה ביו-רפואית. התחום מכיל גישות רבות, מתודולוגיות ודיסציפלינות המתמקדות בהנדסה, ביולוגיה וביוטכנולוגיה.
חוקרי הביולוגיה הסינתטית עוסקים בשאלות על אופיים של תאים ושל אורגניזמים מתפקדים, ובאופן שבו ניתן לעצב ולהשתמש בהם לטובת בני האדם והחברה. ההתקדמות בביולוגיה הסינתטית מסתמכת על כמה טכנולוגיות מפתח אשר מתקדמות במהירות והופכות לזולות וזמינות יותר. ריצוף DNA, יצירה וכתיבת גנים חדשים, מידול של התנהגות של גנים ספציפיים, ומדידת מדויקת של התנהגות גנים הם כלים חיוניים בביולוגיה סינתטית. לאחרונה תחום זה זוכה לפופולריות גבוהה כתוצאה משיפור של טכנולוגית סינתוז DNA. כיום הרבה יותר קל וזול לסנתז גן חדש.
אחד היישומים המרכזיים של ביולוגיה סינתטית היא הנדסה גנטית – שם המקובל לתחום של ביצוע מניפולציות מלאכותיות על מולקולות DNA קיימות כדי לקבל תכונות רצויות. בדרך כלל משתמשים במונח זה לתיאור גידולים חקלאיים ש”הונדסו” לצורכי האדם, לדוגמה, כדי לתת לגידולים חקלאיים עמידות טובה יותר בפני חרקים, וירוסים, קוטלי עשבים ואף להאריך את חיי המדף שלהם.
יישום מרכזי נוסף ממוקד בלחימה בתאי סרטן באמצעות קולטן אנטיג’ן כימרי – תחום שעניינו פיתוח יכולת לריפוי תאים בגוף על ידי הוצאת תאים ממערכת החיסון האנושית של החולה, הזרקת “קוד גנטי” ייעודי אליהם באמצעות וירוסים שהונדסו לצורך זה, והחזרת התאים חזרה אל גופו של החולה.
נבחרת תל אביב
חברי נבחרת iGEM כוללים את שני אלימלך (הפקולטה להנדסה והפקולטה למדעי החיים), גל שוורץ (הפקולטה למדעי החיים), דניאל בן הראש (הפקולטה להנדסה), רתם גל (הפקולטה להנדסה והפקולטה למדעי החיים), אורן בן משה (הפקולטה למדעים מדויקים), נתנאל ארליך (הפקולטה למדעים מדויקים והפקולטה למדעי החיים), פלג בזק (הפקולטה להנדסה והפקולטה למדעי החיים), טל שמש (הפקולטה להנדסה והפקולטה מדעי החיים), נב צבי (הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות), יוני קליין (הפקולטה למדעי החיים), איתי פביאן (הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות) ומראנה עבוד (הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות).
פרופ’ תמיר טולר: “חלק גדול מהנבחרת שירת במילואים והייתה אי ודאות גבוהה לגבי היכולת שלנו להשלים את המשימה במועד שנקבע. לשמחתנו, הפיתוח של הנבחרת כבר מעורר עניין רב בקרב חברות ביוטק ופארמה ואף הוגשה בקשה לפטנט בעזרתה של חברת רמות (חברת במסחור של אוניברסיטת תל אביב). אין ספק שבמיוחד בימים קשים אלו, הסטודנטים הביאו הרבה כבוד לאוניברסיטת תל אביב ולמדינת ישראל. אך לצד הזכייה במדליה, הם גם עשו דרך אקדמית מאוד חשובה ובמסגרת התחרות רכשו כלים שיעזרו להם בהמשך דרכם כבוגרים באקדמיה, בתעשייה ובחברה”.
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות