“בדם ואש ניפדה את גבעת עמל”

אתמול, יום רביעי 15.10.2021, צעדו עשרות מתושבי שכונת גבעת עמל ברחובות שכונת בבלי בצפון תל אביב, עם שלטים ומגאפונים, במחאה על הכוונה לפנותם מבתיהם לטובת פרוייקט בניית מגדלי מגורים. ההפגנה עברה ללא תקריות חריגות, ואובטחה על ידי ניידות משטרה ושוטרית, שעמדו בצד, ולמעשה, היו די משועממים לאור העובדה שהמפגינים שמרו על כללי המשחק הדמוקרטיים ועל הוראות החוק.

המפגינים נגד יצחק תשובה. צילום: תל אביב אונליןן

תזכורת: בחודש אפריל השנה, עיריית תל אביב מכרה את הזכויות שלה לבניית 120 דירות בשני מגדלים, בגבעת עמל ב’, לאחים חג’ג’ ולדניאל צרפתי תמורת 365 מיליון שקל. לפי ההסכם היא מוכרת להם “קרקע נקיה” כשהאחראי לפינוי התושבים שמתגוררים על שטחים אלה – שהם הרוב המכריע של תושבי גבעת עמל – הוא איש העסקים יצחק תשובה מתוקף ההסכם שנחתם בינו לבין העיריה ב-2013. בחודש יולי נמסרו צווי פינוי לשמונה נחלות בגבעת עמל לביצוע פינוי ב-17-10 באוגוסט 2021. ברגע האחרון נדחו הפינויים על ידי המשטרה, אך במהלך ספטמבר 2021, חודשו צווי פינוי לכל הנחלות בגבעת עמל לביצוע עד 25 בנובמבר 2021. תחילת הפרשה בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, אז ביקשו ראשי ההתיישבות דאז ליישב כפרים ערבים נטושים בתושבים יהודים על מנת להגן על הערים היהודיות. קרקעות הכפר ג’מוסין שהיו אז בבעלות ערבית הועברו לרשות הפיתוח לפי חוק נכסי נפקדים, ועל אדמות הכפר הוקמו שכונות גבעת עמל א’, גבעת עמל ב’, בבלי ושיכון צמרת. במהלך השנים הוסדרו הבעלויות והחזקה בשכונת בבלי, בפארק צמרת ובגבעת עמל א’ ואולם לא כך היה באשר לתושבי שכונת גבעת עמל ב’.

השוטרים משקיפים ומנמנמים. צילום: תל אביב אונליין

בשנת 1949 ניתנה לתושבי גבעת עמל ב’ הבטחה מאת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, כי יזכו לקבל דיור במקום. אולם המדינה בחרה לאורך השנים להתעלם מהבטחתה זו. בשנת 1961 מכרה המדינה שטחים אלה ליזם פרטי, אשר התחייב בהסכם המכר עליו חתם מול המדינה, כי ידאג ל”דיור אקוויוולנטי” לתושבי השכונה אולם ברבות השנים הקרקע נמכרה ועברה מיזם ליזם ומיד ליד והסעיף המבטיח לתושבים דיור נשכח ולא נאכף על ידי המדינה. ההבטחה שניתנה לתושבי גבעת עמל – שראשיתה בהבטחת ראש הממשלה בן גוריון משנת 1949, והמשכה בהסכם 1961, התמסמסה, ולא קוימה. זכויותיהם של התושבים בקרקע מעולם לא הוסדרו. בפסק הדין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, שניתן לא מזמן, באפריל 2021, קבעה השופטת נחרצות כי נגרם לתושבים עוול. “במהלך כל אותן עשרות שנים”, כתבה השופטת בפסק הדין, “שבהן המשיכו התושבים להתגורר במקום, תוך שהם מנהלים מאבקים ציבוריים ומשפטיים, עיריית תל אביב ראתה באדמות גבעת עמל נכס מסחרי שערכו רב, ואת התושבים ראתה כפולשים וכמסיגי גבול שיש לסלקם. זאת ביקשה להשיג באמצעות הזנחה קשה של השכונה, הימנעות מלהשקיע במקום ואי אספקת שירותים בסיסיים ביותר לשכונה דוגמת ביוב, חשמל, מים ועוד. במשך השנים לא חדלו התושבים, באמצעות ועד השכונה, מלפנות לגורמי ממשל שונים ולגורמים בעיריית תל אביב, והכל בניסיון למצוא פיתרון ראוי לסוגיה. התושבים פעלו ללא הרף וללא לאות ולא אמרו נואש, ואולם הדבר לא צלח. המדינה והעירייה, מנעו ניסיונות להסדרה ולהכרה בזכויותיהם של התושבים בקרקע, והעירייה לא הסדירה את צרכיהם הבסיסיים, והשכונה לא חוברה מעולם לרשת הביוב. כך ניסתה העירייה להביא את התושבים לעזוב את המקום. הבטחות שניתנו לא קוימו, ומקום שניתן פיצוי, הוא היה פיצוי חלקי, לא מוסדר, שניתן לאחר כ-70 שנה ורק בתביעות שהוגשו כנגד התושבים לפינוי”.

ההפגנה לא חרגה ממסגרת החוק. צילום: תל אביב אונליין

עוד קבעה השופטת: “המדינה הפרה את ההתחייבות השלטונית כלפי תושבי גבעת עמל. עיריית תל אביב ראתה לאורך השנים באדמות גבעת עמל נכס מסחרי שערכו רב והתנכלה לתושבים במטרה לגרשם מהקרקע. בפסק הדין גם נקבע כי הפיצויים שהתושבים קיבלו עד היום היו חלקיים, לא מוסדרים ורק בתביעות שהיזמים הגישו נגד התושבים”. השופטת חתמה את פסק הדין באמירה: “צדקו הם, הוריהם, והורי הוריהם לאורך כל הדרך כשחזרו ואמרו שהגיעו למקום לבקשת הרשויות של המדינה שבדרך, וכי הבטחות שקיבלו ולא מולאו, ניתנו בדין ולא בחסד”. תגובת עיריית תל אביב: “עניינה של גבעת עמל נדון והוכרע בבית המשפט, כולל בפסקי דין שבין חברת אלעד מגורים והדיירים. העירייה פועלת ותפעל שכל דייר יקבל את הפיצוי המגיע לו מהחברה המפנה על פי פסקי הדין. נוסיף כי מדובר בסוגיה שאינה ייחודית לתל אביב-יפו אלא קיימת במקומות בהם התיישבו אנשים לפני עשרות שנים, בעיקר על קרקעות מדינה, מבלי שהדבר הוסדר. עם זאת העירייה עשתה מאמצים רבים לקדם התחדשות של האזור, על ידי קידום תכנון מסודר וכאמור סיוע בהסדרת פיצוי הוגן לאותן משפחות שזכאיות לכך”.

צילום: מערכת תל אביב אונליין