צווי שיפוץ חזיתות לאלפי בניינים: “גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה”

דיון סוער וחשוב במיוחד, שמשפיע על איכות חייהם ועל כיסם של עשרות אלפי תושבות ותושבי תל אביב יפו, התקיים בישיבת מועצת העיר האחרונה, בתחילת החודש. הנושא: צווים שהוציאה העירייה לאלפי בניינים בתל אביב יפו, בדרישה לשפץ את חזיתות בנייני המגורים, בעלויות עצומות. הנטל הכלכלי הזה, שרובץ לפתחם של עשרות אלפי תושבות ותושבי העיר, התעצם לאור המצב במדינה מאז מלחמת חרבות ברזל.

“חברת המועצה מהאופוזיציה, שולה קשת, הטיחה בקברניטי העירייה:  “אני מבקשת שנבין שוב את המספרים: 1,285 בניינים קיבלו צווי שיפוץ, כששיפוץ כל בניין עולה (פעמים רבות) 1.5 מיליון שקל, משמע מס חדש, שמועצת העיר הפילה על הציבור דווקא בתקופה הקשה הזו. איזו משפחה בדיוק תוכל לשלם מאות אלפי שקלים לשיפוץ? זה סכום מטורף… ועליהם לחיות בתוך בניין שעובר שיפוץ… איך אנחנו מפילים גזירה כזאת שהציבור לא יכול לעמוד בה?!”.

אלפי בעלי דירות בתל אביב יפו קיבלו בשנתיים האחרונות דרישה לשיפוץ חזית הבניין שלהם. על פי חוק עזר עירוני לשיפוץ חזיתות, שנכנס לתוקף בשנת 2021, בעלי ובעלות נכסים מחויבים לשמור על תחזוקתו של המבנה ועל המראה הנאה שלו. מתוקף חוק העזר העירוני לשמירה ולשיפוץ חזיתות הבניינים, בסמכות העירייה לדרוש מהם לבצע עבודות שיפוץ. היעד העירוני עומד על 1,000 בניינים משופצים בכל שנה. בעלי הדירות, שמקבלים את הדרישה, חייבים לבצע אותה על פי הסעיפים שהגדירה העירייה ובהתאם למועד שקבעה. אם לא יעשו כן – עיריית תל אביב-יפו רשאית לבצע את השיפוץ בעצמה ולחייבם בעלויות.

העלויות הכבדות של השיפוצים מדירות שינה מעיניהם של עשרות אלפי תושבי העיר. דברים אלה מתחדדים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. משפחות רבות אינן יכולות להרשות לעצמן להוציא עשרות אלפי שקלים על שיפוץ חזית הבניין.

מנגד, טוענת העירייה, באתר הרשמי שלה, כי “אנו רואים חשיבות רבה בטיפוח פני העיר וביצירת סביבת חיים נעימה ואיכותית, ואנחנו משקיעים בכך מאמצים ומשאבים רבים. מרחב ציבורי מטופח הוא בעל השפעה רבה על איכות החיים, על תחושת השייכות שלנו לעיר ולמבקרים בה, ומעצים את תחושת הביטחון שמעניקה לנו סביבה איכותית ומטופחת. הבניין הוא חלק בלתי נפרד מהגדרות המרחב הציבורי ולכן מבנים בעלי חזות לקויה ותחזוקה ירודה משפיעים רבות על איכות החיים, על השייכות ועל הביטחון שלנו במרחב הציבורי”.

“ישנם בניינים רבים בעיר שלא בוצעו בהם עבודות תחזוקה במשך שנים”, קובעת עיריית תל אביב יפו, “וכן בניינים בהם בוצעו מפגעים רבים ולכן מצבם ירוד. בניינים אלה ניצבים בשכונות המגורים וגם בלב מוקדי התיירות והעסקים והנראות שלהם פוגעת בחזות העיר ובתדמיתה. מעבר להיותם מפגע אסתטי, לא אחת מדובר במבנים שמהווים סכנה לציבור הרחב ומספקים קרקע פורייה למפגעים תברואתיים”.

העירייה גיבשה אוגדן הנחיות לשיפוץ בתים, והיא מסייעת בשיפוץ, אך נטען כלפיה כי הסיוע העירוני זעום (בהשוואה לעלויות הכבדות של שיפוצי החזיתות) וכי החברה העירונית שמסייעת בשיפוצים, עזרה וביצרון, אינה מספקת את המחירים והשירות הטובים ביותר בשוק. הסיוע, המענקים וההטבות, שנותנת העירייה לתושבי ת”א אשר משפצים את חזיתות בתיהם, ניתנים אך ורק למי שמשפץ באמצעות החברה העירונית עזרה וביצרון.

