זאבים או אריות? מי צודק – העירייה או התושבים

תגובות חריפות לדבריה של ראש מינהל חינוך בעיריית תל אביב -יפו, שירלי רימון ברכה, בראיון ל”רדיו תל אביב, שפורסמו אתמול ב”תל אביב אונליין”. בתוכניתן של נלי תגר ולירון ויצמן, אמרה ראש המינהל בהתייחסה למחאת ההורים בעקבות אירוע התקיפה של אוריאן בניאן בין היתר כי יש “מתקפה מתוזמנת” של הורים נגד מנהל תיכון אליאנס וכינתה את מובילי המאבק: “להקות זאבים אורבניות שמעוררות חרדה”.

מעבר לדברים החריפים, מה שמקומם במיוחד את ההורים הוא מה שמוגדר על ידם “הסרת אחריות מלאה” של העירייה מהאירוע. לכך מצטרפת העובדה שגם ראש העירייה, רון חולדאי, חושש ככל הנראה ממפגש ישיר עם התושבים הזועמים, ובכל מקרה ביטל מפגש שתוכנן. לא העירייה ולא ראש מינהל חינוך חזרו בהם או הביעו צער על ההתבטאויות עד כה.

כצפוי, הפרסום עורר סערה בקבוצת הוואצאפ שהוקמה לצורך המחאה. “מתברר שהמערכת שכשלה מלמנוע התנהלות עבריינית חמורה של בני 15 (שכעת מתברר כי הסתובבו עם כלי נשק – שוקר חשמלי, גז מדמיע וסכינים – כך להנאתם באורח קבע) לא מצליחה גם עכשיו להתעורר מתרדמתה ולהוביל ביד בוטחת ובניקיון דעת התמודדות ראויה עם אירוע אלים בסדר גודל שכזה.

“זאבים זה אנחנו, כן? ראש מינהל חינוך, כן? לגמרי כן, לדאבוני. ולא רק זה – לדעתה זה שתלמידים דוקרים, הולמים בשוקרים חשמליים ומרססים גז מדמיע, תלמידי כיתות י׳ הלומדים בתיכונים היוקרתיים ביותר בעיר, יש לציין – אבל עושים זאת שלא בשעות הלימודים, זה לא עניין לבית הספר, או כלשונה ‘זו לא אשמתו של המנהל’. אכן זו לא אשמתו של המנהל. לא של תיכונט ולא של אליאנס. אני לא מקנאה בהם, ומשוכנעת שהם מתנגדים לאלימות בכל רמ״ח אבריהם. אבל האם אין למערכת החינוך בתל אביב אחריות לאירוע כזה, גם אם הוא קורה מחוץ לשעות הלימודים? יש גם יש.

“וגם אם מערכת החינוך לא אחראית לעצם ביצוע המעשה הסדיסטי הזה, יש לה בהחלט אחריות למנוע ממקרי אלימות מזוויעים שכאלה לקרות, גם מחוץ לגדרות בית הספר (מבלי לגרוע כהוא זה מאחריות ההורים), ובוודאי יש לה אחריות לתיקון ולריפוי”.

הכותבת מוסיפה עוד: “אם ראש העיר, מר חולדאי, המשמש באופן אישי גם ראש מערך החינוך בתל אביב, היה מבין את זה הוא לא היה שותק נוכח כמעט מקרה הרצח הזה שהתרחש בשכונות הכי יוקרתיות של העיר. הוא לא היה שולח את פקידיו, אלא לוקח אחריות על קלקולי המערכת. היה עליו להודיע באופן מיידי על השבתת לימודים בתל אביב, ליום, לשעה, לדקה, כדי שיראו ויראו. ואם כפופתו הישירה, גברת ראש מינהל חינוך, הייתה באמת אושיה חינוכית היה עליה לקחת אחריות, להביט פנימה, לראות היכן טעינו ומה עלינו לשנות. לא להתחמק מאחריות ולכנות הורים מודאגים בכינויי גנאי מעליבים. אבל הם לא ולכן, אנחנו ההורים היינו צריכים לעשות מעשה”.

רון חולדאי. צילם: רונן טופלברג

חברה אחרת בקבוצה הוסיפה: “במקום לתת להורים להתעורר ולשאול שאלות, מינהל החינוך משגר איגרות ורגיעונים, ומקטלג את ההורים האכפתיים בתוויות של מפזרי חרדות. לא צריך השתקות מצד אף מערכת. מבקשים לעשות סדר, ולהחזיר את הביטחון למרחבים הציבוריים, גם בתוך מוסדות החינוך. זאת לא בושה. ההתפכחות למציאות חוצה את גבולות הדמיון, אבל אפשר להתמודד, רק בלי לטייח, בלי האשמות קורבן, ובלי השפלת אלה שרוצים להביע תמיכה וסולידריות, מצד מערכות שאמורות לעבוד בשיתוף פעולה עם ההורים והתושבים. די לקשר השתיקה. אם יש אלימות צריך להודות בה, לשאת באחריות ולא לטאטא אותה, ודי לסילופים”.

“זאבים או אריות”, כתבה תושבת אחרת בחצי הומור.

עמוס שפירא, מועמד לראשות העיר תל אביב – יפו. צילום: פראג׳

המועמד לראשות העיר, עמוס שפירא, הגיב גם הוא לראיון המדובר ואמר: בעיר בה ראש העירייה יכול להגיד לתושבים, שמי שלא מוצא חן בעיניו שילך לגור בעיר אחרת , בל נתפלא שראש מנהל החינוך שלו מסוגלת לכנות הורים שחוששים לילדיהם מאלימות : ״להקות זאבים אורבניות מעוררות חרדה. הרוח נושבת מלמעלה”!

לעניין ההתפתחויות בחקירה שכוללות זימון הנער המותקף לחקירה בעקבות תיעוד וידאו המראה כי פגע ככל הנראה באחד מהנערים בזמן שהפריד בקטטה, ההורים ממשיכים לתת לו גיבוי מלא ומשפחתו מעורבת במחאה. על פי חלק מההורים, הנערים שנעצרו באים משפחות עתירות ממון שמפעילות צי עורכי דין כדי להוציא את הנערים הפוגעים מהבוץ והפניית האצבע המאשימה כלפי אוריאן בניאן נועדה למטרות אלה.

“חי בלילה” הקדישה ביום שני חלק מן התוכנית למאבק ההורים ברמת אביב, שנחשף ב”תל אביב אונליין”.