הקרב על ירושת חולדאי: כול התרחישים מאחורי הקלעים

בסוף החודש ימלאו שנתיים לבחירות המקומיות בתל אביב, שנערכו ב-27 בפברואר 2024, ובסיומן נבחר בפעם השישית לראשות העיר רון חולדאי, שהודיע כי יפרוש במלאת 30 שנים לכהונתו, ולא יתמודד בבחירות המוניציפליות הבאות. המשמעות המיידית היא, שהמרוץ לראשות העיר ב-2028, שיקבע מי יירש את “אחרון דור הנפילים”, פתוח לחלוטין.

המקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, מנתח מי הכריז שיתמודד; מי רואה את עצמו מועמד; ומי יכול לצוץ בהמשך הדרך ולגרוף ניצחון מפתיע במאות הקלפיות, שיוצבו ברחבי תל אביב יפו בעוד כשנתיים וחצי.

רוני גמזו עם אפרת רייטן. איור AI: שמואל אליעז

המתמודדת הטבעית

האלופה במילואים (ראש אכ”א) ושרת הכלכלה לשעבר, אורנה ברביבאי, כבר הכריזה שתתמודד על ראשות העיר בבחירות הקרובות. מי שמכהנת כיום כיו”ר האופוזיציה העירונית, חשפה בראיון כאן, כי לא תשתבץ במקום ריאלי ברשימת מפלגתה, יש עתיד, בבחירות הקרובות לכנסת ותקדיש את כול כולה לכיבוש תפקיד ראשת העיר.

בסביבתו של חולדאי נוטים לזלזל באורנה ברביבאי, אבל הם טועים בענק, מדובר במועמדת חזקה מכמה וכמה סיבות. ראשית, מפלגת יש עתיד הינה המפלגה הפופולרית ביותר בתל אביב בבחירות לכנסת, ויש לה “בייס” מובנה בעיר. אם ראש המפלגה, יאיר לפיד, יכהן בתפקיד בכיר בממשלת 2028, הוא יוכל להעניק לה רוח גבית עזה.

ללפיד יש תקדים. ראש העיר השכנה מצפון, הרצליה, הוא איש יש עתיד – יריב פישר, שהצליח להדהים ב-27 בפברואר 2024 את ראש העירייה המוערך, משה פדלון, ולהדיחו בפער של כ-300 קולות. עם האוכל בא התיאבון. המעוזים האלקטוראליים הגדולים של מפלגת יש עתיד נמצאים במרחב, שבין כפר סבא לפרישמן פינת אבן גבירול, והעיר תל אביב-יפו היא, כמובן, היהלום שבכתר.

שנית, בבחירות האחרונות בת”א יפו כבר הצביעו לברביבאי 69,133 תושבות ותושבים, המהווים 37.4%, וזוהי נקודת פתיחה טובה. חולדאי, אגב, גרף 95,578 קולות, שהם 51.6% מתוך סך כול 184,995 המצביעות והמצביעים, שפקדו את 740 הקלפיות ברחבי העיר. יובל צלנר, מועמד שלישי, קיבל 20,284 קולות, שמהווים 11%. כדי לתרגם את נתוני הפתיחה המשופרים הללו לניצחון בקלפי, ברביבאי תהיה חייבת להעלות הילוך בחשיפה שלה במדיות הדיגיטליות השונות, בעיקר בהיבט הביקורתי לגבי הבעיות שמטרידות את חצי מיליון תושבי העיר.

אסף זמיר עם ליאור שפירא. איור AI: שמואל אליעז

המועמדים הפנימיים

לפחות שני מועמדים ממחנה חולדאי, שני הסגנים וממלאי מקום שלו כיום, ליאור שפירא ואסף זמיר, רואים את עצמם כמועמדים לתפקיד הנכסף. הסיכויים של שניהם לנצח בבחירות מותנים, במידה רבה, בהתנהלותם בשנתיים וחצי הקרובות.

עו”ד ליאור שפירא, האיש החזק בעירייה, מחזיק בשורה ארוכה של תפקידים עוצמתיים ובראשם יו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יו”ר מועצת העיר, וחבר בדירקטוריונים של רוב החברות העירוניות המשמעותיות. במקביל, הוא נבחר ליו”ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, מה שלא מותיר לו זמן למרכיב הכרחי בפוליטיקה של ימינו: לעשות לעצמו יח”צ, מיתוג וחשיפה חיובית.

אסף זמיר, בניגוד אליו, הוא כמעט תמונת ראי. לזמיר אין תיק תובעני בעירייה, הוא אחראי בעיקר על “אסטרטגיה”, מה שמותיר לו שפע זמן לעיסוק חביב עליו – העלאת סרטונים על עצמו ופעילותו ברשתות החברתיות. יתרון נוסף שיש לו, כך לפחות על פי בורסת השמות בפוליטיקה התל-אביבית, הוא נגישותו למקורות תקציביים עצמיים (משפחתיים) גדולים, שיקלו עליו בתקופת קמפיין.

ההערכה היא, כי לשני אלה לא יהיה קל להיבחר מבלי לקבל תמיכת מפלגה גדולה בתל אביב, דוגמת “הדמוקרטים” של יאיר גולן. הן משום שאורנה ברביבאי תיתמך על ידי מפלגת יש עתיד, והן מפני שאחרי 30 שנות חולדאי, צפוי יתרון מובנה למועמדים שאינם מזוהים עם השלטון הקודם. כזו היא דרכו של עולם, וקל וחומר כזו היא דרכה של עיר ליברלית ופלורליסטית כמו תל אביב.

מיטל להבי עם יאיר גולן. איור AI: שמואל אליעז

האישה החזקה 

אחת הנשים החזקות בפוליטיקה המקומית התל אביבית, שהצליחה להביא חמישה מנדטים במועצת העיר הנוכחית לסיעת מרצ (בתקופת שפל של המפלגה במישור הארצי), היא סגנית ראש העירייה, מיטל להבי, מחזיקת תיק התחבורה והקהילה הגאה. להבי לא צפויה להתמודד בעצמה על ראשות העיר, אך תמיכה שלה ושל מפלגתה (“הדמוקרטים”), יכולה להטות את הכף ואפילו לחרוץ את גורל הבחירות אם יהיו צמודות.

כאן צריך להציב סייג. רשימת מפלגת העבודה בתל אביב, לפחות מבחינה פורמלית, הינה רשימתו של חולדאי – אשר במסגרתה רצו ליאור שפירא ואסף זמיר. המשמעות היא, שמיטל להבי תצטרך לעשות עבודת שטח מקדימה בתוך המפלגה המאוחדת, “הדמוקרטים”, כדי לתרגם את מעמדה כאישה החזקה במרצ-תל אביב, לאשת הברזל של המפלגה המאוחדת החדשה בראשות יאיר גולן.

הדמוקרטים, בדיוק כמו מפלגת יש עתיד, מהווים כוח אלקטוראלי ובייס פוליטי גדולים וחזקים בתל אביב.

המועמדים החיצוניים 

מי שיכול לטרוף לכול אלה את הקלפים הם מועמדים חיצוניים, בעלי רקורד לאומי, המזוהים עם העיר תל אביב יפו. בינתיים אף אחד לא הצהיר על כוונות להתמודד, אבל סביר להניח שיהיו קופצים, וזה לא פלא: ראשות העירייה פוסט עידן חולדאי, הינה אחת המשרות הנחשקות והאטרקטיביות ביותר בציבוריות הישראלית, עם פוטנציאל כלכלי וכול הכלים הדרושים כדי להצליח.

אחד האישים, שמוזכרים בבורסת השמות, הוא מנכ”ל משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה הלאומי והמנהל המיתולוגי של בית החולים איכילוב לשעבר, פרופ’ רוני גמזו. כיום הוא מכהן כיו”ר קבוצת הביטוח מגדל וכיו”ר דירקטוריון התזמורת הפילהרמונית. גמזו, שלפני הבחירות המוניציפליות בפברואר 2024 פורסם כי הוא שוקל להתמודד על ראשות העיר ת”א, הודיע כי לא ירוץ מול חולדאי.

כעת, כשחולדאי הודיע שלא יתמודד שוב, גמזו ממלא פיו מים. ההערכה היא, כי אם יחליט לקפוץ למים הגועשים, הוא יהיה מועמד חזק, אפילו חזק מאוד. לא תהיה לו שום בעיה לגייס כספים לקמפיין, תרומות הן המומחיות שלו. יש לו היכרות אישית מצוינת עם העיר ואלפים רבים מתושביה מתקופתו באיכילוב, וכמובן יש לו רקורד לאומי מרשים.

מועמדת חזקה נוספת יכולה להיות חה”כ ממפלגת העבודה, אפרת רייטן, שבשלב זה ממוקדת במרוץ לפריימריז של “הדמוקרטים” ועשויה להשתלב בתפקיד בממשלה הבאה אם יאיר גולן יישב בה. רייטן מעולם לא הצהירה על כוונה שלה לרוץ לראשות העיר, אבל היא גרה ועשתה בה שלוש קריירות מוצלחות (כשחקנית, כעורכת דין וכחברת כנסת), ובתמיכת יאיר גולן היא יכולה להיות קלף מנצח.

השורה התחתונה: אחרי הבחירות לכנסת, שמתוכננות להתקיים בסוף שנת 2026, הזירה התל-אביבית צפויה להתחמם. מה שבטוח – לא יהיה משעמם.  

רון חולדאי. איור AI: שמואל אליעז