“במטרה לסייע ולהרחיב את היקף שיפוץ החזיתות בעיר”, מפרסמת העירייה, “מציעה העירייה לבעלות ולבעלי הבתים שורת הטבות ותמריצים. בניינים משותפים שיבחרו לבצע את שיפוץ החזית באמצעות השירות ‘בית פלוס’ של החברה העירונית עזרה ובצרון, יוכלו לקבל מלכתחילה סל ההטבות שהעירייה מעניקה לצורך השיפוץ. בניינים שיבצעו את השיפוץ באופן עצמאי, לא יוכלו לקבל את רוב ההטבות האלה, כגון הטבה קהילתית בשווי 10,000 שקל והלוואות אטרקטיביות”.

דיזינגוף 21, לפני שיפוץ החזית. צילום: עיריית תל אביב-יפו

מענק לכול דירה: תושבות ותושבים שבחרו לבצע את השיפוץ באופן עצמאי, יכולים למלא טופס בקשה לקבלת ההטבות רק לאחר שיקבלו טופס גמר עבודות, מאת המחלקה לשיפוץ חזיתות בתים במנהל הנדסה. כל יחידת דיור בבניין, שתחל בשיפוץ, תזכה למענק בשווי 5,000 ש”ח למימוש ולקידום הפרויקט.

הטבה לבניינים זריזים: 50 הבניינים הראשונים בכל שנה קאלנדרית, שיחלו הליך שיפוץ חזית באמצעות מחלקת “בית פלוס” של החברה העירונית עזרה ובצרון, יזכו בהטבה שיתופית לבניין. לדוגמה: חצר מטופחת, חדר אופניים מאובזר, מחסן שיתופי מצוייד או ציוד פנאי וכושר.

מענק קידום שיפוצים לבניין: מענק כספי בסך 20,000 שקל לבניין, אשר קיבל דרישה לשיפוץ לפי חוק עזר לשמירה ושיפוץ חזיתות בתים, יינתן בכפוף להוצאת רישיון שיפוץ תוך 60 ימים מקבלת הדרישה מהעירייה.

מימון ביניים לקידום השיפוץ: בוצע השיפוץ שלא באמצעות חברת עזרה וביצרון, יותנה התמריץ גם בהשלמת השיפוץ בהתאם לרישיון השיפוץ, להנחת דעת הצוות המקצועי בעירייה או מי מטעמה, תוך 7 חודשים מקבלת הדרישה. העמדת מימון זמני לשיפוץ נועד להתמודד עם סרבני שיפוץ, בכפוף לכך שאחוז הסרבנים אינו עולה על 20% ממספר יחידות הדיור בבניין. בתנאים מסויימים, אחוז הסרבנים יכול להיות 25% – 30% ממספר הדירות בבניין. מימון הביניים מיועד לכיסוי חלקו של סרבן בעלויות השיפוץ ומימון עורך דין לצורך טיפול משפטי בגביית החוב.

הלוואה לכול דירה: הלוואות ללא ריבית והצמדה יינתנו למשפצים באמצעות מחלקת “בית פלוס” של החברה העירונית עזרה ובצרון. ההלוואות הן בשווי עשרות אלפי שקלים לכל דירה. שירות זה מיועד לבניינים שייצאו לשיפוץ באמצעות מחלקת “בית פלוס” של החברה העירונית עזרה ובצרון.

ליווי ופיקוח מקצועיים: מנהל פרויקט מקצועי מטעם המחלקה ילווה באופן פרטני את התהליך מתחילתו עד סופו, ומפקח בנייה במימון העירייה יכין את כתב הכמויות אודות תכולת השיפוץ, ויוודא כי השיפוץ מתקדם כהלכה. מחלקת “בית פלוס” של חברת הבת העירונית עזרה ובצרון מתמחה בליווי ובניהול הליכי שיפוץ חזיתות בעיר, וכל שירותיה ניתנים ללא עלות.

