קדחת הנילוס: להיזהר מיתושות – בייחוד בחשיכה

התפשטות והתרחבות קדחת מערב הנילוס מתעצמת: משרד הבריאות עדכן הבוקר (שני, 24 ביוני 2024), כי עד כה אובחנו 32 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, מתוכם 27 מטופלים באשפוז בבתי החולים, מהם שלושה במצב קשה ומונשמים. בסוף השבוע נפטרו בבית החולים בילינסון שתי מטופלות מראש העין ומפתח תקוה.  בבית החולים איכילוב בת”א אובחן חולה נוסף בקדחת הנילוס המערבי, שהינו חמישי המאושפז שם, בגל הנוכחי של המחלה. מצבו בינוני. שניים כבר שוחררו מאיכילוב, ושלושה עדיין מאושפזים בבית החולים בת”א. אחד מהם במצב קשה, שני במצב בינוני עד קשה ושלישי במצב בינוני.

מספר הנדבקים בפועל גבוה בהרבה, מפני שכ-80% מהנדבקים לא מפתחים תסמינים לקדחת מערב הנילוס. לכ-20% מהנדבקים יופיעו תסמינים ברמות חומרה משתנות, הכוללים חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש או כאבים מפושטים בגוף. סיבוכים נוירולוגיים יופיעו בפחות מ-1% מהנדבקים. משרד הבריאות ממליץ להשתמש, בימים אלה, בתכשירים דוחי יתושים ביתיים, ולהפעיל מאווררים, על מנת לצמצם את החשיפה ליתושים וכתוצאה מכך להימנע מלחלות בקדחת. הציבור באזור השרון, תל אביב וחולון רכש תכשירים דוחי יתושים בכמויות גדולות.

במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, הכולל את בתי החולים בילינסון והשרון, נפתרו בסוף השבוע שתי נשים מקדחת מערב הנילוס. בבית החולים שרון מאושפז חולה אחד במצב בינוני. בבילינסון מאושפז חולה אחד במצב יציב. תוצאות המעבדה אישרו קדחת הנילוס המערבי בכל חמשת המקרים שאותרו בבית החולים בילינסון, ובכללן שתי המטופלות שנפטרו במהלך סוף השבוע. במרכז הרפואי וולפסון בחולון מאושפז חולה מאומת בקדחת הנילוס המערבי. מצבו של החולה, בשנות ה-60 לחייו, מוגדר כבינוני.

פרופ׳ יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, בבית החולים וולפסון, מסבירה: ״קדחת מערב הנילוס הינה מחלה ויראלית שעוברת על ידי עקיצה של יתושה. היתושים שמעבירים את המחלה הזו נפוצים בארץ ולכן המחלה הזו הייתה גם ידועה בארץ מזה שנים רבות. אופן ההדבקה נעשה באמצעות עקיצת יתוש שנושא את הווירוס הספציפי הזה. חשוב להבין כי המחלה עוברת רק מיתוש לאדם, ולא מדבקת מאדם לאדם, כך שגם אם יש לנו בן משפחה או מישהו שהיינו אתו במגע ואנחנו יודעים שנדבק בקדחת זה לא מסכן אותנו בשום צורה”.

מתי מתפתחים תסמיני המחלה?
פרופ’ מאור: “תסמיני המחלה יתפתחו בין יומיים עד שבועיים מרגע העקיצה, כאשר 40% מהמקרים הם אסימפטומטיים וכלל לא נדע שנדבקנו. נתון מעודד נוסף הוא, שעל פי הספרות הרפואית, נדיר שמי שנדבק בנגיף פעם אחת – שידבק בו פעם נוספת. באנשים שמפתחים את הסימפטומים, לרוב מדובר במחלת חום שנמשכת מספר ימים ועוברת מעצמה”.

מתי המחלה הופכת למסוכנת?
פרופ’ מאור: “במיעוט המקרים, הנגיף עובר למוח ואז עלולה להתפתח מחלה יותר קשה שהביטויים שלה יכולים להיות פגיעה בזיכרון, ירידה במצב ההכרה ולעיתים שיתוקים בידיים וברגליים ולעיתים אף מדובר במחלקה קשה שכרוכה בתמותה. כמו בכל עולם המחלות הזיהומיות, אנשים מבוגרים עם מחלות רקע ומדוכאי חיסון, נמצאים בסיכון גבוה יותר”.

איך ניתן להתגונן מהמחלה?
פרופ’ מאור: “ניתן להתגונן מהדבקה בנגיף על ידי שימוש בתכשירים דוחי יתושים במריחה על העור ובסביבה. כמו כן מומלץ לוודא כי אין מים עומדים בסביבה למשל באזורי השקייה של גינות או בתחתיות של עציצים שם היתושים מטילים את הביצים״.

