הרגע הקשה בקורס טיס: “כשההורים הודיעו לי שמתגרשים”

סגן א’, בן 21 מתל אביב, סיים אתמול (27 ביוני 2024) את קורס טיס 188 כטייס קרב. א’ משחזר רגע משבר בקורס טייס: “בדיוק בצ’קים, חזרתי הביתה וההורים שלי הודיעו לי שהם מתגרשים, זה היה רגע קשה להתמודדות בשלב מאוד קריטי בקורס והיה המון עומס בבית ובבסיס”.

סגן א’ הוא הבכור מבין שלושה אחים, יש לו אח קטן ואחות קטנה. אימו עובדת בעמותת “הצל ליבו של ילד”, ואביו עובד בהייטק. את בת הזוג שלו הכיר עוד טרם גיוסו, מהבית, והשניים התגייסו לבית הספר לטיסה, הוא כצוער, היא כיום קצינת הדרכה, ורק שם נהיו זוג. א’ הרחיב בתיכון את המגמות תקשורת וקולנוע. בזמנו הפנוי א’ עוסק במוסיקה, הוא מנגן על תופים ופסנתר וגם אוהב לשחק כדורגל. א’ גם היה בתנועת הנוער הצופים.

סבו של סגן א’ נולד למשפחה חרדית שברחה מפולין ארצה. כשגדל הוא יצא מהדת והחליט להצטרף לפלמ”ח. הוא נלחם במלחמת העצמאות ונפצע מכדור בראש. בבית החולים סבתו של א, הייתה האחות שטיפלה בסבו, שם נפגשו לראשונה. סגן א’ לא תמיד חלם להגיע לקורס טייס. הוא היה אמור לעשות גיבוש מטכ”ל, והחליט לנסות גם גיבוש לטייס. א’ מספר מתי הבין שהוא באמת רוצה להיות צוות אוויר: “הבנתי שזה מה שאני אוהב ורוצה כשהתחילו הטיסות, אני בן אדם שאוהב אתגרים ורציתי לצלוח את האתגר כל פעם מחדש.”

סגן א’ מספר שתחילה, מלחמת חרבות ברזל הורידה לו את המוטיבציה להמשיך ולהשקיע, אבל ככל שהזמן עבר, המוטיבציה עלתה. א’ מספר על החוויה שהכי זכורה לו מהקורס: “עשינו סולו לילה, וכל אחד יוצא למטוס שלו ואנחנו יוצאים יחד אחד עשר חברים, כל אחד לבד במטוס קרב. אני שומע אותם בקשר, וכשמסיימים כולנו חוזרים ביחד לטייסת”.

סגן א’ מסכם שלוש שנים בקורס טיס: “זה היה שלוש שנים קשוחות, ארוכות, עם חברים לצידך, שחווים איתך את אותו הדבר. הגיע הזמן שלי לתרום באמת ולהביא את עצמי לידי ביטוי, ואת כל מה שלמדנו בשלוש שנים האחרונות”.