דיון סוער במועצת העיר

חברת מועצת העירייה מהאופוזיציה, שולה קשת, העלתה את נטל שיפוץ החזיתות לדיון שהתקיים ב-3 ביוני 2024. “לפני כמה שנים”, הסבירה, “בשיא משבר הקורונה, הוחמר חוק העזר העירוני לשמירה על תקינות החזיתות בתל אביב יפו, באופן שמוסיף מטלות לכל מי שרוצה לשפץ את חזית ביתו. בעקבות שינוי החוק פרסמה העירייה בדצמבר 2022 אוגדן הנחיות לשיפוץ, והחלה בגל של צווי שיפוץ. כתוצאה מכך יצאו בשנים האחרונות 1,285 צווי שיפוץ לבניינים, כשהמטרה המוצהרת של העירייה היא 1,000 צווים בשנה. אלפי תושבות ותושבים גילו לתדהמתם שעליהם לשפץ את דירותיהם במאות אלפי שקלים, (פעמים רבות בסכום של)  1.5 מיליון שקל לכל בניין… (התווספו) לכל דירה מטלות שיפוץ מסוגים שונים, שאין בינם ובין מטרת חוק העזר דבר וחצי דבר. התחלנו לדרוש החלפת פרופילים לצורך אחידות החלונות, שכל החלונות יהיו אחידים. פתיחת מרפסות שהיו סגורות עשרות שנים. ההנחיות החדשות כבר לא משפיעות רק על תקינות החזיתות. הן מאלצות במקרים רבים שיפוץ פנימי בתוך הדירות, בשל הדרישה להזזת מזגנים, הסטת תשתיות חשמל ושינויי אינסטלציה. באופן מופרך דורשים גם מהתושבות והתושבים להסיר קווים וחוטים של חברות בזק, חברת חשמל וחברות הכבלים והסלולר, כאילו שהתושבות והתושבים הם האחראים על תשתיות אלה”.

קשת המשיכה: “מי שלא סבל מהצו היו בעיקר מבני הציבור, כמו למשל בית מחלקת המדידות ברחוב יהודה הלוי, השייך למדינת ישראל, שדווקא עליו עיריית תל אביב יפו חסה והוא קיבל פטור משיפוץ. גם למבני הציבור של העירייה התברר שיש חוקים משלהם, ויעידו על כך כל מוסדות הציבור ששופצו בשלוש השנים האחרונות, תוך
הפניית המערכות שלהם כלפי הרחוב, השארת צינורות גלויים ואי התאמה בחלונות, למשל מבנה מנהל ההנדסה בשדרות בן גוריון ומבנה אשכול הגנים ברחוב מלצ’ט.
צווי השיפוץ, תקשיבו טוב, מלווים באיומים כלפי התושבות והתושבים. עורכת דין מספרת לי, ששמעה במו אזניה איך נציגי עירייה אומרים לתושבים, שאם אין להם כסף לשיפוץ דירה – עדיף שימכרו אותה. אלו לא רק דיבורים בעלמא. לצווי השיפוץ התלוו איומים בקנסות, הליכים משפטיים ועיקולים לכל מי שיסרב או תסרב להתיישר עם הנחיות השיפוץ החדשות”.

שולה קשת סיכמה: “העירייה הבטיחה לסייע סמלית במימון ללא ריבית, אך התושבות והתושבים מגלים מהר מאוד שתמיכות אלו תלויות בכך שיתקשרו עם ספקים יקרים יותר, מהממוצע בשוק. כלומר, עזרת העירייה ניתנת רק בתנאי שהשיפוץ נעשה על ידי קבלנים יקרים יותר… אם לא די באנרכיה שמלווה את ניהול ההליך, הרי שהעירייה שופכת על המיזם הזה מיליוני שקלים מידי שנה בגין ההליכים המשפטיים, קמפיינים פרסומיים והוספת תקנים ייחודיים במנהל ההנדסה לנושא השיפוץ
בלבד. אני מבקשת שנבין שוב את המספרים: 1,285 בניינים קיבלו צווי שיפוץ, כששיפוץ בניין עולה (פעמים רבות) 1.5 מיליון שקל, משמע מס חדש, קנס מטורף של 1.5 מיליארד שקל בסך הכול, שמועצת העיר הפילה על הציבור דווקא בתקופה הקשה הזו. אז עכשיו אני שואלת אתכם, איזה משפחה בדיוק תוכל לשלם מאות אלפי שקלים לשיפוץ? זה סכום מטורף… ועליהם לחיות בתוך בניין שעובר שיפוץ… איך אנחנו מפילים גזירה כזאת שהציבור לא יכול לעמוד בה?!”.

סגן ראש עיריית תל אביב יפו, המכהן כיו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וכיו”ר מועצת העירייה, עו”ד ליאור שפירא, השיב כך: “עיריית תל-אביב יפו רואה חשיבות ציבורית רבה בשיפור המרחב הציבורי ובשמירה ראויה ותקינה של מראות חזיתות הבתים בתחומה, לרבות מניעת מפגעים חזותיים ותברואתיים, ועושה כל שביכולתה על מנת לשמור על האינטרס הציבורי לרווחת תושביה. לצורך כך משקיעה העירייה משאבים רבים, מעמידה הסדרי סיוע כספיים, צוותי סיוע ותכנון וצוותים
מקצועיים, ומשקיעה מיליוני שקלים בשנה – והכל מכוח סמכותה – לצורך שמירת האינטרסים הציבוריים, להבטיח שמירה על בטיחות המבנים שבתחומה וכן על החזות האסטטית”.