פרופ׳ יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון. צילום: וולפסון

ד”ר אלעד גולדברג, מומחה במחלות זיהומיות בבילינסון, מרחיב: “כאשר מזוהים סימפטומים, או סימנים מעידים אחרים לקדחת הנילוס המערבית מבוצעות מספר בדיקות סרולוגיות הנשלחות למעבדה חיצונית לאבחון מלא. חשוב להבין, קדחת הנילוס הינה מחלה נגיפית עונתית המוכרת לרפואה מעל 100 שנים. במרבית המקרים, המטופלים יידבקו, יחלימו ולא יחושו כלל בתסמינים. בכל שנה כ-1% מהנדבקים, לרוב מדובר במטופלים קשישים או מדוכאי חיסון, עשויים לפתח תסמינים עצביים ובמקרים נדירים ביותר מחלה קשה ואף תמותה”.

יש תרופה למחלה הזאת?
ד”ר גולדברג: המחלה מופצת לרוב על ידי ציפורים, ומועברת לבעלי חיים ולבני אדם מעקיצות יתושה. ההבדל המשמעותי הוא שלרוב אנחנו מתחילים לזהות מקרים של קדחת הנילוס בשלב מאוחר יותר בשנה, והשנה הזו הדבר קורה מוקדם יותר. לצערי, למחלה כרגע אין טיפול ספציפי ולכן הדרך היעילה ביותר היא להתמגן בעזרת חומרים דוחי יתושים, רשתות מיגון וסילוק מקורות מים עומדים בגינה, בחצר ובבית”.

ד”ר אלעד גולדברג. צילום: דוברות בילינסון

קופת חולים כללית פרסמה לציבור היום את ההנחיות הבאות, עליהן חתומה ד”ר בת שבע גוטסמן, רופאה בכירה במערך למחלות זיהומיות (הטקסט מובא כאן, כלשונו, מתוך אתר קופ”ח כללית, כשירות לציבור): 

קדחת מערב הנילוס שמכונה גם קדחת הנילוס או קדחת הנילוס המערבי (באנגלית: West Nile Fever) היא מחלה נגיפית שמועברת מבעלי חיים (בעיקר ציפורים, אך גם יונקים שונים) לבני אדם באמצעות יתושים. המחלה תוארה לראשונה בשנות ה־30 של המאה ה־20 באוגנדה, במחוז ששוכן ממערב לנהר הנילוס, ומכאן שמה. מאז התגלתה לראשונה דוּוח על הופעת המחלה במקומות רבים בעולם. ב־1999 תוארה המחלה לראשונה גם בארה”ב, וכיום, כאמור, היא נפוצה בכל העולם.​

בישראל זוהתה המחלה לראשונה בשנות ה־50 של המאה ה־20. ב־1998 אירעה בישראל התפרצות גדולה – חלו בה כמה מאות בני אדם – ומאז יש בה בכל קיץ הדבקות וחולים. ב־21 ביוני 2024 עידכן משרד הבריאות כי מתחילת מאי השנה אובחנו 19 חולים, ו־17 מהם אושפזו. שלושה מהם מונשמים. נוסף על כך, בכמה בתי חולים בארץ מאושפזים עוד חולים שיש חשד שנדבקו, אך האבחנה עוד לא אומתה. יש לציין שחולים מאובחנים הם רק קצה הקרחון של מספר הנדבקים, כיוון שהרוב הגדול של הנדבקים עוברים מחלה קלה, ואינם מגיעים לבתי החולים. המאובחנים הם רק מי שלקו במחלה קשה והגיעו לאשפוז.

ממה נגרמת המחלה ואיך נדבקים?
למחלה גורם נגיף (וירוס) מערב הנילוס. האכסניה העיקרית של נ​גיף מערב הנילוס בטבע היא ציפורים שמפיצות אותו בעולם במסלולי הנדידה שלהן. העברת הנ​גיף לאדם נעשית לרוב במהלך ארוחת דם של נקבות יתושים שניזונו קודם לכן מציפור שנגועה בנגיף. יש כמה סוגי יתושים שמעבירים את המחלה. סוג היתוש הנפוץ ביותר בעולם. נוסף על הדבקה מעקיצת יתוש תוארו גם דרכי הדבקה אחרות, נדירות, ממנות דם ומהשתלת איברים, אך ככלל המחלה אינה עוברת מאדם לאדם. המחלה מתפשטת בעיקר בעונת הפעילות של היתושים (חודשי הקיץ ותחילת הסתיו, לרוב מסוף יוני ועד סוף נובמבר), אך מקרים בודדים של תחלואה ייתכנו לאורך כל השנה. בקיץ 2024 נצפו מקרי תחלואה מוקדם מהצפוי – קרוב לוודאי בגלל ההתחממות הגלובלית.

