לא לחנינה פוליטית: הרצוג חייב להציב גבול מוסרי / מיטל להבי

בקשת החנינה של נתניהו היא ניסיון לברוח מהאמת ולהפוך את מוסד הנשיאות לכלי פוליטי ולנשיא אסור לשתף פעולה.

היסטוריה נכתבת ברגעים כאלה. הנאשם מבקש חנינה; הציבור מבקש אמת; והנשיא עומד בצומת ערכי. במדינה דמוקרטית שבה מתנהל משפט פלילי, יש רק שתי אפשרויות: זיכוי או הרשעה. אך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש לעצמו מסלול שלישי – מסלול של מי שעומד מעל החוק.

לנשיא המדינה אין הליך שאפשר להפעיל בנוגע לחנינה טרם הרשעה ובקשת החנינה שהוגשה לנשיא המדינה לוקה בסתירה מהותית: היא אינה כוללת הודאה באשמה, אינה כוללת לקיחת אחריות ואף לא הבעת חרטה.

אי אפשר גם לטעון לחפות מלאה וגם לבקש מחילה. זה לא צדק ולא פיוס – זו בריחה מהאמת.

חנינה נועדה למקרים חריגים של רחמים אחרי הרשעה, כשאדם מכיר בכישלונו ומבקש הקלה בעונש. היא איננה תחליף למשפט, ואינה דרך לעקוף את האמת באמצעות כוח פוליטי ולחץ ציבורי.

מי שאינו מודה – אינו ראוי לחנינה.

אחדות לאומית לא נבנית על שקר והניסיון למסגר את המהלך כ”מחווה לאומית של פיוס” הוא מניפולציה צינית. אחדות לא נוצרת במחיר של מחיקת הצדק. האחדות נפגעת כאשר הציבור מבין שיש חוק אחד לאזרח הפשוט וחוק אחר למי שמחזיק בכוח.

בכל זמן ובעת זו בפרט, אנחנו לא זקוקים ל”אחדות מזויפת” – אלא לאמת, ללקיחת אחריות ולהגנה על שלטון החוק.

חלילה לנשיא מלאשר חנינה זו. אם יכיר, המשמעות תהיה הכרה ממוסדת בכך שבישראל כוח פוליטי מאפשר בריחה מאחריות פלילית, וכי הליכי צדק ניתנים לעקיפה מטעמי נוחות פוליטית. חנינה זו, אם תצא לפועל, בקשת החנינה של נתניהו, ללא הודאה וללא אחריות, מערערת את עיקרון השוויון בפני החוק – ועל הנשיא לסרב לה כדי לשמור על שלטון החוק והממלכתיות, ותטיל צל כבד על עקרון השוויון בפני החוק ועל טוהר המידות הציבורי.

לכן, על הנשיא הרצוג לדחות את הבקשה על הסף, לשמור על הממלכתיות, ולהבהיר שאיש איננו מעל החוק.

בקשת החנינה ללא הודאה היא ניסיון להנדס חסינות פוליטית במסווה של רחמים ממלכתיים.

זהו איום על עצם קיומה של מערכת משפט עצמאית ועל מרקם האמון הציבורי.

המאבק אינו אישי, הוא על דמותה של המדינה. ישראל זקוקה עכשיו לריפוי, לשיקום אמון, להנהגה ישרה. חנינה לאדם שאחראי למשבר החברתי העמוק ביותר בתולדות המדינה – רק תחריף את הקרע.

אין כאן עניין של ימין ושמאל. יש כאן מאבק על העתיד של הדמוקרטיה הישראלית – על אמון, על יושר ציבורי ועל שוויון בפני החוק.

ההתנגדות לבקשה אינה נגד אדם – היא בעד מדינת ישראל.

סגנית ראש עיריית תל אביב יפו מיטל להבי. צילום: אייל טואג

• הכותבת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב–יפו, יו”ר סיעת מרצ, חוזה חדש והירוק במרכז במועצת העיר