“יחד עם זאת”, המשיך שפירא, “לאור מצב החירום העירייה מקפידה לציין בהסכמים כי הבעלים יפעלו להוצאת רישיון. ככל שתידרש אורכה לביצוע עבודות השיפוץ בשל הקשיים הנובעים ממצב החירום, יפנו הבעלים למנהל מחלקת שיפוץ חזיתות עד 15 ימים לפני תום התקופה שנקבע להוציא את רישיון השיפוץ, והעירייה תאריך את ביצוע העבודות. בכל מקרה אנחנו נפעל לקולה בכל מה שקשור לשיפוצים בשנת 2024. נעשה מה שאפשר לעשות, לאור המצב אנחנו נעשה (מה שאפשר לעשות), ובהחלט, כפי שאת מציעה, אנחנו נבחן את המשך הפעילות בוועדה (האסטרטגית של מועצת העיריה, שבראשה עומד סגן ראש העירייה, אסף זמיר). יש חשיבות לזה, ולאור המצב אנחנו נבחן את זה במשותף איתך, ועם אסף זמיר, בוועדה”.

הנושא הועבר לדיון בוועדה האסטרטגית של מועצת העירייה, בראשות אסף זמיר, ברוב קולות גדול של 23 חברי מועצת עיר, מול מתנגד אחד בלבד, אברהם פורז, שצידד בהמשך המדיניות העירונית הקיימת של שיפוצים עכשיו בכול מחיר. עדכונים בהמשך.

‫רשימת רחובות לאכיפת שיפוץ ‪ -‬שנת ‪2022‬‬

‫‪ .1‬הירקון‬
‫‪ .2‬שדרות נורדאו‬
‫‪ .3‬שלמה המלך‬
‫‪ .4‬יהושוע בן נון‬
‫‪ .5‬ז’בוטינסקי (מערבית לאבן גבירול)‬
‫‪ .6‬בזל‬
‫‪ .7‬בן יהודה (צפונית לארלוזורוב)‬
‫‪ .8‬סוקולוב‬
‫‪ .9‬שדרות ח”ן‬
‫‪ .10‬פינסקר‬
‫‪ .11‬שדרות תרס”ט‬
‫‪ .12‬שדרות בן ציון‬
‫‪ .13‬מרמורק‬
‫‪ .14‬שדרות רוטשילד‬
‫‪ .15‬נחלת בנימין‬
‫‪ .16‬ירמיהו‬
‫‪ .17‬זמנהוף‬
‫‪ .18‬החשמונאים‬
‫‪ .19‬יהודה הלוי‬
‫‪ .20‬טרומפלדור‬
‫‪ .21‬יונה הנביא‬
‫‪ .22‬גאולה‪,‬‬
‫‪ .23‬הרב קוק‬
‫‪ .24‬אהרנסון‬
‫‪ .25‬זרובבל‬
‫‪ .26‬עזרא הסופר‬
‫‪ .27‬נחמיה‬
‫‪ .28‬דניאל‬
‫‪ .29‬העליה – ‪25 ,23‬‬
‫‪ .30‬מטלון – ‪. 60 ,58 ,54 ,52‬‬
‫‪ .31‬שד’ ירושלים ‪45 ,43 ,41‬‬
‫‪ .32‬התקומה ‪42-44‬‬
‫‪ .33‬אלנבי ‪123 ,121‬‬

