שיר לשבת / מאת המשורר יחזקאל נפשי
מַרְקְסִיסְטִים פְּזִיזִים יחזקאל נפשי
וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ לָלֶכֶת. אַחֲרֵי-כִּכְלוֹת-הַכֹּל, זֶה מַה שֶּׁרָצִית.
אֲנִי אֶתֵּן לָךְ לָלֶכֶת.
אַךְ זִכְרִי נָא, אֶת אוֹתָם לֵילוֹת. זִכְרִי אֶת שֶׁנֶּאֱמַר.
זִכְרִינִי, אָנָּא. אַךְ זִכְרִינִי…
אֶת אוֹתָן שְׁעוֹת חֶסֶד אֲשֶׁר אֵין לָאֵל לְתָאֲרָן,
הַאֲזִינִי…
אוֹתָהּ מוּסִיקָה נִשְׁמַעַת.
וְזוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה. שְׁעַת לַיְלָה. בֹּקֶר יַעֲלֶה עוֹד מְעַט.
צִפּוֹרִים אֲחָדוֹת נִשְׁמָעוֹת, כֵּן…
זִכְרִינִי כִּי כָּלוּ עֵינַי וְנֵרִי כָּבָה.
וּבְעוֹד נֶחָמָה אֵין לִי בָּעוֹלָם
אֶשַּׁק אֶת אוֹתָן דְּלָתוֹת קְטַנּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִבֵּךְ.
אֶת אוֹתוֹ יֹפִי צָחוֹר אֲשֶׁר מִלִּים,
מִלִּים לֹא יְכַבְּדוּהוּ שְׁמוֹת תֹּאַר.
כַּבְּדִינִי אַךְ בָּזֹאת, כִּי לִי,
לִי לֹא נוֹתַר מְאוּם זוּלַת הַזִּכָּרוֹן.
אוֹתָהּ הֲוָיָה עֲמוּמָה שֶׁל מַה שֶּׁאָבַד לִי לְבְלִי שׁוּב.
וְיִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה כִּי מַה נּוֹתַר כְּבָר? מַה נּוֹתַר?
הַחַיִּים הֵם רַק חֲלוֹם, הַחַיִּים הֵם רַק חֲלוֹם.
עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ; הַחַיִּים הֵם רַק חֲלוֹם.
אַךְ אָמְנָם, זוּלַת אֲשֶׁר שֶׁהִתְרַחֵשׁ, זוּלַת כָּל שֶׁנֶּאֱמַר,
כָּל אֲשֶׁר הָיָה וְחָלַף לוֹ
אֲנִי אֶתֵּן לָךְ לָלֶכֶת.
שֶׁכֵּן אַחֲרֵי-כִּכְלוֹת הַכֹּל,
זֶה מַה שֶּׁרָצִית.
מתוך: הערך הקיים מיילל בחשכה בהוצאת עמדה 2013
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל"ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת"א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת"א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
קבוצת החוויה הקולינארית – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של "תל אביב אונליין״ – לחצו כאן.
תגובות