זן הולך ונעלם: קורין אלאל נפטרה בגיל 69

בליל אמש, 12 בדצמבר 2024, הלכה לעולמה קורין אלאל בגיל 69, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

אלאל, מהיוצרות הבולטות של ישראל, שהקדימה במובנים מסוימים את זמנה, נולדה ב-15 במרץ 1955 בתוניס, ועלתה לישראל בגיל 10 עם משפחתה. המשפחה התיישבה תחילה בנתניה ולאחר מכן בהרצליה. כבר בגיל 12 החלה לנגן בגיטרה, כלי שליווה אותה לאורך כל הקריירה המוזיקלית שלה.

בשירותה הצבאי, הייתה חברה בלהקת פיקוד דרום ובצוות הווי הנדסה קרבית, שם החלה להתבלט כזמרת וכמוזיקאית מוכשרת. לאחר שחרורה, השתתפה כזמרת ליווי בהקלטות רבות, ביניהן בשיר “עטור מצחך” של אריק איינשטיין, יחד עם יהודית רביץ.

קורין אלאל. איור AI – שמואל אליעז

אלבום הבכורה שלה, “קורין אלאל”, יצא לאור בשנת 1984 וכלל את הלהיטים “מותק” ו”תן לי קצת ממך”. בהמשך הקריירה, הוציאה אלבומים נוספים שהפכו לאבני דרך במוזיקה הישראלית, ביניהם “פירות אסורים” (1987), “אנטארקטיקה” (1988) ו”זן נדיר” (1992). שירים כמו “זן נדיר”, “אנטארקטיקה” ו”כשזה עמוק” הפכו לקלאסיקות אהובות.

מעבר לקריירת הסולו שלה, אלאל הייתה מעורבת בפרויקטים מוזיקליים רבים, הלחינה שירים לאמנים אחרים והפיקה מוזיקלית אלבומים. היא זכתה להערכה רבה על תרומתה למוזיקה הישראלית, ובשנת 2022 הוענק לה פרס לנדאו למפעל חיים.

בחייה האישיים, אלאל הייתה ידועה כאישה אמיצה ופורצת דרך. בשנת 2001, יצאה מהארון והפכה לאחת הדמויות הציבוריות הראשונות בישראל שעשו זאת, ובכך היוותה השראה לרבים. היא חיה עם בת זוגה, רותי, ולהן שני ילדים, עומר ויהונתן.

מותה של קורין אלאל הוא אבידה גדולה לעולם התרבות הישראלי. היא הותירה אחריה מורשת מוזיקלית עשירה ומגוונת, שהשפיעה ותמשיך להשפיע על דורות של מוזיקאים ומאזינים. שיריה ימשיכו להתנגן בלבבות רבים, וזכרה יישמר כאחת היוצרות החשובות והאהובות בתולדות המוזיקה הישראלית.