‫רשימת רחובות לאכיפת שיפוץ‪ -‬שנת ‪2023

‬‬1. ‫‪צידון‬
2. ‫כ”ג יורדי הסירה‬
3. ‫מיכה‬
4. ‫נחום הנביא‬
5. ‫שער ציון‬
6. ‫הושע‬
7. נחשון‬
8. ‫חבקוק‬
9. ויתקין‬
10. ‫יפה נוף‬
11. ‫מוצקין‬
12. ‫טהון יהושע‬
13. ‫פרנקפורט‬
14. ‫פראג‬
‫וילנא. ‬15
16. ‫זלטופולסקי‬
17. ‫החובבים‬
18. ‫הלפרין‬
19. ‫אהרון דוד גורדון‬
20. ‫ברנשטיין אדוארד‬
21. לסל‬
22. שי”ר‬
23. ‫יוסט‬
24. גרץ
25. ‫רנ”ק‬
26. ‫וייס איזיק הירש‬
27. ‫ז’ורס זאן‬
28. ‫אמיל זולה‬
29. ‫ביירון
30. ‫נתן החכם‬
31. ‫קורולנקו‬
32. ‫עם ישראל חי‬
33. ‫הקרם‬
34. ‫רופין‬
35. ‫של”ג‬
36. ‫הושע‬
37. ‫מאפו‬
38. ‫סמולנסקין
39. ‫פרוג‬
40. ‫דב הוז‬
41. ‫מנדלה מוכר ספרים‬
42. ‫גנסין‬
43. ‫בן עמי‬
44. ‫אהרונוביץ’‬
45. ‫בלינסון‬
46. ‫גליקסון‬
47. ‫לורין‬
48. ‫שלום עליכם‬
49. ‫סירקין‬
50. ‫דרויאנוב‬
51. ‫צפת‬
52. ‫טבריה‬
53. ‫חובבי ציון‬
54. ‫טרומפלדור‬
55. ‫חברון‬
56. ‫נס ציונה‬
57. ‫הירדן‬
58. ‫טשרניחובסקי‬
59. ‫בוקי בן יגלי‬
60. ‫המליץ‬
61. ‫יעקוב‬
62. ‫ברנשטיין כהן‬
63. ‫ברוק‬
64. ‫שניאור זלמן‬
65. ‫אידלסון‬
66. ‫הס‬
67. ‫ביאליק‬
68. ‫רש”י עד מלך ג’ורג’‬
69. ‫מכבי‬
70. ‫נחלת בנימין‬
71. ‫אוסישקין‬
72. ‫זמנהוף‬
73. ‫הוברמן‬
74. ‫החשמונאים‬
75. ‫יהודה הלוי‬
76. ‫אחד העם‬
77. ‫הדסה‬
78. ‫פלורנטין ‪9‬‬
79. ‫מתחם גן החשמל‬
80. ‫מרכז מסחרי נווה אליעזר‬
81. ‫מתחם נווה עופר‬
82. יואל‬
83. ‫יחזקאל‬
84. ‫מלאכי‬
85. ‫זנגביל‬
86. ‫מנדלשטם‬
87. ‫גריזים‬
88. ‫פקיעין‬
89. ‫חתם הסופר‬
90. ‫לוי יצחק‬
91. ‫מהר”ל‬
92. ‫התניא‬
93. ‫רחל‬
94. ‫מצדה‬
95. ‫חולדה‬
96. ‫גוש חלב‬
97. ‫באר טוביה‬
98. ‫ש”ץ‬
99. ‫גוטליב‬
100. ‫הירשנגבר‬
101. ‫ריינס‬
102. ‫ישראליס‬
103. ‫בר כוכבא‬
104. ‫החשמל‬
105. ‫ברזילי‬
106. ‫לבונטין‬
107. ‫מקווה ישראל‬
108. ‫הרכבת‬
109. ‫מנחם בגין‬

רשימת רחובות לאכיפת שיפוץ- שנת 2024

1 זכריה
2 שמעון התרסי
3 יוחנן הורקנוס
4 ישעיהו
5 כיכר היל
6 אלכסנדר ינאי
7 רחוב עמוס
8 של”ג
9 רחוב עובדיה מברטנורה
10 אשתורי הפרחי
11 אלקלעי
12 עמדן יעקב
13 אייבשיץ
14 הבשן
15 עין גדי
16 יריחו
17 הגלעד
18 הר נבו
19 שדרות יוצ”ר
20 יבנה
21 שד”ל
22 רמח”ל
23 נטר קרל
24 יוחנן בן זכאי
25 יפה בצלאל
26 המלך אלברט
27 שטראוס
28 עין ורד
29 מלצ’ט
30 פיארברג
31 אליוט ג’ורג’
‎32 יוסף‏ הנשיא
33 יוחנן הסנדלר
34 בלפור
35 מזא”ה
36 המגיד
37 ברנר
38 ביל”ו
39 הגלבוע
40 לונץ
41 בר אילן
42 סמטת לאן א’
43 סמטת לאן ב’
44 העבודה
45 רחוב מרכז בעלי מלאכה
46 בורוכוב
47 מיכ”ל
48 פרץ חיות
49 חיים ואלישע
50 ורבורג
51 סמטת שבע השקמים
52 חיסין
53 לב אברהם
54 כרמיה
55 ברדיצ’בסקי
56 טוסקניני
57 יוסף אליהו
59 רוזנבאום
60 האלקושי