כשהמסך יורד: מה קרה לבתי הקולנוע המיתולוגיים של תל אביב

פעם זה היה הבילוי של העיר: קונים כרטיס בקופה קטנה, נכנסים לאולם ענק עם וילונות אדומים ושוקעים לסרט על המסך הגדול. היום, באותם מבנים ממש, אנשים מתאמנים, ישנים או רוקדים. בתי הקולנוע המיתולוגיים של תל אביב לא באמת נעלמו – הם פשוט קיבלו חיים אחרים.

עם השנים והמעבר לטלוויזיה, לקלטות הווידאו ובהמשך לסטרימינג, האולמות הגדולים התרוקנו. חלק מבתי הקולנוע נהרסו, אך אחרים עברו הסבה ושימור. במקום מוסדות תרבות – נכנסו נדל”ן, מסחר ופנאי. המיקומים המרכזיים בלב העיר הפכו אותם לנכסים מבוקשים, והמבנים זכו לגלגול חדש.

קולנוע פאר

קולנוע פאר המיתולוגי, ששכן בפינת הרחובות ישעיהו וירמיהו, סמוך לנמל תל אביב, נפתח לקהל בשנת 1958. הוא תוכנן על ידי האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פבזנר והיה לאחד מבתי הקולנוע המודרניים והמפוארים בעיר באותה תקופה. בשנות ה-90, כדי להתמודד עם התחרות, הוא חולק לאולמות קטנים יותר ושמו שונה ל”רב פאר” והוא פעל עד לסגירתו הסופית בשנת 2007. במשך עשרות שנים הוא היה מעוזם של תושבי הצפון הישן, קולנוע שכונתי, אינטימי ואלגנטי.

השינוי הגדול הגיע כאשר הענף כולו עבר לקניונים ומתחמים והקולנוע השכונתי התקשה לשרוד. לאחר סגירת הקולנוע, המבנה עבר שיפוץ מאסיבי והסבה למתחם מסחרי וספורטיבי. מועדון הכושר “קולנוע פאר” נפתח בתוך חלל האולם המקורי בשנת 2011. כיום, מי שייכנס לחלל לא ימצא שם מסך, אלא סניף רחב ידיים של מועדון כושר ששמר על שם המוסד: “קולנוע פאר” ועל המבנה המקורי – מהפך הזה הוא דוגמה מרתקת לשימוש במבנה קיים: התקרה הגבוהה והחלל המרווח, שנועדו במקור לאפשר זווית צפייה אופטימלית למאות אנשים, משרתים כיום את המתאמנים על מכשירי הריצה והמשקולות.

קולנוע פאר כיום, צילום: פרטי

קולנוע פאר בשנת 1996. צילום: וילי פולנדר

קולנוע עדן

סיפורו של קולנוע עדן בנווה צדק הוא סיפורה של תל אביב עצמה. זהו הקולנוע (או הראינוע) הראשון של העיר, שנפתח ב-1914. במשך עשורים הוא היה לב לבה של הברנז’ה התל אביבית, אולם שבו הוקרנו סרטים אילמים בליווי פסנתר. לאחר סגירתו ב-1974, המבנה עמד נטוש במשך שנים רבות וכמעט הפך לחורבה.
המהפך של “עדן” הוא חלק ממגמת השימור, במסגרתה, נרכש ועבר תהליך שימור קפדני כדי להפוך למלון בוטיק. האתגר הגדול בשימור “עדן” היה לשמור על הקשתות המפורסמות והחזית ההיסטורית, תוך התאמת הפנים לסטנדרטים של המאה ה-21.

קולנוע עדן ברחוב לילנבלום בשנת 1962. צילום: פנחס בן שחר

קולנוע תל אביב

סיפורו של קולנוע תל אביב הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר למושג “היכל קולנוע”. הוא לא היה סתם עוד בית קולנוע שכונתי, אלא מבנה גדול, מפואר ומרשים ביותר שנבנה עבור המסך הגדול. הקולנוע שכן ברחוב פינסקר 60 (פינת רחוב בוגרשוב) ונפתח בשנת 1958. הוא תוכנן על ידי האדריכל המפורסם אריה שרון (חתן פרס ישראל לאדריכלות) וצ’רלס ריש. בשיאו, קולנוע תל אביב הכיל לא פחות מ-2,000 מושבים, מה שהפך אותו לאולם הגדול ביותר במזרח התיכון באותה תקופה. הוא היה המקום שבו נערכו הבכורות החגיגיות ביותר, ומיטב סרטי הוליווד הוקרנו בו במשך חודשים ארוכים.

העיצוב שלו היה פורץ דרך: חזית בטון חשוף עם חלונות זכוכית ענקיים, וגרם מדרגות רחב שהוביל ללובי מפואר. הקולנוע נסגר בשנת 2000 לאחר שלא יכול היה לעמוד עוד בתחרות מול בתי הקולנוע מרובי האולמות. במשך שנים עמד המבנה נטוש, עד שעבר את אחד המהפכים הנדל”ניים המשמעותיים בעיר והוסב למגדל מגורים בן 15 קומות – “מגדל קולנוע תל אביב”. כחלק מתנאי הבנייה, היזמים נדרשו לשמר את המעטפת ואת האלמנטים האדריכליים של החזית המקורית הפונה לרחוב פינסקר, כאשר קומת הקרקע הפכה לשטח מסחר.

קולנוע תל אביב בשנת 1995. צילום: ישראל סאן, הארכיון העירוני ת”א יפו

קולנוע זמיר תל אביב

סיפורו של קולנוע זמיר, ששכן ברחוב אלנבי 34, הוא אולי הדוגמה הקיצונית והצבעונית ביותר למעבר מ”תרבות הפנאי הממוסדת” של פעם לתרבות חיי הלילה הסוערת של תל אביב. הקולנוע נפתח בשנת 1951 והיה לאורך שנים אחד מבתי הקולנוע המרכזיים על ציר אלנבי. הוא לא היה המפואר ביותר, אך הוא שירת קהל נאמן של חובבי קולנוע במרכז העיר.

עם דעיכת בתי הקולנוע במרכז העיר בשנות ה-90, “זמיר” עבר גלגול שהפך אותו לאייקון עבור דור שלם של בליינים: המבנה הוסב למועדון לילה תחת אותו השם. האדריכלות הייחודית של הקולנוע – אולם גבוה מאוד, תקרה קמורה ויציע שהשקיף על הרחבה – מה שהפך אותו לאחד החללים המרשימים ביותר לסצנת המועדונים. במקום שבו עמד המסך, הוקמה עמדת הדי-ג’יי, והמושבים הוחלפו ברחבת ריקודים ענקית. לאורך השנים המקום אירח כמה מהליינים והמסיבות המפורסמים ביותר של תל אביב. החלל הקולנועי העניק למסיבות עוצמה אקוסטית וויזואלית שלא הייתה קיימת במועדונים רגילים.

כיום, קולנוע זמיר כבר אינו פועל. כחלק מתהליך ההתחדשות העירונית המסיבי ברחוב אלנבי וסביבתו המבנה עצמו עובר תהליכי שימור מחמירים כחלק מפרויקט נדל”ן גדול. המגמה באזור זה היא הפיכת מבני הציבור הישנים למבני מגורים יוקרתיים שמשלבים מסחר בקומת הקרקע, תוך שמירה על המעטפת ההיסטורית.