מהם התסמינים של קדחת מערב הנילוס ומהם סיבוכיה העיקריים?
בני אדם שנדבקים בקדחת מערב הנילוס אינם מפתחים בדרך כלל תסמינים כלשהם. בכרבע מהמקרים מופיעים מחלת חום, עייפות, חולשה, כאבי ראש, כאבי מפרקים, ולעיתים גם פריחה. רק בחלק קטן מהמקרים (כ־1% מהנדבקים) עלולה להופיע מחלה חמורה שפוגעת במערכת העצבים וגורמת לדלקת קרום המוח ולדלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס). התסמינים לפגיעה מוחית הם חום, כאבי ראש, קושי להתרכז, הפרעות בזיכרון, רעד, חולשה בגפיים (שיתוק רפה), בלבול והכרה מעורפלת. קדחת מערב הנילוס בצורתה הקשה עלולה לגרום לפגיעות נוירולוגיות ארוכות טווח ואף למוות. גם בקרב מי שמחלים מהמחלה הקשה עלולים להישאר נזקים שאריתיים קבועים.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות לרופא?
כל מחלת חום שכוללת תסמינים של פגיעה נוירולוגית (בלבול, דיסאוריינטציה, איטיות חריגה במחשבה ובתגובות, שיתוק חדש) מחייבת לפנות בדחיפות לרופא. המחלה פוגעת לרוב בבני 60 ויותר ובמדוכאי חיסון (למשל, מושתלי איברים).

כמה זמן נמשכת המחלה?
תקופת הדגירה – מרגע העקיצה ועד להופעתם של סימני המחלה – נעה בין 5 ימים ל־21 יום (בדרך כלל 6 ימים). כאמור, רוב הנדבקים אינם מפתחים את תסמיני המחלה, ובמקרים שבהם מתפתחים תסמינים מדובר לרוב במחלת חום קלה, דמוית שפעת, שחולפת בתוך 3 עד 6 ימים. לעומת זאת, מחלה שבה נפגע המוח עלולה להיות ממושכת (כמה שבועות), והפגיעות הנוירולוגיות עלולות במקרים רבים להיות קבועות.

איך מאבחנים את קדחת מערב הנילוס?
לרוב, מחלת חום קלה ​לא תאובחן​ ותחלוף מעצמה. לחולים קשים, שמגיעים לאשפוז בשל תסמינים נוירולוגיים, עושים ניקור מותני (דיקור להוצאת נוזל שדרה) ובודקים אם מצויים בו נוגדנים לנגיף. כמו כן בודקים הימצאות נוגדנים לנגיף בדם.

איך מטפלים בקדחת מערב הנילוס?
למרבה הצער אין טיפול לקדחת מערב הנילוס. חולים קשים יש לאשפז כדי לתת להם טיפול תומך: נוזלים, שמירה על דרכי אוויר פתוחות ושמירה על מדדים חיוניים שונים. אין חיסון למחלה.

איך מונעים את המחלה?
בהיעדר טיפול הדרך היחידה להתגונן מפני קדחת מערב הנילוס היא למנוע את עקיצות היתושים. את המניעה הזאת יש לעשות בכמה רמות: החל מהרמה הארצית, עבור דרך הרמה של הרשויות המקומיות וכלה ברמת הפרט.

מקווי מים עומדים הם מוקדים להתרבות יתושים ולכן מחייבים טיפול. המשרד להגנת הסביבה אחראי לניטור מדגמי של אזורים שונים ברחבי הארץ לאיתור יתושים נגועים שעלולים להעביר את המחלה. אם נמצא מוקד נגוע, מועבר המידע לרשות המקומית כדי שתעשה פעולות הדברה. דיווח על קיומם של מים עומדים ושל מפגעי יתושים במרחב הציבורי יכול להגיע לרשות המקומית גם מהציבור. נוסף על כך, משרד הבריאות מקבל דיווח על כל חולה שאובחנה אצלו קדחת מערב הנילוס, והמידע הזה מועבר למשרד להגנת הסביבה כדי שיוכל למצוא את מקור ההדבקה וליזום פעולות מנע.

ברמה האישית, ניתן למגן את הבית באמצעים שונים (רשתות, מתקנים מפיצי ריח שדוחה יתושים, קוטלי יתושים אלקטרוניים וכדומה). כמו כן מומלץ למרוח על עור חשוף חומרים דוחי יתושים – בעיקר בשעות החשכה (שהן שעות הפעילות של היתושים) ובמיוחד בעת פעילות בחוץ. מעבר לכך יש לרוקן מאגרי מים קטנים בחצרות ובמרפסות (למשל בתחתיות של עציצים, בצמיגים ישנים, במרזבים) שמשמשים את היתושות להטלת ביצים.