הדמעה הלאומית של ערד ניר / שיווק והעיר הגדולה
צריך לומר ביושר: לא היה כאן יום אחד שמח באמת מאז השבת הארורה ההיא. החיים פה מאז 7.10 בלתי נסבלים. רצף בלתי נתפס של עצב ויגון ותחושת יתמות. אמנם יש מי שחושב.ת שהחיים כאן קרחאנה – ואיזה כיף למפונים במלונות – אבל הרוב המכריע שרוי בדיכאון קיומי, על סף חוסר אונים, ללא שביב של תקווה. בהיעדר תקווה הפכנו אפילו אירועים איזוטריים, האירוויזיון לדוגמה, לסמל למאבק על התקומה ואספנו שאריות שמחה גם מהגעה למקום החמישי. אין יותר שמחת עניים מזה.
מראה נדיר: ערד ניר בוכה משמחה עם הגעת הידיעה המשמחת על חילוץ החטופים. בוכה בצדק
מראה נדיר: ערד ניר בוכה משמחה עם הגעת הידיעה המשמחת על חילוץ החטופים. בוכה בצדק pic.twitter.com/pONbg0QV31
— David (Mizrahy) Verthaim (@dverthaim) June 8, 2024
ערד ניר. איור AI: שמואל אליעז
הבכי של ערד ניר באולפן ערוץ 12 עם היוודע הבשורה השמחה לשם שינוי היה מופע מדהים של התפרקות בלתי נשלטת. מי היה מאמין שדווקא הוא מכולם יפרוץ בבכי. שהתל אביבי, השמאלני, המלומד יחשוף רגשות ואחר כך ייצא ברצף של מחמאות מלות הלל לצבא, כוחות הביטחון ואפילו לשרי הממשלה והעומד בראשה. הדמעות שלו – היו הדמעות של כולנו. נכון שאלה דמעות של שמחה, אבל אלה היו דמעות של פורקן אדיר לאחר שמונה חודשים שבהם להיות ישראלי היה קשה מנשוא עד בלתי אפשרי. אלה היו דמעות על ימים של שמחה, שהיו ואינם עוד – לפחות עד היום.
והנה גידפתם גידפתם, והוא לוקח אחריות. מה זה לוקח, חוטף. הפעם הוא אחראי והוא אפילו הנחה. מיהר לטלפן לנועה ארגמני ולברך בשמו וכמובן בשם שרה. מדהים שאמא הגוססת ויתר הורי החטופים לא זכו לאמפטיה, חיבוקים ונישוקים מראש הממשלה בהמשך שמונה חודשים. כי עד היום, מה לעשות, הוא לא היה אחראי.
אנו חיים בעידן מטורף של רשתות חברתיות ודיפ פייק, שיחד עם המלחמה, הופך את החיים כאן לסרט של ממש. בזמן האחרון האירועים בסרט לא משהו עם נטייה לסגנון האימה. היום אפילו ניר דבורי השתנק בשידור מאושר ואחריו, למען האמת, כל הכתבים האחרים – בשטח ובאולפנים.

נועה ארגמני, שלומי זיו, אנדריי קוזלוב ואלמוג מאיר ג’אן. איור AI: שמואל אליעז
משום מה, ובאופן סמלי משהו, גם הגרסה המעודכנת למבצע אנטבה התרחשה בשבת – אולי כדי לסמן לכולנו, שיהיו גם שבתות אחרות. הדרמה הטלוויזיונית שהתחוללה כאן מאז הדיווחים הראשוניים תיזכר לנצח כאחד האירועים המשמעותיים במלחמה. היו בה שמחה ועצב וגעגוע.
לכמה רגעים, הדמעות של ערד ניר היו שלנו. הדמעות של המדינה.
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.



תגובות