ראש יהודי נגד חולדאי – הקרב עובר לבית המשפט בת”א

עמותת ראש יהודי, פנליסטית ערוץ 14 עירית לינור, האחות השכולה מיכל גרינליק (שאחיה שאולי נפל בקרב ברצועת עזה וריגש מדינה שלמה בתכנית הכוכב הבא) ותריסר עותרות נוספות, כולן תושבות תל אביב יפו, הגישו עתירה מנהלית נגד החלטת ראש העיר, רון חולדאי, לא לאפשר תפילות בהפרדה בין גברים לבין נשים בכיכרות תל אביב יפו. העתירה הוגשה בתאריך 9 באוגוסט 2024, באמצעות עו”ד אורי ישראל פז, לבית המשפט לעניינים מנהלים בת”א.

המקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, מביא את עיקרי העתירה – מפאת חשיבותה הציבורית-לאומית ובשל היותה עקרונית לצביון העיר.

החלטת העירייה

תחילה ניגע בהחלטת עיריית תל אביב יפו, שאותה מבקשים העותרים לבטל. מדובר במכתב תשובה, ששיגר המשנה למנכ”ל העירייה, רובי זלוף, אל יו”ר עמותת הראש היהודי, ישראל זעירא, בתאריך 4 באוגוסט 2024. זלוף משיב במכתב, לפנייתו של ישראל זעירא מתאריך 30 באפריל 2024, בה ביקש יו”ר עמותת ראש יהודי לקבל מהעירייה אישור לקיים תפילה בהפרדה מגדרית, בין גברים לבין נשים, בכיכר דיזנגוף ביום כיפור 2024.

זלוף השיב לזעירא: “בהמשך לפנייתך לקיום אירוע במרחב הציבורי ועל רקע קבלת מספר בקשות, מטעם מגוון גורמים פרטיים, לקיים אירועי תפילה והתכנסות ביום כיפור בכיכרות העיר ובגנים ציבוריים (דוגמת כיכר הבימה, כיכר דיזינגוף, רחבת הסינמטק), ולאחר בחינת העניין, התקבלה החלטה לפיה הפרקטיקה שהחלה בשנות
הקורונה, במסגרתה העמידה העירייה כיכרות עירוניים לטובת פעילות כאמור, ביום הכיפורים, הייתה נכונה לשנות הקורונה לאור חשיבות השהייה במרחב הפתוח בתקופה זו”.

זלוף המשיך: “עיריית תל אביב יפו אינה רואה מקום להמשיך בפעילות זו, ויש לחזור למקובל זה שנים, לפיו העירייה אינה מעמידה מרחב ציבורי אינטנסיבי דוגמת כיכרות, גינות ציבוריות שוקקות וכדומה על מנת שישמש כבית כנסת וכמקום התכנסות לטובת אירוע ביוזמה פרטית וכי המענה לקיום תפילות יום הכיפורים הוא באמצעות מאות בתי הכנסת הפזורים בעיר”.

זלוף סיכם: “בהתאם לכך, כלל הבקשות לקיום תפילה והתכנסות בכיכרות וכדומה, אינן מאושרות ומשכך לא ניתן לאשר את בקשתכם. נדגיש, כי בימים מיוחדים – בדגש על יום כיפור – פועלת העירייה לאפשר לקהילות המעוניינות בכך לקיים תפילות, וממילא ככל שקהילתכם סבורה שביום כיפור בית הכנסת המשמש אותה אינו מספיק עבור בני הקהילה, באפשרותכם לפנות אלינו בבקשה לקבלת היתר להעמדת מצללה/אוהל בחצר בית הכנסת או בסמיכות לו”.

המכתב, שעליו חתם המשנה למנכ”ל העירייה באופן פורמלי, מהווה כמובן מסמך מדיניות עקרוני, שמאחוריו עומד ראש העיר, רון חולדאי. ברור, כי הנהלת העירייה שקדה על כול מילה וכול אות במכתב, לרבות ייעוץ משפטי מדוקדק. לכולם היה ברור, כי עמותת ראש יהודי תאתגר בבית המשפט החלטה עקרונית זו של חולדאי, האוסרת על קיום תפילות בהפרדה מגדרית בכיכרות ובגנים הציבוריים.

העתירה המנהלית שהוגשה על ידי עמותת ראש יהודי – בבקשה לבטל את החלטת חולדאי – עקרונית וכבדת משקל. על הפרק: מציאת איזון ראוי בין עקרון היסוד בדמוקרטיה של חופש הפולחן והדת, לבין עקרון לא פחות מהותי, שוויון ואי הפליה מגדרית.

נוסח העתירה

העתירה נפתחת במלים: “לפני בית המשפט הנכבד מוגשת בזאת עתירה נגד החלטת עיריית תל אביב יפו, המונעת באופן שרירותי ומפלה את קיום תפילת יום כיפור המסורתית במרחב הציבורי בכיכר דיזינגוף. החלטה זו פוגעת בזכויות יסוד של קהילה שלמה, מפרה את עקרון השוויון ומהווה פגיעה אנושה בחופש הדת והפולחן, המוגנים בחוקי היסוד של מדינת ישראל”.

