מה עושים עם השכן המעשן?

תושבים המתגוררים בשכונת נאות אפקה בתל אביב ברחוב למדן טוענים כי הם סובלים מעשן המיתמר ממרפסת השכן שלהם מדי ערב. הם פנו לאגודה לתרבות הדיור אך גילו כי מבחינה חוקית אין הרבה מה לעשות בנידון.

מדובר בבעיה ידועה העוסקת בעישון בבניין משותף המפריע לשכנים והוא אף נידון בימים אלה בבג”ץ. זו סוגיה הנמצאת על הגבול הדק שבין חופש הפרט של האדם בביתו הפרטי לבין אפשרות לפגיעה בסביבה.

“אנו גרים ברחוב למדן בתל אביב”, סיפר אחד המתלוננים, “ושכן מקומה מתחתי מעשן סמים. מדי ערב כל הבית מסריח מגראס. הוא מעשן במרפסת ואנו סובלים. פנינו למשטרה השכונתית והם טענו שנגד גראס לא מטפלים יותר. פנינו לאגודה לתרבות הדיור ושם טענו כי במרפסת אפשר לעשות מה שרוצים כי זה לא רכוש משותף. אנחנו לא יודעים מה לעשות”.

במענה לפניות השכנים לאגודה לתרבות הדיור נאמר להם בין היתר: “לצערי אין לנו יכולת למנוע מאדם לעשן בתחומי ביתו, לא התקבלו פסיקות בנושא כרגע שעוזרות לנו לפנות אליו במצב שכזה. האגודה באופן כללי מטפלת ברכוש משותף ולכן רק במידה והוא מעשן במסדרונות הבית המשותף נוכל לשלוח לו דרישה לחדול מכך” .

עו״ד עמוס האוזנר, יו״ר המועצה הישראלית למניעת העישון ובא כוחם של העותרים לבג״ץ מסר ל”תל אביב אונליין”: “לפי סקר מכון ‘מדגם’ של מינה צמח, סובלים ממפגע חשיפה לעשן של שכנים 50% מתושבי המדינה. אין חשיבות להרגלי העישון של הנשאלים – גם בקרב מי משתמשים בסיגריות שיעור החשיפה הוא דומה. כך גם שיעור הסבל שהוא כ-85% ממי שמגיע אליהם המפגע. הנושא נופל באחריות השרה להגנת הסביבה, כמוהו כמפגע רעש המגיע לדירה מדירת שכנים. על אדם למנוע מפגע מדירתו לדירת שכניו: מפגע רעש, מפגע עישון, ומפגע של צינור מים שסדק בו גורם לדליפת מים לדירת השכנים.

“מאז חודש פברואר 2021 הנושא בטיפול בג”ץ במסגרת עתירה של עמותת ‘אוויר נקי’ ועוד שישה אנשים שסובלים קשות מעישון – חולה לב שהרופאים ייחסו את מחלתו לעישון, והעישון שספג הוא של שכניו, אדם המחלים מסרטן, בחורה שנאלצה לעבור דירה עקב החשיפה לעשן שכנים שלא איפשר מגורים תקינים, אדם הסובל מקשיי נשימה והעשן מסכן את חייו באופן מיידי, ועוד”.

לדבריו, “רבים מאד מן הנפגעים/מתלוננים הם קשישים. כרגע קיבלתי תלונה של זוג קשישים, מרחוב פנקס בתל אביב, האישה בת 83 ולפי חוות הדעת הרפואית לגביה –  החשיפה לעשן גורמת לה לחנק, סחרחורות, ושיעול. מומלץ לה להימנע מחשיפה לעישון פסיבי. פניותיה עד כה למשרדי הממשלה נותרו ללא מענה. התופעה שכיחה יותר בבתים משותפים, והיא אופיינית יותר לאוכלוסיה פגיעה מבחינה כלכלית”.

“מאחר שגם כמחצית המשתמשים במוצרי עישון בעצמם סובלים מן המפגע, יוצא שיש כאן מיעוט קטן מהציבור הכופה את התנהגותו על הרוב (רק כ-20% מהבוגרים בארץ מעשנים, ומרביתם מתחשבים בשכניהם ואף סובלים בעצמם מן המפגע). בית משפט השלום בפתח תקווה כבר פסק פיצוי בסך 28,000 שקל למשפחה שנפגעה על ידי שכנה מעשנת (תביעת אורי ריכטר). הפיצוי התבסס על אובדן שנות חיים עקב החשיפה לעשן השכנה ועל ירידת ערך הדירה שנחשפה (אנשים אינם רוצים לגור בדירות מלאות עשן מן השכנים, לא לקנות אותן ולא לשכור אותן)”, מסכם עו״ד האוזנר,