סיפור מעשיר ומופרע / ביקורת תיאטרון
הבכורה החגיגית של “מי את חושבת שאת” בתיאטרון הבימה השבוע הוכיחה שגם אם אתן כבר לא בנות 16, ואפילו אם יש לכן משכנתא, ילדים וטיפול זוגי שבועי – טראומת הספייס גירלז של התיכון עדיין יכולה לגרור אתכן לסופשבוע אחד של התפרקות נוירוטית אי שם באמצע שום-מקום.
חבל שזה רק שעה וחצי בלי הפסקה, כי היינו נשארים שם עוד.
חמש חברות ילדות, או ליתר דיוק – חמש נשים שמזמן כבר לא חברות, אבל מחוברות בחוט נוסטלגי בלתי נראה (וכנראה גם קללה עתיקה), מוצאות את עצמן מתכנסות כדי לשחזר את הנאמבר הנוסטלגי שהן יצרו בתיכון. בפועל, זו תיבת פנדורה שנפתחת עם כל כעס, סוד וזיכרון מודחק מ-1997 שרק חיכה להזדמנות לקפוץ החוצה.
הקומדיה הישראלית המקורית, פרי עטה של שירה פורת ובבימויו המדויק של גמא פריד, ללא ספק כתובה נכון – אולם בעיקר מסקרנת. רוב הבדיחות עובדות מצוין בזכות טיימינג מצוין של השחקניות – שכל אחת מהן יודעת בדיוק מתי לדפוק את הפאנץ’ – אם כי נודה על האמת, זה לא הומור שישכיב אתכם על הרצפה, אבל הוא בהחלט יעשה לכם כיף של נוסטלגיה חבוטה.
חמש השחקניות נהדרות, וניכר שהן יוצרות הרמוניה משעשעת וכייפית. מי שגונבת את ההצגה היא יעל לבנטל (נעמי) שמגלמת פסי-כו-לוגית ואמא לשני ילדים, אך למרבה האירוניה – היא המיוסרת מכולן. לבנטל מביאה את הנוירוזה של מעמד הביניים התל אביבי לשיאים קומיים.
לצידה, אסנת פישמן (שושן) מגלמת את הבחורה המקובלת והביצ’ית מתקופת התיכון, כזו שלא מפסיקה לנהל את החברות שלה, בקור רוח ובכריזמה מרובה. שירן הוברמן (קרן אור) מביאה לבמה דמות הזויה, רוחנית ומחבקת עצים, וכשהיא פותחת את הפה (חלק גם כדי לשיר) – אוי כמה שזה שווה. רק בשביל זה שווה לבוא להצגה!
ריקי בליך (רונה) מביאה סוג של בדידות של ישראלים שעזבו את הארץ, ועכשיו מנסים את דרכם בחו”ל ומגלים שהדשא לא ירוק יותר, הוא פשוט מדבר גרמנית במבטא מוזר. רינת מטטוב (מאי) מגלמת את השאיפה הבלתי מתפשרת לקריירה – ושזה לא מביא לאושר. בסך הכל, כל אחת מחמש הבנות מקבלת זמן במה איכותי וראוי.
ראוי לציין לטובה את הבימוי והכוריאוגרפיה (של ההצגה כולה, ולאו דווקא של מופע הספייס גירלז), לצד התפאורה הסטטית והנעימה לעין של זאב לוי. התאורה של קרן גרנק – מדויקת עד כדי מושלמת לכל האורך, ומחמיאה לכל קריז.
אמנם זו הצגה בוגרת שמדברת על התבגרות, ייסורי החיים, הקמת משפחה, בגידות, הצלחות והגשמות, אבל בואו נודה על האמת – זה סיפור ממלא, מעשיר ומופרע, שבוודאי כל אישה (וגם גבר, שיידע ממה אשתו סובלת) בישראל יוכלו להזדהות איתו. בקיצור: בואו לבכות, לצחוק ולתפוס טרמפ ישירות לימי התיכון.
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות