תכירו את הרובוט שמשחק עם קשישים
תתארו לכם רובוט שנמצא בבתי אבות, רובוט שיודע לסייע לקשישים, לגלות מה הם צריכים, להשמיע להם שירים שהם אוהבים, לתקשר ואפילו לשחק איתם. נשמע דמיוני? אז זהו, שלא. רובוט כזה כבר קיים ופועל בבית האבות “צהלון” ביפו והוא חלק ממהלך שמקדמת חנה הרצמן, מנכ”לית בית האבות לשלב את הטכנולוגיה בתוך עולם הגריאטריה.
הרצמן, תושבת שכונת נווה אביבים בתל אביב, היא מנכ”לית עמותת “קשת – האגודה למען הקשיש”, והיא מנהלת את “צהלון” – בית אבות הנמצא בשכונת צהלון ביפו.
אחרי שהייתה מנכ”לית עיריית חולון במשך 25 שנים, היא גילתה את עולם הקשישים והיא עושה ככל שביכולתה לשפר ולסייע להם. אחת הדרכים שהיא מצאה שיכולות לשפר ולשדרג את חייהם של הקשישים היא באמצעות הטכנולוגיה. היא מאמינה שחידושים ומיזמים טכנולוגיים יש בהם כדי לשפר דרמטית את איכות חייהם של הקשישים.
חנה הרצמן. צילום: פרטי
“רציתי לחשוף את העולם של הקשישים שדי נדחק הצידה”, אומרת הרצמן ל”תל אביב אונליין”. “בקורונה היה שיח, וברגע שהקורונה נעלמה שוב חוזרים לעיסוקים האחרים ושוב הקשישים נדחקים הצידה והם לא באמת מקבלים את המקום שהם ראויים לו. יש מוסדות מצוינים בכל רחבי הארץ שעושים עבודת קודש. פגשתי אנשים מדהימים, החל מרופאים, אחיות, כוח עזר ואפילו עובדי משק ואחזקה שנותנים את חייהם למען הקשישים האלה. יש כל כך הרבה קשישים שהם עריריים שהמשפחה היחידה שלהם היא מי שיש במוסד”.
עמותת “קשת – האגודה למען הקשיש”, מפעילה שני מרכזים – אחד “צהלון” ביפו והשני בפתח תקווה. שניהם מרכזים ציבוריים מאוד גדולים שמיועדים לאנשים שזכאים לפתרון מוסדי מטען משרד הבריאות כי אין להם יכולת להישאר בבית.
בית האבות צהלון נמצא ביפו על שדרות ירושלים ויש בו מאות מטופלים. “הוא יושב על שטח ירוק”, מספרת הרצמן, “שכולו צמחייה יפיפיה. בעבר הוא שימש כבית חולים. יש בו חלקים שמיועדים לשימור. יש מרחבי דשא מאוד יפים ומזרקה מקסימה שהקשישים מאוד נהנים ממנה”.
חצר בית האבות צהלון. צילום: פרטי
חנה הרצמן, מתגוררת בתל אביב ואוהבת אותה מאוד. “בתל אביב יש הרבה מאוד איכויות”, היא אומרת, “בסך הכל המרקם העירוני בנוי משכונות שכונות ומאפשר לאנשים מבוגרים למצוא תחומי עניין. כך למשל יש לנו בנווה אביבים מרכז יום בשעות הבוקר ומועדון בשעות אחר הצהריים. שניהם מאוד פעילים. יש לנו מאות אנשים שבאים לפעילויות בשיתוף עיריית תל אביב. יש חוגים מגוונים מאוד כמו שמיעת מוזיקה מודרכת, הרצאות, חוג אנגלית וחוג ערבית. יש הרבה מאוד תחומי עניין לאנשים עצמאים, ויש גם מרכזי יום לאנשים שלא יכולים להגיע באופן עצמאי ומגיעים בהסעות. יש היום הרבה פתרונות מאוד טובים לאנשים שהם עצמאים ולאלה שלא, חלק גדול מזה בגלל תוחלת החים הגבוהה”.
