674 מבנים מסוכנים בתל אביב

עיריית תל אביב עדכנה בתחילת נובמבר את רשימת המבנים המסוכנים בתחומה, ומתברר שיותר מ-674 מבנים הוגדרו כמסוכנים המפוזרים ברחבי העיר – וחלקם הגדול מאוכלס.

יש הטוענים כי רעידת אדמה בסדר גודל יוצא דופן עשויה להתרחש בכל יום בתל אביב וגוש דן, והנזק יהיה לאין שעור. על פי נוהלי עיריית תל אביב, על ראש העיר להוציא צו לפינוי, הריסה, לסגירה או לביצוע כל עבודה. חוק העזר העירוני אמנם מגדיר שלוש רמות סכנה למבנים מסוכנים, ואף מפרט את הצעדים שיש לנקוט לאחר ההכרזה על המבנה כמסוכן, אך אין כל נוהל המפרט את הקריטריונים שלפיהם נקבעת מסוכנות המבנה.

מבנה מסוכן בהגדרתו בחוקי העזר המקומיים הוא כל בניין אשר מהווה סכנה לשלום המחזיקים בו והציבור, ומסכן את ביטחון הנכסים הסמוכים לו. ההגדרה של בניין כ”בניין מסוכן” יכולה להיות כתוצאה מביקורת אקראית שעורכת עיריית תל אביב, מתלונה של מי מבעלי הדירות בבניין או כתוצאה מתלונה של עוברי אורח או בעלי נכסים צמודים.

נכון להיום, מבנים מסוכנים בעיר תל אביב יפו קיבלו צווים לפינוי או תיקון המבנה, אולם תושבים עדיין מתגוררים במבנים רבים – ולא פונו.

ברשימת המבנים המסוכנים הפעילים, אשר בסבירות גבוהה לא ישרדו אירוע של רעידת אדמה (אפשר לצפות ברשימה: כאן) מופיעים כ-674 מבנים ברחבי העיר – מרחובות מרכזיים כמו אבן גבירול או מזא”ה ועד לשכונות בצפון ובדרום העיר. בהערכה כללית, וללא אומדן מדויק, מדובר על כ-26,000 מתושבי העיר המתגוררים כבר כיום במבנה מסוכן אשר לא ישרוד רעידת אדמה.

בישראל מי שאחראי למצב המבנה הם הבעלים על הנכס, ואילו לעיריית תל אביב נתונה בחקיקה הסמכות להורות על הריסת הבניין. הבעייתיות במצב, מסביר מבקר המדינה בדו”ח שפורסם בשנת 2022, כי הרשות מכריזה על בניין מסוכן או דורשת לתקן את הליקויים, ובעלי המבנים משתהים או אינם מתקנים את הליקויים מסיבות כלכליות. לפי הדו”ח, אין כל אסדרה בחוק מי צריך לממן את הליקויים, ואין כל תוכנית מוסדרת של המדינה, או של מי מהרשויות שנבדקו, לסיוע עבור התושבים בתיקון הליקויים.

רבקה שלו, בעלת דירה בבניין ישן בן ארבע קומות ו-16 דירות ברחוב בר יוחאי בדרום העיר, היא אחת מאותם דיירים שבניין המגורים שלהם קיבל הודעה על מבנה מסוכן: “רכשתי את הדירה לפני כשמונה שנים, וכבר אז הבניין הוכרז כמסוכן, כי הוא נבנה לפני כ-65 שנה לערך. בעלי הדירות קיבלו על כך מכתבים רשומים מהעירייה עם דרישה לחיזוק. בדצמבר האחרון העירייה שלחה לדיירים זימון לבית המשפט לעניינים מקומיים כדי לאלצם לשלם קנס, כי לא חיזקו את הבניין. עורך הדין שמייצג את הדיירים הסביר לשופטת, שהדיירים מחכים לדבר האמיתי שהוא הריסה ובנייה, ושאם העירייה תאשר ליזם את הפרויקט, הוא יבצע את החיזוק הקוסמטי על חשבונו”.

לשאלה האם ניסו בעלי הדירות בבניין לקדם פרויקט התחדשות עירונית, משיבה שלו: “לפני כמה שנים הדיירים ניסו לקדם תמ”א 38, אבל הבנו שאין סיכוי בשל גורם הצפיפות. עכשיו אנחנו מנסים, יחד עם עוד חמישה בניינים שכנים, לקדם פינוי בינוי משותף, באמצעות יזם שהתקשרנו איתו”.

לרשימה המלאה של המבנים המסוכנים בתל אביב יפו נכון ל-3 בנובמבר 2024 – הקליקו כאן. 

להלן תגובת עיריית תל אביב יפו: “ראשית, נבהיר כי רשימת המבנים המסוכנים כוללת מבנים אשר אותרו בהם ליקויים הדורשים טיפול, אולם אף אחד מהמבנים לא מוגדר כמבנה מסוכן למגורים. היחידה למבנים מסוכנים מבצעת ביקורות במבנים ברחבי העיר, זאת על מנת לתת חוות דעת על מצבם הנתון של מבנים ורמת הסיכון שלהם לדיירים, לציבור ולנכסים הסמוכים. כל הפניות לעיריית תל אביב יפו מטופלות על ידי צוות המהנדסים המיומן של העירייה, וברגע שישנו חשד כי קיים מבנה המהווה סכנה לדיירים, לציבור, ו\או לנכסים הצמודים, שולחת העירייה דרישה לבעלים לתיקון הליקויים או לחיזוק המבנה. פעילות העירייה בנושא מבנים מסוכנים נעשית לפי חוק עזר עירוני. מהנדסי מדור מבנים מסוכנים פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם השירות המשפטי של העיריה, וכאמור כל הודעה על מבנה מסוכן שלא מטופלת על ידי בעלי הנכס, עוברת לטיפול משפטי עד להשלמתו בהתאם לחוק. רשימת המבנים המסוכנים מפורסמת באתר העירייה וחשופה לציבור החל משנת 2017, כשפרסום הרשימה מעודד את בעלי הנכסים לטפל במבנים בבעלותם ומייצרת אצלם ערנות ומודעות רבה יותר לליקויים והצורך בתיקונם”.