העותרת המרכזית

“ראש יהודי” היא עמותה ציונית דתית שמטרתה, על פי הצהרתה, להפיץ ולהעמיק ולהנכיח זהות יהודית בישראל והחזרה בתשובה. מייסד העמותה, ישראל זעירא, כיהן כמנכ”ל ישיבת שבי חברון והוא בעלי חברת הנדל”ן ‘באמונה’.  בשנת 2017 עבר, יחד עם משפחתו, מההתנחלות מעלה חבר לדירה ליד כיכר דיזנגוף. מטרת המעבר, לדברי זעירא, היא להפיץ ערכי היהדות לכול מי שמעוניין בכך בתל אביב יפו, בדגש על גילאי 22 עד 35. “אנחנו רוצים להיות חב”דניקים ציוניים”, אמר. “העיר תל אביב היא שליחות”. מאז הוא מפעיל בית כנסת ליד כיכר דיזנגוף.

בשנת 2018 הוציאה עיריית ת”א יפו הנחיה לפיה אין לקיים במרחב הציבורי אירועים בהפרדה מגדרית. עם פרוץ מגפת הקורונה, בשנת 2020, אישרה העירייה לקיים תפילות במרחב הציבורי, מפני שבתי הכנסת היו סגורים עקב הקורונה. התפילות בכיכרות המשיכו גם בשנת 2022 שאחרי המגפה. ביום כיפור 2023, ביקשו חברי עמותת ראש יהודי, והתארגנויות אחרות כגון רבני צהר ותנועת חב”ד, לקיים תפילה בכיכר דיזנגוף ובמקומות נוספים בת”א. העירייה אישרה את הבקשה, אך הדגישה את האיסור להקים הפרדה פיזית בין מתפללים לבין מתפללות.

“פורום חירות וכבוד האדם בישראל” עתר נגד החלטת העירייה. בית המשפט החליט לדחות את העתירה, והאיסור על הפרדה פיזית נשאר על כנו. למרות זאת – בערב יום כיפור 2023 הגיעו אנשי עמותת ראש יהודי לכיכר דיזנגוף, ובנו מחיצה – על פי פרשנות אחת מחיצה פיזית מוחשית, ועל פי פרשנות שנייה, גרסת העמותה, רק דגלי מדינה שחצצו בין גברים לנשים – בטענה שאינן מהוות הפרדה לפי פסיקת בג”ץ. זה קרה בשלהי ספטמבר 2023, כשבועיים לפני טרגדיית ה-7 באוקטובר, בעיצומן של הפגנות הענק בתל אביב נגד ההפיכה המשטרית, ונגד ניסיונם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, לפגוע בעצמאות בתי המשפט. עבור חלק מהמפגינים, זה נתפס כביזוי פומבי של החלטת בית המשפט.

מאות מפגינים התעמתו בכיכר דיזנגוף עם אנשי עמותת ראש יהודי, שלבסוף עזבו את המקום. גם במקומות אחרים בתל אביב מנעו אזרחים קיומה של תפילה בכיכרות עם הפרדה מגדרית. בעקבות אירועים סוערים אלה, הודיעה עיריית ת”א יפו שהיא מבטלת את ההיתרים לעמותת ראש יהודי לקיים אירועים במרחב הציבורי. עמותת ראש יהודי ערערה על החלטת העירייה לבית המשפט. בית המשפט דחה את הערעור כשהשופט מציין בפסק הדין שלא מצא שעיריית תל אביב פעלה משיקולים זרים. יחד עם זאת, נקבע בהחלטת בג”צ שעמותה כן תוכל לקיים הקפות שניות בכיכר דיזנגוף. לבסוף, עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ההקפות השניות לא התקיימו בכיר.

ישראל זעירא, מייסד העמותה, טוען כי החלטות עיריית תל אביב יפו – גם בשנה שעברה וגם כעת – הן מה שהוא מכנה “כפייה חילונית”. לדבריו, האפשרותלהתפלל ברשות הרבים הינה זכות ומצווה עקרוניות על פי ההלכה היהודית.

הטבח הנורא ב-7 באוקטובר 2023, ומלחמת חרבות ברזל, טרפו את הקלפים והמהומה סביב התפילות בכיכר דיזנגוף שכחה – עד שהתפרסמה בשבוע שעבר תשובתו של רון חולדאי לעמותת ראש יהודי, במכתב ששיגר אליהם המשנה למנכ”ל העירייה רובי זלוף.

הסעדים המבוקשים בעתירה

בית המשפט לעניינים מנהליים מתבקש בעתירה, ליתן צו דחוף לעיריית ת”א יפו, המורה כי:

אחד – החלטת עיריית ת”א יפו לאסור באופן גורף קיום תפילות במרחב הציבורי – היא שלא כדין ודינה בטלות.