בית האבות “צהלון” ביפו הוא מוסד מאוד ותיק שקיים משנות השמונים. הוא מספק פתרון לאנשים סיעודיים, כאלה שנעזרים בכיסא גלגלים וזקוקים לתמיכה הפיזית, וגם לתשושי הנפש, ולסובלים מאלצהיימר ומדמנציה. הרצמן מספרת שהם מחפשים עבורם פתרונות טכנולוגיים כמו למשל לאיך מונעים נפילות ממיטה. “יש לנו מכשיר מיוחד שמזהה תנועתיות במיטה או אי תנועתיות”, מספרת הרצמן, “אם אתה מזהה שהוא לא זז הרבה זמן אתה רץ אליו. הצלנו ככה שתי נשים, או לחילופין אם מישהו בתנועתיות מאוד גדולה מוודאים שהוא לא נפל מהמיטה”.
שימוש נוסף בטכנולוגיה החל בתקופת הקורונה. “בתקופת הקורונה”, מספרת הרטמן, “הפעלנו משחקים דיגיטליים שהותקנו על התקרה והוקרנו על השולחן. משחקים שגרמו להם לזוז ויצרו תחרות, עניין ותנועה כמו למשל משחק זיכרון, תחרות על מהירות תגובה, הקרנו תמונות של מקומות ברחבי הארץ והם היו צריכים לזהות אותם, תמונות שקשורות לחגים, כל מיני הפעלות שמעודדות תנועה פיזית וגם חשיבה קוגנטיבית, כל אחד ברמה שלו”.
הרובוט בבית האבות בצהלון. צילום: פרטי
דבר נוסף שנכנס לפעולה בבית האבות “צהלון” הוא רובוט שמסייע הן לקשישים והן לצוות. “בנינו פלייליסט לכל אחד מהקשישים”, מספרת הרצמן, “הרובוט מתקרב אליו, וברגע שהוא מזהה אותו הוא מנגן לו את השירים שהוא אוהב. אפשר לשחק איתו משחקים. הרובוט משמש גם כמצלמה לאחות. היא שולחת אותו לחדר ויכולה לראות מה מצבו של הקשיש שנמצא במיטה. אנחנו מנסים לבנות מיזם שבאמצעות זיהוי פנים ניתן יהיה לחייג לבן המשפחה שלו. הקשר עם המשפחות הוא דבר מאוד חשוב ומרכזי במוסדות האלה. עכשיו אנחנו גם בודקים את האפשרות להכניס מיכשור שמנקה את הזיהום מהאוויר. תהיה לנו מדידה של איכות האוויר 24/7. זה מאוד חשוב”.
חידוש טכנולוגי נוסף שנכנס לפעולה בצהלון הוא סמרטפון שמקל על הצוות הסיעודי, שלא תמיד דובר עברית לתקשר ולדווח על מה הוא עשה עם הקשיש. “חילקנו סמרטפונים לכוח העזר”, מספרת הרטמן, “ויש להם מערכת שמאפשרת להם, בלי לדעת את השפה, באמצעות אייקונים לסמן את הפעולות שהם ביצעו במהלך הטיפול כמו למשל החלפת חיתול, ניקוי שיניים תותבות, מקלחת, החלפת מצעים, וכו. יש רשימה של פעולות שהם חייבים לבצע במהלך היום והם נמצאים באייקונים עם תמונות כי חלק מהצוות לא יודע עברית, אז הוא פשוט לוחץ על האייקון. זאת גם בקרה עצמית בשבילו שלא שכח שום דבר וגם בשביל האחות האחראית שתדע מה נעשה. בהמשך נוכל גם להעביר את המידע למשפחות כדי שגם הן ידעו מה הטיפול שהיקיר שלהן קיבל. כל דאטה כזאת נותנת למשפחה רגיעה שמטפלים בו בצורה ראויה. אני שואפת לזה שכל המידע הפרה רפואי יהיה בסמרטפון כמו למשל כמה פעמים הקשיש היה אצל הפיזיותרפיסט, מתי הוא נפגש עם הקלינאי תקשורת או המרפאה בעיסוק, הייתי רוצה שתהיה בקרה ממוחשבת בכל הנושאים האלה”.
