רחוב אלנבי פרק ב’: שנות ה-60 עד ה-80 / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע

סמיכותו של רחוב אלנבי ללב העיר מחד, ולשוק הכרמל מאידך, הפכוהו אותו מראשית ימיה של העיר לציר חשוב ומרכזי. כך המשיך להיות גם בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.

חנות אופנת מן ברחוב אלנבי בשנות ה-60. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו

במשך השנים, תפס הרחוב השוקק מקום מיוחד בתרבות הישראלית. אופיו כרחוב ראשי בתל אביב, הכולל מגוון של מוסדות תרבות, חנויות מסוגים שונים ומועדונים, ועצם מרכזיותו והיותו גם ציר תנועה חשוב, הביאו לאזכורים רבים בתחום התרבות.

לשנים הראשונות של רחוב אלנבי – הקליקו כאן. 

בית אוסישקין בפינת רחובות אלנבי והירקון בשנת 1963. צילום: פנחס בן שחר, הארכיון העירוני ת”א יפו

אלנבי בשירים

קולנוע מוגרבי ברחוב אלנבי הוזכר בשירים עבריים שונים כגון “הילד ניסים” של נתן אלתרמן, “חמסינים במשלט” של נעמי שמר ועוד.

רחוב אלנבי עצמו הוזכר בשירו של חיים חפר “חדווה הקטנה” בביצוע בצל ירוק.

רחוב אלנבי בשנת 2020. צילום: גיא יחיאלי

הרחוב מוזכר גם בשירים עבריים מודרניים, למרות שאופיו השתנה במשך השנים מרחוב ממלכתי לרחוב של חנויות דיסקאונט ומועדוני לילה. שירים אלה כוללים לדוגמה את “מתחפר באלנבי” של מוניקה סקס, “אלנבי” של הכובעים, “מלכה” של טיפקס, “אלנבי 79” של הג’ינג’יות, “המאה העשרים” של מיקה קרני ועוד.

בית שלוסברג ברחוב אלנבי ומלון הגליל בשנת 1974. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו

אלנבי בסרטים

רחוב אלנבי היה זירת התרחשות מרכזית בסרט הקומי הישראלי “תעלת בלאומילך”, פרי יצירתו ובימויו של אפרים קישון, אשר צולם בשנת 1969, בתקופה שבה נחשב אלנבי לרחובה הראשי של תל אביב ושימש גם עורק תחבורתי חשוב, לפני שהוגבלה בו תנועת רכב פרטי בשעות העסקים (הגבלה שהחלה בתחילת שנות ה-70).

הסרט מתאר עבודת חפירה שערורייתית המתבצעת ללא תכנון מוקדם בקטע הרחוב בואכה הים.

חנות כריכים ומיצים ברחוב אלנבי בשנת 1971. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני ת”א יפו

החפירה מתפשטת, מתעצמת ומחבלת בשגרת חיי התושבים וגורמת למהומה רבה ולמחלוקות בין אגפים שונים של עיריית תל אביב והמשטרה.

לקראת סוף הסרט פורצים מי הים לתעלה שנחפרה לאורך הרחוב ושמו מוסב בטקס חגיגי לתעלת אלנבי.

קולנוע אלנבי בשנת 1974. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו

אלנבי בספרים

מועדוני החשפנות שפעלו ברחוב במאה הקודמת, ונסגרו בינתיים, ומקומות הבילוי הזולים של הרחוב הם הרקע לרומן “אלנבי”, מאת גדי טאוב, שיצא לאור בשנת 2008 ועובד בשנת 2012 לסדרת דרמת פשע רומנטית בבימויו של אסף ברנשטיין תחת אותו שם, “אלנבי”.

בגרסה העברית הרשמית הראשונה של משחק המונופול, משנות ה-60, היה רחוב אלנבי הרחוב היקר ביותר על הלוח (השני היה רחוב דיזנגוף).

אזור רחוב אלנבי ושדרות רוטשילד מבט צפונה בשנת 1995. תצלום אוויר: גרשון שלוינסקי, הארכיון העירוני ת”א יפו

בשיתוף הארכיון העירוני

מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.

השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.

רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!

רחוב אלנבי בשנת 2020. צילום: גיא יחיאלי, הארכיון העירוני ת”א יפו