“נדרשת נוכחות עקבית וקבועה במוקדים בעלי פוטנציאל אלימות”

המחאה בעקבות הפגיעה בחייל בגינה ברמת אביב עוסקת רבות בשאלה: מה צריך לעשות? מעבר להצעות למשטרה פרטית, האם יש כלים שבהם ניתן לנקוט ולהביא לפתרון משבר האמון בין התושבים לעירייה?

לסגן ניצב בדימוס יוסי כהן (63), נשוי לשלומית (אשת חינוך), אב לשניים וסב לשניים, יש ניסיון עשיר בתחומי ביטחון הפנים וניסיון נרחב בתפקידי ליבה מבצעיים. בתפקידו האחרון שימש קצין חקירות ומודיעין ביחידת להב 433  – וכעת הוא חובר לסגנית ראש העירייה לשעבר, ציפי ברנד, שמתמודדת לראשות העיר מול רון חולדאי בבחירות בנובמבר הקרוב.

לכהן יש כמה הצעות פרקטיות. “60% מהישראלים חשים ירידה בתחושת הביטחון האישי. כולנו מרגישים שתחום הביטחון האישי בתל אביב-יפו לוקה בחסר. יותר מדי אירועי אלימות מתרחשים ברחבי העיר כמעט בכל יום, אנחנו פוגשים את האלימות והבריונות בחופי הים, בכבישים, בבתי הספר, בתנועות הנוער, והדבר נובע בראש ובראשונה מהעדר מעורבות מספקת של העירייה והפקרת השטח ובשנית מהיעדר תוכניות חינוכיות רחבות ורלוונטיות בנושא”, טוען כהן.

ומה אתה מציע?

“אני מציע פתרונות בשני מישורים – הגברת האכיפה והשיטור העירוני לצד  השקעה בחינוך. בתחום האכיפה והשיטור העירוני חייבת להיות נוכחות של גורמי האכיפה העירוניים בצורה עקבית וקבועה במוקדים בעלי פוטנציאל כמו בגנים העירוניים, בכבישים ובמוקדי האלימות. יש לשים דגש על זמינות ופריסה של טכנולוגיה חכמה מנטרת המופעלת על ידי מרכז שליטה עירוני, המאפשר תגובה מהירה, יכולת תגובה מיידית בזמן אמת ותיעוד מתמשך. אני בעד אימוץ תיאוריית ‘החלונות השבורים’ שאותה יישם ראש עיריית ניו יורק לשעבר ג’וליאני: אפס סובלנות לעבריינות מכל סוג.

“בתחום החינוך חייב לבוא תגבור משמעותי של מערכת החינוך: הוספת תוכניות לימודיות משמעותיות, ואנשי צוות רלוונטיים: תומכי הוראה, רכזים חברתיים, עובדים סוציאליים וכדומה. יש לקדם פעילות נגד האלימות הגואה ולקדם תוכניות עירוניות נרחבות למיגור האלימות ולחינוך לסובלנות”.

לדברי כהן, “הפתרון לא מורכב. כאשר רשות יודעת לנתח ולזהות מחוללי אלימות ופשיעה ניתן לנטר ולמנוע מבעוד מועד. כשמכמתים את ההשקעה הכספית אל מול ירידה בפשיעה והנזק הכלכלי המצטבר לכלכלה, רואים שהשקעה בחינוך ואכיפה אפקטיבית היא ההשקעה הכי משתלמת שיש”.

ברנד עצמה שלחה מכתב להורים בסוף השבוע שבו היא טוענת כי המקרה הזה מצביע על כשל רחב בכמה מעגלים – כשל ערכי במעגל החינוכי של בית הספר, כשל הורי במעגל הפנימי של הבית וכשל ברמת האחריות של מנהיגי העיר בהובלת עיר ללא אלימות”.

גם המועמד לראשות העיר עמוס שפירא, התבטא בנושא בקבוצת המחאה בוואצאפ. “הטפול באלימות איננו זבנג וגמרנו ונקודת המוצא של תל אביב בהשוואה לערים אחרות ,איננה מחמיאה ביותר בלשון המעטה”, כתב שפירא, שהוסיף: “הסתכלתי באתר שקיפות בחינוך של משרד החינוך באקלים החינוכי. במדד מעורבות באירועי אלימות בחטיבה העליונה אחוז התלמידים שדיווחו על מעורבות כזאת היה 7% מול ממוצע ארצי 6%. בהשוואה לעשר הערים הגדולות בישראל שוב האחוז בתל אביב גבוה יותר”.

חברת מועצת סיגל ויצמן אהרוני הביאה התנגדות להצעות לנקוט בשיימינג כלפי הנערים התוקפים. “אני מבינה את הכעס ואפילו את הרצון, אבל זה לא הדרך ולא ככה נחנך את ילדינו”.

מנהל אליאנס עדכן את ההורים על שורת צעדים שנוקט התיכון בעקבות המקרה, בהם מעגלי שיח עם התלמידים.

הטור שכתבה דורית יצחקי, ממובילות המאבק, בתגובה לכינוי “להקות זאבים” על ידי ראש מינהל חינוך קיבל הדים רבים מהורים אחרים, שהביעו תמיכה במסר.

בשלב זה לא ידוע על קשר ישיר בין מינהל החינוך להורים ולא התקיימה פגישה עם חולדאי.

ציפי ברנד ויוסי כהן. צילום: פרטי