הרצמן סבורה שיש לטכנולוגיה הרבה מה לתרום לתחום הגריאטריה והיא קוראת לחברות סטארט אפ להתחיל לחשוב בכיוון הזה. “הייתי רוצה שחברות הסטארט אפ יחשבו עלינו”, אומרת הרטמן, “כי תוחלת החיים עולה ויהיו יותר ויותר מוסדות, החל ממרכזים גריאטריים כמו שלנו לסיעודיים ותשושי נפש, או בתי אבות לתשושים, או דיור מוגן. כל המוסדות האלה מחפשים את הפתרונות האלה. ניתן להיעזר בטכנולוגיה להפגת הבדידות, ולמניעת שחיקה של הצוות עצמו. גם הם זקוקים לתמיכה. אלה דברים שמאוד חשוב לפתח. בכלל, בעידן של היום אפשר להעביר לצוות מה מרגיש חולה דמנציה באמצעות מציאות מדומה. אלה סוג הפיתוחים שהייתי רוצה שיהיו לרשות הצוות, גם כדי לעזור לצוות להיות יותר אמפטי כי לא תמיד אנחנו מבינים מה הקשישים חושבים או מרגישים”.
כחלק מהאסטרטגיה לקידום חדשנות טכנולוגית בבית האבות הוקמה בצהלון מחלקה חכמה מתוך כוונה ששם יהיו חלק מהאמצעים האלה כדי שהצוות יוכל להתנסות ולראות מה מועיל לו יותר ומה שווה ערך יותר.
הרובוט בבית האבות בצהלון. צילום: פרטי
לדבריה, אחד מהקשיים הניכרים היום הוא גיוס כוח אדם איכותי לעבודה בבתי האבות. “קשה מאוד לגייס היום כוח אדם טוב ואיכותי לטפל בקשישים”, אומרת הרצמן, “ואני תוהה מה יהיה בעוד עשר שנים מהיום – תוחלת החיים עולה ועולה, יש יותר ויותר צורך במטפלים ופחות ופחות מטפלים לפחות מהאוכלוסייה הישראלית. נמצא את עצמנו במצוקה. אני מאמינה שטכנולוגיה יכול לעזור ולהקל מאוד. אין לי ספק שאם היו נכנסות עוד ועוד חברות שחושבות למשל איך אפשר להנעים להם את השכיבה במיטה שתהיה פחות לחוצה, יותר דינמית ומאפשרת שינוי תנוחה יותר משמעותי. וגם הגיע הזמן שיהיה ערוץ טלוויזיה לקשישים. יש דברים שאנשים מבוגרים – גם כאלה שנמצאים בבית וגם בדיור המוגן רוצים לראות, דברים מסוימים. הם אוהבים מאוד היסטוריה, פולקלור, הם מאוד מתרפקים על העבר. צריך ערוץ שממקד את עצמו בעבר, וגם יתמקד באמצעים שיקלו עליהם את החיים כמו השוואות מחירים וכולי. כמו שיש ערוצי ילדים צריך להיות ערוץ לקשישים. עשינו ערוץ פרטי אבל קשה להשיג תוכן. צריך שיהיה יזם שיפיק תכנים משמעותיים לעולם הזה של מבוגרים. זה גם יעזור להפיג בדידות כי לא כולם יכולים להיכנס למחשב ולא לכולם יש אוריינות למחשבים. טלוויזיה היא כלי שמגיע לכל בית. יכולות להיות גם שעות סיפור בטלוויזיה, כי לא כולם יכולים לקרוא. עולם התוכן שמותאם לקשישים מאוד חסר. צריך לחשוב על דבר כזה לרווחת הקשישים, במיוחד עם העלייה בתוחלת החיים”.
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות