תושבת השכונה, גולדה, ביקשה לקרוא לה “רמת אביב” / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע

רמת אביב הוא שמן המאוחד, של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון: רמת אביב הירוקה (או: הישנה), המכונה גם רמת אביב א’; נווה אביבים, המכונה גם רמת אביב ב’ (ראו תגובות הקוראים בהמשך הכתבה – ותיקי רמת אביב כתבו לנו, שזה לא נכון לערבב בין השתיים); שכונת רמת אביב ג’; ושכונת רמת אביב החדשה (גם כאן לוותיקי רמת אביב יש השגות. על כך בהמשך הכתבה).

כך או אחרת, לפני מלחמת העצמאות שכן בחלקו הדרום מזרחי של אזור זה הכפר הערבי שייח’ מוניס, אשר תושביו נמלטו במהלך המלחמה.

שיכון עממי רמת אביב בשנת 1961. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו

השכונה (רמת אביב הירוקה) נוסדה בשנות ה-50 של המאה הקודמת בעקבות גל הגירה גדול של עולים חדשים מארצות מזרח אירופה.

מסביב לשכונה שמצפון לירקון, ניבנו ברבות השנים, אוניברסיטת תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, מרכז יצחק רבין, מוזיאון הפלמ”ח, בית התפוצות, אולפני הטלוויזיה החינוכית, מט”ח, קניון רמת אביב, וממערב לה שדה דב ותחנת הכוח רידינג.

קמפוס אוניברסיטת תל אביב תל אביב ברמת אביב מודל 2024. צילום: האוניברסיטה

השכונה נקראה על שם מלון (גנים) רמת אביב, שנבנה קודם הקמת השכונה, ונפתח בשנת 1951 מצידו המערבי של כביש החוף, ממול המקום שבו ניצב כיום מוזיאון ארץ ישראל.

גולדה מאיר, שהתגוררה בשכונה, ביקשה לקרוא לשכונה כשם בית המלון, וכך היה.

בית השייח’ של שייח’ מוניס בשנת 1964. צילום: פנחס בן שחר, הארכיון העירוני ת”א יפו

המלון נהרס בשנת 2005, ובמקומו הוקם פרויקט מגורים יוקרתי, “סביוני רמת אביב”, הצמוד כיום לדופן המזרחית של שכונת כוכב הצפון.

שיכון עממי רמת אביב בשנת 1960. צילום: וילי פולנדר, ארכיוני עירוני ת”א יפו

קוראי ת”א אונליין: כתבה שגויה

כמה קוראות וקוראים כתבו לנו, בשישי 18 באוקטובר 2024, לפני כניסת השבת, כי מקור השם “רמת אביב” והשכונות שמרכיבות את המרחב הזה – אינם כפי שפרסמנו. מאחר וגרסאות שונות לאותה היסטוריה, אינן דבר נדיר, אנו מביאים את התגובות המרכזיות בפניכם. הנה הן.

מיקה: הכתבה שגויה. השכונה ממש לא נקראת על שם מלון רמת אביב. השכונה נקראה כך משום שהיא בנויה על רמה – שמתחילה מכביש החוף וממשיכה לכיוון מזרח. רחוב האוניברסיטה. מהפלנטריום לכיוון איינשטיין. כול הבנייה שמערבית לכביש החוף (“רמת אביב החדשה”, כביכול), ואין לה שום קשר לרמת אביב.

דן ווגנר: הכתבה שגויה. ראשית, יש רמת אביב ב’, שזה החלק בין רחוב איינשטיין לבין צפון רחוב טאגור. חלק זה דומה יותר לרמת אביב א’ מאשר לנווה אביבים. ההתעלמות שלכם מרמת אביב ב’ היא שגיאה מביכה. אנחנו חיים כאן ‘רק’ 50-60 שנה. בקטנה. שנית, מה פתאום החדשה??? אין שום קשר, אפילו לא קלוש, בין תכנון רמת אביב החדשה, לבין רמת אביב הישנה. השם רמת אביב מופיע בשכונה החדשה מסיבות שיווקיות ותו לא, כדי לשווק דירות בשנות התשעים. אפשר היה לקרוא לה באותה מידה למד צפון. מדובר בשכונת בלון ישראלית פרוורית סטנדרטית, מוטת נהיגה, עם עירוב שימושים ובנייני שיש ראוותנים, כמעט הכול דירות גדולות. אין שום קשר לרמת אביב א’ ורמת אביב ב’. אפילו לא קלוש.

שכונת נווה אביבים מודל 2024. צילום: תושבת השכונה, עו”ד שירלי גרוס

בשיתוף הארכיון העירוני

מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.

השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.

רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!

שייח’ מוניס בשנות ה-50. באדיבות הארכיון העירוני ת”א יפו