שתיים – סירובה של העירייה מיום 4.8.24 להתיר לעותרים לקיים תפילות הלכתיות, הכוללות הפרדה הלכתית באמצעות מחיצה בין גברים לנשים החפצים בכך, ביום הכיפורים והקפות שניות במוצאי שמחת תורה בכיכר דיזנגוף בתל אביב או בסמוך לכיכר – מנוגד לדין ודינו בטלות.

שלוש – סירובה של העירייה להתיר לעותרים לקיים, במועדים מיוחדים ובתיאום מראש, תפילות הלכתיות במרחב הציבורי, רק בשל כך כי התפילות נערכות
תוך הפרדה הלכתית באמצעות מחיצה בין גברים לנשים החפצים בכך – היא מנוגדת לדין ואסורה.

ארבע – לעירייה אין סמכות לאסור על העותרים, או על כל מי שחפץ בכך, להתפלל במרחב הציבורי בהתאם לכללי המסורת היהודית-הלכתית, לרבות בהפרדה
באמצעות מחיצה בין נשים לגברים ובכפוף לשמירה על הוראות כל דין – וכל הוראה מנהלית (מצדה של העירייה) האוסרת זאת, היא בטלה.

נימוקי העתירה

העותרות מפרטות שורת נימוקים. מפאת קוצר היריעה, נביא את עיקרם.

“במוקד העתירה עומדת החלטה מנהלית פסולה וחסרת סמכות, שקיבלה העירייה, במשוא פנים ומשיקולים זרים, לבטל באופן קטגורי ומוחלט את כל האישורים שניתנו על ידה כדין לבקשת עמותת ראש יהודי, ומבעוד מועד, לקיים תפילות כל נדרי בימי כיפור , מדי שנה בשנה, בכיכר דיזנגוף בתל אביב, וכן אירועי הקפות שניות בחג שמחת תורה. ההחלטה ניתנה (במכתב ששיגר המשנה למנכ”ל העירייה רובי זלוף) ביום 4.8.24 ונשלחה לעמותת ראש יהודי אך ורק ביום למחרת”.

“זאת השנה הרביעית שעמותת ראש יהודי ביקשה מהעירייה אישור לקיים את תפילות יום כיפור בכיכר דיזנגוף, בציפייה כי תקבל את אישורה המיוחל. ואילו את טקס ההקפות השניות, מקיימת עמותת ראש יהודי זו השנה ה-16 ברציפות בכיכר דיזנגוף. הבקשה של עמותת ראש יהודי, היא לקיים הן תפילת ערבית של כל נדרי, והן תפילת נעילה של יום כיפור. בשנים עברו השתתפו בתפילות אלה, שערכה עמותת ראש יהודי, אלפים מתושבי האזור, אשר רובם המוחלט אינם חובשי כיפה ונמנעים מכניסה לבית הכנסת”.

“בימי כיפור אין מקום בבתי הכנסת לאלפים הרבים, המעוניינים להשתתף בתפילות היום הקדוש בשנה. עמותת ראש יהודי נותנת מענה לצורך ציבורי זה, ההולך וגדל בכמיהתו לתפילה וולונטרית זכה זו, משנה לשנה. למה דווקא בכיכר דיזנגוף? כיכר זו סמוכה לבית הכנסת בר כוכבא של קהילת עמותת ראש יהודי, המכיל לכל היותר כ-300 איש ואישה. רחבת בית הכנסת קטנה מדי, ואך טבעי שבכיכר הסמוכה לבית הכנסת, כיכר דיזנגוף, מתפללים אלפי גברים נשים וטף”.

“טענת העירייה, כאילו התפילות בכיכר החלו כביכול בתקופת הקורונה, אינה נכונה. עוד לפני הקורונה, מתפללי קהילת עמותת ראש יהודי מבית הכנסת בר כוכבא, קיימו בכיכר מעגל שיח חברתי. בתשעה באב וביום כיפור אחרי התפילה הניחו מחצלות על הרצפה. בשמחת תורה, הקפה אחת יצאה מבית הכנסת בבר כוכבא (אל הכיכר)… החלטת העירייה לבטל באופן קטגורי, גורף ולא מידתי, במובנו המשפטי של המושג ‘מידתיות’, את תפילת יום כיפור בכיכר העיר, אירועים שהעירייה התירה מלכתחילה לעמותת ראש יהודי בשנים עברו, פוגעת בחופש הביטוי, ובחופש הדת והמצפון – באופן לא מידתי, לא סביר באופן קיצוני ובניגוד לדין”.

“תל אביב היא עיר רב-תרבותית, שחיים בה בצוותא זה לצד זה חילונים ודתיים, מסורתיים ואחרים. כולם צריכים לקבל מקום שווה לזכות שימוש במרחב הציבורי. ראש העירייה איננו בעלים פרטי של המרחב הציבורי, שאחרת יהיה אך בדמותו ובצלמו – ולא היא! תל אביב היא עיר פלורליסטית מיום היווסדה, המכילה בתוכה את כלל הציבור הישראלי לגווניו ולרבדיו השונים – וזהו בדיוק יופייה של העיר התוססת ללא הפסקה”.

המפגינים בכיכר דיזינגוף. צילום: איתן סלונים