בית העלמין קריית שאול (צילום: אורי פאר)
בית העלמין קריית שאול (צילום: אורי פאר)

תחרות: בתי הקברות היפים ביותר

העיר תל אביב יפו תנסה להתמודד השנה עם בתי הקברות והעלמין שבשטחה בפרס המכונה "בית עלמין נאה ומטופח בישראל". האם יש סיכוי? לא בטוח
שי שגב | 02.12.2024

המועצה לישראל יפה, בחסות המשרד לשירותי דת, החליטה השבוע לקיים תחרות המכונה “בית עלמין נאה ומטופח בישראל” לשנת 2024. המטרה היא לשפר את התדמית של בתי הקברות בישראל, שנחשבים לעתים כשדות עם אבני שיש, כך שיהיו מעוצבים יותר. העיר תל אביב יפו משתתפת בתחרות.

בעיר תל אביב יפו ישנם שמונה בתי עלמין, ליהודים, מוסלמים ונוצרים, שרובם אינם עומדים בסטנדרט שמאפשר להתחרות על הפרס.

חלק מבתי הקברות זוכים לנוף ים (ביפו), אחד זוכה לכבוד לאומי (קריית שאול), ובאחר נמצאים גדולי האומה (טרומפלדור).

בית העלמין היהודי ביפו

הוקם: 1839, שטח: 7,500 מ”ר, קבורים: כ-2,000.

בית העלמין היהודי ביפו. צילום: אלי אלון

בית העלמין היהודי ביפו. צילום: אלי אלון

בית העלמין היהודי שוכן בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית, בשכונת עג’מי ביפו, מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה.

רק 805 מן הקבורים מוכרים או זוהו עם השנים, וכפי שמשה סמילנסקי כתב בזמנו: “הקברים האלמונים נשארו למדרס לרגלי העוברים”.

כיום, זה אינו בית קברות מטופח, אין כמעט צמחייה מסביב, מרבית הקברים לא זוהו, ומלבד הנוף לים והקדושה, ברוני הנדל”ן רצו להשתלט על השטח.

בית הקברות טרומפלדור

הוקם: 1902, שטח: 10.6 דונם, קבורים: כ-5,400.

בית הקברות טרומפלדור (צילום: סטפני גורמן)

בית הקברות טרומפלדור (צילום: סטפני גורמן)

בבית הקברות הישן של תל אביב, השוכן ברחוב טרומפלדור, קבורים מייסדי העיר תל אביב, סופרים ואנשי תרבות, כמו גם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, משה שרת.

בית הקברות אינו אסתטי. למעשה, זהו יותר מוזיאון עם שמות של מפורסמים, מאשר פינת אוויר ירוקה בלב העיר, כפי שנראים מרבית בתי העלמין של גדולי האומה בערים אחרות במערב אירופה.

על אף החשיבות של השמות המפורסמים, הסיורים שנעשים במקום על ידי מדריכים מקומיים והשיפוצים הרבים שנעשו במקום לאורך השנים, המקום אינו מושך תיירות אורבנית, ולכן לשכונה הכי צפופה בתל אביב, אין סיכוי לזכות בתחרות.

בית הקברות נחלת יצחק

הוקם: 1932, שטח: 32 דונם, קבורים: 30,000.

בית העלמין נחלת יצחק המשתקף ממגדל אלקטרה (צילום: פרטי)

בית העלמין נחלת יצחק המשתקף ממגדל אלקטרה (צילום: פרטי)

בגבול גבעתיים-תל אביב, בקצה של שכונת נחלת יצחק, נמצא בית עלמין צבאי ומצידו האחר בית קברות אזרחי.

במתחם מזרחי זה – שאורכו 700 מטר, מצויים עצים, פרחים, מדשאות, ספסלי ישיבה ופינות מוצלות.

לבית קברות זה סיכוי גבוה להעפיל לתחרות, אם כי בהשוואה לבתי עלמין בערים סמוכות, הדרך לניצחון עוד ארוכה ומפותלת.

בית העלמין קריית שאול

הוקם: 1949, שטח: 320 דונם, קבורים: 86,000.

בית העלמין קריית שאול (צילום: אורי פאר)

בית העלמין קריית שאול (צילום: אורי פאר)

מערבית לדרך משה סנה ודרומית לכפר הירוק נמצא בית הקברות הגדול ביותר בתל אביב.

על אף שיש בו מגדל קבורה, אנדרטאות שואה מרובות, רחבת כינוס וחלקה צבאית (למעלה מ-3,000 חיילים) – שנחשבת לחלק היפה ביותר בבית העלמין מבחינה אסתטית, שאר בית הקברות מזכיר גושי בטון ושיש, ללא כל אסתטיקה, טיפוח אגרונומי באזור חלקות הקברים או ייחודיות שתאפשר להתמודד על פרס משרד הדתות.

בתי קברות לדתות אחרות

בתי קברות נוספים המצויים בשטח העיר תל אביב, אך אינם פעילים ברמה שתאפשר להתמודד על פרס בתחרות: בית קברות טאסו (“תל גיבורים”) השייך לדת האסלאם, בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו השייך לכנסייה האנגליקנית בירושלים ובית קברות שייח’ מוראד השייך לדת האסלאם.

בעוד שבערים מובילות בעולם, החל מניו יורק, לוס אנג’לס וערים רבות במערב אירופה, בתי הקברות הפכו לאתר תיירותי, אקולוגי, מקום בו חולקים כבוד למקום משכבם של אבות אבותינו, לעיר תל אביב יפו יש עוד דרך ארוכה לטיפוח בתי העלמין בה.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *