מאמר מערכת תל אביב אונליין: להשעות את זאב דגני מיד
זאב דגני, מנהל בית הספר בתל אביב, שממנו יצאו אירועי התקיפה המינית שמסעירים את העיר והמדינה בימים האחרונים, התראיין הערב (יום א’, 19.12.2021) בפנים גלויות ובשמו המלא במהדורה המרכזית של חדשות 12. בהיותו של דגני דמות ידועה ומוכרת בעיר ובמערכת החינוך, חשף המנהל בכך, דה פקטו, את זהותו של בית הספר, שעד עתה לא זוהה בתקשורת הממוסדת המרכזית בישראל.
מעשה חמור זה של מנהל בית הספר, מהווה קודם כול – על פי מיטב הבנתנו ודעתנו – עבירה חמורה של פגיעה בפרטיות, ופעולה בלתי חוקית של הפרת איסור פרסום על פרטים מזהים כלשהם אודות הנפגעות הקטינות ואודות הנאשם בתקיפה המינית שגם הוא קטין. לא פחות מכך – מדובר בצעד פסול ומזעזע מבחינה אנושית, מוסרית וחינוכית, מצדו של מי שאמור להיות איש חינוך מוביל ולשמור, בראש ובראשונה, על שמם הטוב ועל הנפשות הצעירות והפגיעות של תלמידיו ותלמידותיו בתקופה כה קשה.
צילום אילוסטרציה: ג’ון סצ’נובריץ, אנספלאש
ומה היה למר דגני כל כך בוער לתקשר במהדורת החדשות? ראשית – שהוא לא אשם. דגני התלונן בטלוויזיה שלא קיבל התראה ומידע מקדים מן העבר, אודות ההיסטוריה האישית של התלמיד שנאשם כעת בתקיפות המיניות, מאת בית הספר הקודם שבו למד הילד. כלומר, היה דחוף לאדון דגני לפתוח כעת, כשהפצעים של הנפגעות ומשפחותיהן עדיין מדממים, במלחמת האשמות. בטרם יבשו הדמעות מעיניהן של הנפגעות, ובטרם התמודדו משפחותיהן עם עוצמת הפגיעה וההלם, הזדרז מנהל בית הספר לרוץ לטלוויזיה כדי להכריז שלא הוא אשם, אלא מנהל בית ספר אחר אשם.
שנית – מה עוד היה דחוף למחנך הדגול דגני לומר למיליוני צופי מהדורת חדשות 12 ברגעים קשים אלה? הפלא ופלא, דגני איתר בראיון עוד “אשמים”, הורים שלא משקיעים מספיק תשומת לב בילדיהם כי הם עסוקים מדי בקריירה. לשמוע ולא להאמין שדברי הבל כאלה יוצאים, בעיתוי כה כואב, נפיץ ורגיש, מפיו של מי שאמור לגונן על הילדים ולתמוך במשפחות ואולי, רחמנא ליצלן, גם לקחת אחריות כלשהי על מה שהתרחש בבית ספרו, מתחת לאפו.
הדברים החמורים הנ”ל שאמר דגני; העיתוי האומלל שבחר; הניסיון השקוף והבוטה שלו להתנער מאחריות ולטיל אותה על צדדים שלישיים; ההחלטה שלו להתראיין כעת, כדי לגונן על עצמו, תוך שהוא מקריב את טובת הנפגעות ומשפחותיהן שהינה לשמור על אנונימיות ככל האפשר ולטפל בעצמן; וגם הכתם שהטיל על מאות תלמידים ותלמידות שלומדים בבית ספרו, שאינם קשורים לפרשה, כשחשף בטלוויזיה את פניו, שמו ותוארו; והפרת החוק הבוטה, המכוונת והמחושבת של איסור הפרסום ושל זכות היסוד לפרטיות ולצנעת הפרט – כול אלה הופכים הערב את זאב דגני למנהל ולאיש חינוך בלתי לגיטימי.
זאב דגני צריך להשעות את עצמו מיד, ואם לא יעשה כן, שרת החינוך וראש עיריית תל אביב יפו צריכים להתערב ולעשות זאת במקומו.
זו דעתנו, ואנו עומדים מאחוריה ללא פשרות!
מערכת תל אביב אונליין
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
הוא יוצא נגד הנוהג הנפסד של העברת תפוח אדמה לוהט מבי”ס לבי”ס, במקום להעבירו למוסד טיפולי.
הוא יוצא נגד גלגול האחריות לאלימות על מערכת החינוך במקום על ההורים שהפריטו את החינוך.
הוא פשוט צודק, וזה עצוב.
השתגעתם⁉️ טפלו בבריונות של הילדים שלכן במקום לחפש אשמים כל הזמן. ❗
צילומים חלקיים של בית הספר התפרסמו לא מכבר. מעורים בעיר כבר הבינו באיזה בי”ס מדובר. את הראיון עם המנהל לא שמעתי. אבל מהציטוט כאן לגבי ההורים, המנהל צודק. הגיע הזמן להחזיר אחריות להורים על ילדיהם. זה חלק מהמלחמה באלימות בכיתות. המצב בכיתות בבתי ספר יסודיים בלתי נסבל. אלימות והתעמרות של ילדים בילדים לא ראויה. בוודאי כשמדובר בבתי ספר בשכונות עשירות. שיתכבדו ההורים ויטפלו בסורריהם. שם מתחילה היום הרעה.
הכתבה הזאת היא אחת הגרועות ולא מקצועיות שקראתי ב48 שנות חיי. “מה היה דחוף למחנך הדגול דגני” פה עצרתי. לא מעניין אותי שיכתיבו לי דיעה כקוראת. מאמר דיעה אמור להוביל אותי בגילוי מודרך להבנות ולמסקנות אליהן כותב מחבר המאמר. קשה להאמין שעיתון שמכבד את עצמו ישתף טור כזה. בעידן Metoo תודה לאל שהוא הגיע, מנהל כמו דגני מישר קו ויוצא בפנים גלויות להשיב את הסדר על קנו. ואת הביטחון על המרחב במוסד הלימוד שלו. כאישה הייתי מרגישה טוב יותר שהוא יוצא בפנים גלויות ומודה שהעבירות התרחשו בבית ספרו. הוא מגלה אחריות רבה ולא מנסה לטאטא או להסתיר את האמת. תודה לאל על מנהל כמו דגני. כן ירבו.