יצירות במאות מיליונים, ששכבו שנה בכספת מחשש לפגיעת טילים, חוזרות אל קירות מוזיאון ת”א לאמנות

זה למעלה משנה שהיה מתסכל לבקר במוזיאון תל אביב. חלק מהתערוכות וחדרי התצוגה היו סגורים, ואילו חללי התצוגה הוותיקים עם תצוגות הקבע נותרו עם קירות מיותמים וללא כל ייחודיות.

מיד עם תחילת מלחמת ‘חרבות ברזל’, פשטו אוצרי מוזיאון תל אביב והסירו באופן מיידי את כל יצירות האמנות החשובות, והסליקו אותן בכספות השמורות שבמרתפי המוזיאון, מן הפחד שטיל או כטב”ם עשוי לפגוע בחללי התערוכות ולהשמיד חלק מן התמונות או הפסלים החשובים ביותר שבאסופת מוסד התרבות והאמנות.

יצירות שמורות של תערוכת הקבע במוזיאון תל אביב לאמנות. צילום: מוזיאון תל אביב לאמנות

לא רק זאת, בדיוק כמו שלא היו תיירים בישראל, כך גם אמנים בינלאומיים פחדו מלהציג את יצירותיהם בארץ בתקופה זו, כך שהמוזיאון בחר להציג, או יותר נכון להשתמש בכלים המקומיים הקיימים – ולפתוח תערוכות ישראליות כחול-לבן. כמובן, שישנם גם אמנים ישראליים רבים ברמה בינלאומית והגבוהה ביותר שניתן, אולם כדי למלא כמעט את כל חלל המוזיאון – חלק מן התערוכות התמלאו גם בבינוניות מוחלטת, מה שיצר מעגל קסמים בביאת המבקרים. כלומר, לא רק המלחמה היא שהביאה לירידה בכמות באי המוזיאון, אלא גם האיכות והתוכן – כי אנשים שביקרו כמה פעמים במוזיאון בזמן המלחמה (כולל החתום מעלה), פשוט התאכזבו ואמרו כי ‘אין משהו חדש לראות’.

ההצלחה והתורים של אנשים שהשתרכו כדי לצפות בתערוכות בינלאומיות חשובות, כמו של יאיוי קוסמה או קית’ הרינג היו לנחלת העבר. האבסורד הוא, שבשנת 2023 – ממש לפני פרוץ המלחמה, מוזיאון תל אביב דורג במקום ה-75 ברשימת 100 המוזיאונים הפופולריים בעולם בשל מספר המבקרים הגבוה (906,350), קצת מאחורי השיא של שנת 2019 עם 1,322,439 מבקרים. אלא שבתקופת המלחמה, המספר נחתך בשישית במקרה הטוב, עת גם היה צמוד לכיכר החטופים, ושימש כעיר מקלט בשעת אזעקות ואירועים מיוחדים.

כעת, שנה וחודשיים לאחר שהגיע צוות חירום מיוחד להוריד לכספות במחסנים מוגנים, יצירות המופת ויקרות הערך של גדולי האמנים בעולם, ישובו השבוע אל הגלריות של אוספי המוזיאון.

שמות חשובים, ביניהם: פבלו פיקאסו, פרנסיס בייקון, רנה מגריט, גוסטב קלימט, ג’ורג’יה אוקיף, לאונורה קרינגטון, ג’קסון פולוק, מארק רותקו, אלכסנדר קאלדר ועוד רבים, חוזרים אל הקירות, כאשר כל אחת מן התמונות מוערכת בין כמה מיליוני דולרים בודדים ועד מאות מיליוני דולרים.

היצירה ‘בתחתית הקונכיה’ של חואן מירו (1948) תוצג בחזרה על קירות המוזיאון. צילום: מוזיאון תל אביב לאמנות

טניה כהן-עוזיאלי, מנכ”לית מוזיאון תל אביב לאמנות, אף התבטאה בנושא ואמרה, כי “הכניסה דרך רחבת ‘כיכר החטופים’ הרחיבה את המרחבים הציבוריים של המוזיאון וחיברה בקו ישיר בין החוץ והפנים. הלב וליבת זהותו של המוזיאון הם האוספים, והמחשבות שליוו את הורדת היצירות מלמעלה למטה עם פרוץ המלחמה, מבלי לדעת מתי ישובו לתצוגה, היו קשות מנשוא ועוררו שאלות על תפקידה של האמנות בזמנים כאלו. כעת, עם עלייתן של יצירות המופת בחזרה מהמרתפים לאולמות המוזיאון, אנחנו מזמינים את הקהל הרחב לשוב להתרגש ולהתבונן בהן יחד איתנו”.

כעת, עם דעיכתה של המלחמה בגבולות הצפון, היחלשותן האיטית של האזעקות ומתקפות הטילים והכטב”מים, ובתקווה רבה גם שובם בקרוב מאוד של החטופים, ישובו גם אמנים בינלאומיים להציג במוזיאון הנחשב בתל אביב, מה שיחזיר עטרה ליושנה ואת המוזיאון לאחד מן המאה החשובים בעולם.

מסירים את התמונות החשובות בתקופת המלחמה. צילום: מוזיאון תל אביב לאמנות