המצוקה השקטה: כך תזהו מצוקה ותעזרו לילדים שלכם
חדשות לבקרים עולים לכותרות דיווחים על ילדים ובני נוער במצוקה רגשית קשה, חרדות, פגיעות עצמיות ואמירות אובדניות. הנושאים האלו מציפים את סדר היום הציבורי בישראל בשנים האחרונות – ולא סתם. התקופה הביטחונית המטלטלת, החשיפה הבלתי פוסקת לתכנים קשים ברשתות והעומס הרגשי המתמשך – כולם מייצרים קרקע רגישה במיוחד להתפרצות מצוקות נפשיות בגיל צעיר.
בראיון מיוחד מסבירה ד”ר מיכל פרייזן-קנלר, רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במרכז בריאות הנפש של כללית ברמת חן במחוז תל אביב, מה ההבדל בין משבר “נורמטיבי” לגיל ההתבגרות לבין מצוקה נפשית מסוכנת ואיך הורים יכולים לזהות מצוקה ולפעול למען ילדיהם.
שומעים הרבה על מקרים של מצוקה ואובדנות. באמת יש עלייה במקרים האלו או שמדובר בעלייה בסיקורים?
“אני חושבת שיש עליה במקרים ובחומרה של המצוקה בקרב ילדים ובני נוער”, אומרת ד”ר פרייזן-קנלר, “זה קשור לגורמים רבים שלא כולם ידועים או ברורים. אבל אפשר להגיד שזה קשור במידה רבה לשנים האחרונות שהיו קשות ומטלטלות – זה התחיל בקורונה והמשיך בעקבות המלחמה.
ב-7.10 ילדים ובני נוער נחשפו לתכנים וסרטונים קשים מאוד – התוכן והמידע לא עבר סינון בימים הראשונים. כולנו חווינו תחושות של איום קיומי, אזעקות בלתי פוסקות, וקרובים ומכרים שנפצעו, נהרגו או נחטפו – מה שהגביר מאד את רמות המצוקה והחרדה”.
עוד היא מסבירה שיש קשר בין עליית המקרים לבין השימוש הנפוץ במדיה ובטיקטוק שהולך וגובר עם השנים: “בני נוער נחשפים בטיקטוק לסרטונים קשים ואלימים או כאלו שמעודדים פגיעה עצמית. יש יוצרי תוכן ברשת שמעודדים פגיעה עצמית ומלמדים את הנוער כיצד לעשות זאת בלי להתגלות הם הפכו פגיעה עצמית לטרנד בקרב נערות ונערים”.
הסימנים
איך אפשר להבדיל בין מצוקה רגשית שנובעת משינויים וחוויות “סטנדרטיות” של גיל ההתבגרות לבין מצוקה נפשית שנגרמת בעקבות אירועים גדולים כמו מלחמה לדוגמא
“ההבדל הוא ברמת המצוקה. לא משנה כל כך הסיבה אלא התוצאה. בשני המקרים אפשרי שהמצוקה תהיה תנודתית והיא אפילו תעבור לבד בעזרת המשפחה או הסביבה הקרובה. אבל בשני המקרים האלו המצוקה יכולה להתפתח למצוקה רגשית קיצונית. לכן, חשוב לזהות את התסמינים ולתת מענה וטיפול”.
מה הם הסימנים שהורים צריכים לשים לב אליהם?
“הדבר הבולט ביותר יהיה שינוי בהתנהגות או בהרגלים מהמצב הקודם. לדוגמא אם נער שהיה חייכן וחברותי, הולך לחוגים, משתף את הוריו וכזה המנהל אורח חיים מתפקד – הופך לנער שמסתגר כל היום בחדר שלו, לא מדבר עם הוריו, הפסיק פעילויות חברתיות ומסרב ללכת לבית הספר – יש כאן נורת אזהרה שצריך לשים לב אליה”.
ד”ר פרייזן-קנלר מציינת גם שינויים בהרגלי השינה והתיאבון כסימנים שיש לשים לב אליהם כמו תיאבון שיורד או מנגד בולמוסי אכילה, חוסר שינה, קושי להירדם ועוד.
כל אלו נשמעים קצת כמו תסמינים רגילים של גיל ההתבגרות
“נכון, למרבית ההורים יש אינסטינקטים, הם מכירים את הילדים שלהם הכי טוב – והורים בדרך כלל יודעים מתי הילד שלהם חלא מתנהג כמו עצמו. כשהם חוששים, דואגים והלב שלהם לא שקט – אז זה הזמן להתייעץ עם גורם מקצועי כמו יועצת בית הספר או פסיכולוגית”.
ומה לגבי תסמינים קיצוניים יותר?
“כמובן שיש עוד סימנים שצריך לשים לב אליהם כמו סימנים של פגיעה עצמית על הגוף. יש ילדים שינסו להכחיש או להסתיר, כך שגם בגדים ארוכים בימים מאוד חמים יכולים להעלות חשש. עוד סימנים שיכולים להדליק נורת אזהרה זה הימצאות של סכיני גילוח בחדר השינה, היעלמות של תרופות מארון התרופות המשפחתי, מכתבי פרידה מואמירות קשות ומיואשות עד כדי פגיעה עצמית או אובדנות”.
מה עושים במקרים כאלו?
“ברגע שיש חשש מיידי לסכנה או פגיעה עצמית – אין לדחות או להתעכב עם הטיפול. ניתן לפנות באופן מיידי לבדיקה והערכת מסוכנות בכל מיון בכל בית חולים בארץ – בתי החולים הרגילים וגם אלו המיועדים לרפואת הנפש כמו גהה, אברבנל ושלוותא”.
ומה לגבי מקרים שהם פחות דחופים והסכנה לא מיידית?
“אני ממליצה להתחיל מרופא הילדים – הם מוכשרים לבדוק מצוקה נפשית והם יכולים להתרשם האם מדובר בחרדה, מצוקה, הפרעת קשב, דיכאון. רופאי ילדים יכולים לעזור בהכוונה של הטיפול ואיש המקצוע. רופא ילדים יכול להפנות לפסיכיאטר ואם יחוש כי המצב מצריך טיפול דחוף – הוא יפנה אתכם למיון”.
אילו כלים יש להורים ומשפחות להתמודד עם מצוקה רגשית?
“יש מגוון של כלים וטיפולים – החל מטיפול רגשי לילד כמו טיפול באומנות או רכיבת סוסים טיפולית, קבוצות לחיזוק מיומנויות חברתיות ועד אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, מדריכי הורים ועובדים סוציאליים. יש אנשי מקצוע שגם עובדים בהסדר עם קופות החולים. אפשר לפנות גם לשפ”ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) שנמצא בכל עיר כדי לקבל מענה טיפולי ללא עלות
חשוב בעיניי לשמור על קשר פתוח עם צוות בית הספר בכל הנוגע לילד – יכול להיות שתגלו כי ההתנהגות שלו בזמן הלימודים שונה מההתנהגות שלו בבית – לטובה או לרעה. יועצת בית הספר גם יודעת לכוון את ההורים ולהמליץ על מטפלים”.
אל תמהרו להעביר בית ספר
במקרים של מצוקה רגשית הנובעת מקשיים חברתיים וחרמות מסבירה ד”ר פרייזן-קנלר שמעבר כיתה או בית הספר הוא לא תמיד הפתרון האידיאלי. “כל מקרה לגופו”, היא אומרת, “יש ילדים שעברו חרם ואחרי מעבר לכיתה או בית ספר אחר הם פורחים, ויש ילדים שעוברים למקום אחר וגם שם הם חווים חרם או ביריונות – ואז התחושות ורמת האכזבה והתסכול יכולים להיות קיצוניים וקשים יותר. לכן חשוב להתיעץ במקרים כאלו עם צוות בית הספר וגורמי הטיפול ולחשוב מה נכון לילד.
מעבר כיתה או בית ספר הוא לא תמיד הפתרון, אפשר לחזק את הקשר של הילד עם ילד או שניים אחרים מהכיתה. מנגד, יש גם מקרים בהם הילד לא נמצא בבית ספר שתואם לו וכדאי להעביר אותו למסגרת לימודית שם הוא יפגוש את קבוצת השווים לו”.
מה ההורים יכולים לעשות
הכי חשוב בעיני זה לשמור על תקשורת בריאה”, היא מסבירה, “לשמור על תקשורת פתוחה עם הילדים, נטולת שיפוטיות, להבהיר לילדים ולבני הנוער שאנחנו כהורים תמיד נמצאים שם עבורם – עם אוזן קשבת וגב תומך”.
מעבר לכך, מסבירה ד”ר פרייזן-קנלר, חשוב שהורים יכירו את עולמם של הילדים שלהם – מה התחביבים שלהם, עם מי הם מסתובבים כשהם מחוץ לבית, מי הם החברים שלהם, כשהם מסתגרים בחדר – מה הם אוהבים לעשות או באיזו סדרה הם אוהבים לצפות. נסו להכיר את העולם של הילדים שלכם מתוך עניין ורצון להכיר את הילדים שלכם ולא מתוך חקירה.
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות