בארבי בומרנג: הסערה מתהפכת על התעשייה האווירית
יממה אחרי שהעימות בין יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ, לבין שאול מזרחי מהבארבי התפוצץ ברשת, נראה שהקרב מקבל תפנית. מה שהחל כפוסט חריף נגד מזרחי, הפך בתוך שעות לגל תמיכה במועדון ההופעות הוותיק – ולביקורת הולכת וגוברת על עצם ההחלטה של כץ לצאת למלחמה פומבית מולו.
אתמול פרסמנו כאן במקומון הדיגיטלי תל אביב אונליין את הסיפור שהסעיר את הרשת: עובד התעשייה האווירית ובת זוגו הגיעו להופעה של אהוד בנאי בבארבי, התפתח ויכוח סביב שעת תחילת המופע, ובהמשך טען כץ כי העובד הושפל וגורש מהמקום. כץ תקף את מזרחי במילים חריפות וכתב: "שאול מזרחי, הבעלים של מועדון הבארבי, תתבייש".
מזרחי, מצדו, לא נשאר חייב. בפוסט ארוך שפורסם בדף הפייסבוק של הבארבי הוא דחה את הטענות, כינה אותן "גיבובי שקרים" וטען כי נקודת הרתיחה הייתה משפט שלטענתו נאמר לו במקום: "אתה עוד תשמע מהתעשייה האווירית". מבחינתו, זה כבר לא היה ויכוח על שעת הופעה – אלא מה שנתפס בעיניו כאיום כוחני מצד גוף גדול ומאורגן.
שאול מזרחי. צילום מסך מתוך ראיון בערוץ 13
הרשת מתחילה לבחור צד
אלא שעכשיו, לפחות לפי השיח ברשת, הסיפור מתחיל להתגלגל לכיוון אחר. במקום שהבארבי יספוג את עיקר הביקורת, גורמים שונים ברשת החלו להביע תמיכה במזרחי ובמועדון.
אחד הפוסטים הבולטים היה של העיתונאי אורי משגב, שזכה לפי הנתונים שהופצו ברשת ליותר מ-600 שיתופים והפך ויראלי.
הפוסט החריף של משגב פורסם תחת הכותרת "ביביסטאן נגד ישראל". משגב כתב כי שאול מזרחי "הקים בעשר אצבעות מקדש רוק ישראלי בשם בארבי", וציין בגילוי נאות כי מזרחי הוא גם חברו. בהמשך תקף משגב את ההתנהלות מול הבארבי, וטען כי מדובר בעוד דוגמה ל"מאפיה ואיומים".
אבל החלק המשמעותי בפוסט היה לא רק ההגנה על מזרחי – אלא הקריאה המפורשת לציבור להגיע ולתמוך במועדון: לקנות כרטיסים, להגיע להופעות, ולתת תשובה צרכנית הפוכה למהלך של ועד התעשייה האווירית. בכך הפך הפוסט של משגב את הסערה מקרב בין שני צדדים לקריאה ציבורית להתייצבות לצד מוסד תרבות תל אביבי ותיק.
גם דף הפייסבוק "המשבריסט" פרסם ניתוח חריף של הפרשה, תחת הכותרת הלא רשמית שמסכמת היטב את הרגע: "אף פעם אל תצאו למלחמה בלי תוכנית". לפי הניתוח, המהלך של כץ, שנועד לכאורה להפעיל לחץ צרכני על הבארבי, עלול להתגלות דווקא כבומרנג תדמיתי.
"התעשייה האווירית היא מעסיק ענק", נכתב בפוסט. "מדובר על כעשרת אלפים עובדים מאוגדים, כוח צרכני מאוגד שיכול להרים ולהפיל כל עסק. ברצותו, יש תזרים. ברצותו, אין תזרים ושיתופי פעולה מוקפאים".
אלא שלפי "המשבריסט", דווקא הכוח הזה הוא מה שהפך את הסיפור לרגיש כל כך. במקום עימות בין לקוח לבעל עסק, נוצרה תמונה רחבה יותר: ועד עובדים חזק, מזוהה פוליטית, שמפעיל את כוחו מול מועדון הופעות פרטי. ושם, כך נטען בפוסט, כץ אולי לא העריך נכון את הזירה.
"אולי מבחינתו המוצא היחיד של הבארבי היה התנצלות של מזרחי, אולי התקפלות. מי יעז להתעסק", נכתב. "אבל שאול מזרחי הוא עוף מוזר ויש לו מניות יסוד בתרבות המוזיקה בארץ".
הקהל בהופעת פולטראנק במועדון בארבי. צילום: מערכת
"ההפסד הוא ההרתעה"
לפי אותו ניתוח, ההפסד האפשרי של כץ אינו בהכרח כלכלי או ארגוני – אלא בעיקר תדמיתי. "יש שני דברים שהם לא מובטחים: הרתעה ונזק היקפי", נכתב בפוסט. "כל אחד, בין אם מדובר בגורם חלש או חזק, צריך לבחור את הקרבות שלו. לאף אחד אין אינטרס אסטרטגי להיכנס לקרבות שבהם יש לו מה להפסיד".
במילים אחרות, הטענה היא שכץ ביקש להפגין כוח – אבל קיבל מולו דווקא דמות שמוכנה להתעמת, לא להתנצל ולא להתקפל. "כאן ההפסד של יו"ר הוועד הוא ההרתעה", נכתב. "הידיעה הברורה שיש מישהו – אפילו בעל עסק קטן – שלא מתקפל בפניו ושמוכן לעמוד מולו".
הפוסט ממשיך וטוען כי מזרחי, במקום להיפגע מהסערה, עשוי אפילו למנף אותה: לגבש סביבו קהילה, לחזק את הנאמנות לבארבי, ולמשוך קהל שיראה במועדון סמל לעמידה מול כוחנות. במילים חדות במיוחד נכתב כי ייתכן שגם עובדי התעשייה האווירית עצמם, שלא יקנו כרטיסים דרך הנחה ארגונית, עוד יגיעו להופעות "במחיר מלא".
כבר לא רק ויכוח על הופעה
הנקודה הרגישה עוד יותר היא ההקשר הפוליטי. לפי "המשבריסט", השימוש בכוח של ועד עובדים חזק, בתקופה פוליטית טעונה, עלול להפוך ל"סדין אדום" עבור ציבור רחב. "אנחנו לא בזמנים רגילים", נכתב שם. "אנחנו בהקפות האחרונות לפני הישורת של מערכת הבחירות – ושימוש לרעה בכוח והצדקת כל הסטיגמות השליליות של ועד עובדים מזוהה פוליטית, הוא לא הדבר שתורם לאינטרס של יו"ר הוועד".
וכך, מה שהתחיל כטענה של עובד על יחס שקיבל במועדון, הפך בתוך יממה לקרב על כוח, תרבות, פוליטיקה ותדמית. כץ ביקש להציב גבול מול מזרחי; מזרחי השיב מלחמה; והרשת, לפחות בשלב הזה, לא בטוח בוחרת בצד שהוועד קיווה שתבחר בו.
"הכרזת המלחמה של כץ הפכה לדגל של גיבוש מחנות", נכתב ב"המשבריסט". "ובניגוד לציפייה שלו, לא רק שמעטים מצטרפים למחנה שלו, רבים מדי מצטרפים למחנה השני".
בינתיים, הבארבי ממשיך לקבל חיבוקים ברשת, והפרשה שיצאה לדרך סביב שעת התחלה של מופע אהוד בנאי כבר מזמן לא עוסקת רק בשאלה מי צדק בכניסה למועדון. היא הפכה לשאלה הרבה יותר גדולה: מה קורה כשכוח מאורגן פוגש בעל עסק שלא מוכן להתכופף.
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל"ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת"א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת"א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
קבוצת החוויה הקולינארית – לחצו כאן
לדף הפייסבוק של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של "תל אביב אונליין – לחצו כאן.
כל הכבוד לבעל המועדון. ככה צריך לנהוג. לא להתקפל בפני ראשי ועדים כוחניים. ללכת למועדון בהמוניהם.