הסרט הכי מותח שהועלה אי פעם בקולנוע מוגרבי

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו דנה בתביעת פיצויים, על סך של כמעט 21 מיליון שקל, שהוגשה בגין פגיעה כלכלית במקרקעין פרטיים ברחוב אלנבי 25 (אלנבי פינת בן יהודה), לצורך פרויקט הרכבת הקלה. בכתובת זו פעל בעבר קולנוע מוגרבי המיתולוגי עד שהבניין נשרף. כיום מופעל שם מגרש חנייה. בדיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, גובשה עמדת עיריית תל אביב יפו, לפיה יש לדחות את התביעה. הקו הסגול של הרכבת הקלה עובר ברחוב בן יהודה, בקטע שמרחוב אלנבי ועד רחוב ארלוזורוב, בין הייתר בצמוד למתחם קולנוע מוגרבי.

סכום התביעה: 20,800,000 שקל

בתאריך 19 ביולי 2020 הוגשה לוועדה המקומית בקשה לתביעת פיצויים לפי פרק ט' לחוק התכנון והבנייה על סך 20,800,000 שקל. הבקשה מתייחסת לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין שלא בדרך הפקעה, ברחוב אלנבי מספר 25. על פי כתב התביעה, בעלי הנכס הפסידו זכויות בניה מעל פני הקרקע, בשטח של 504 מ"ר, ומתחת לפני הקרקע, 126 מ"ר בקומת המרתף. התובע טוען גם לירידת ערך של 10% משווי המקרקעין כתוצאה מרעש צפוי, לכלוך, זיהום אוויר, ויברציות, ותנועה ערה של רכבות ביום ובלילה.

בדיון נדונו חוות הדעת במקצועיות של שמאית הוועדה המקומית, גלית אציל לדור, ושל עורכי הדין שמייצגים את הוועדה בתביעה זו, אילנה בראף שניר ויונתן הראל. עיריית תל אביב מחזיקה כתב שיפוי כנגד תביעות פיצויים, במתחם זה, חתום ע"י חברת נת"ע שבונה את פרויקט הרכבת הקלה. עורכות הדין גלית רובינשטיין ודוד כחלון מייצגים את נת"ע. על פי חוות דעת המומחים מטעם הוועדה המקומית, הקו הסגול של הרכבת הקלה לא משנה את תוואי מפלס המקרקעין באלנבי 25, ואינו מביא לירידת ערך כלשהי. ההיפך הוא הנכון.

לטענת מומחי הוועדה, טענת התובע, לפיה תוואי המסילה במצב קודם הינו תת קרקעי ובמצב חדש עילי – הינה שגויה. עוד הם טוענים, כי רחוב בן יהודה מהווה כבר כיום ציר תנועה ראשי, המאופיין בתנועת רכבים ערה ובאוטובוסים המונעים בבנזין או בדיזל בתדירות גבוהה. משכך, פרויקט הרכבת הקלה יוביל לצמצום עומסי התנועה, ירידה בזיהום האוויר ואף צפוי לחול שיפור ניכר באקלים האקוסטי בסביבה הקרובה של הנכס הנדון. כמו כן, מחירי המקרקעין באזור של אלנבי 25 דווקא עלו בשנים האחרונות, מאז שנודע כי הקו הסגול קורם עור וגידים.

קולנוע מוגרבי שכן בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה בכיכר ב' בנובמבר, שכונתה כיכר מוגרבי, בזכות מרכזיותו של הקולנוע בחיי העיר במאה הקודמת. בתחילת המאה ה-21 אושרה שם תוכנית להקמת מבנה מסחרי בן 5 קומות לצרכי מסחר, משרדים ובידור, וכן מקלטים וחניונים תת קרקעיים בארבעה מפלסים. נקבעו זכויות בנייה במקרקעין בהיקף של 5,855 מ"ר שטחים עיקריים ו- 10,700 מ"ר שטחי שירות, וזאת באופן אבסולוטי ושאינו נגזר משטח המגרש. מאוחר יותר הוגדלו המרתפים.

ביום 18.7.2017 פורסמה למתן תוקף תוכנית הרכבת הקלה – תת"ל 70 /א – שלטענת התובעים פוגעת בהם. בתוכנית זו נקבע כי תוואי הקו הסגול יעבור ברחוב בן יהודה לאורך חלקם המערבי של המקרקעין באלנבי 25. כאמור, הוועדה המקומית ת"א החליטה להתנגד לתביעה ולדחות אותה. לטענת הוועדה, התובעים התעלמו "מן האלמנטים המשביחים הנובעים מאישורה של תוכנית" הרכבת הקלה. "לסיכום", קבעה הוועדה המקומית תל אביב, "עמדתנו היא כי יש לדחות את התביעה מכול וכול… יש להורות על דחיית התביעה על הסף, או לגופה, תוך אימוץ חוות דעת הייעוץ המשפטי ושמאות הוועדה המקומית".

חתיכת היסטוריה

היוזמה להקמת מבנה קולנוע מוגרבי הייתה של ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, והאדריכל הנודע יוסף ברלין, אשר פנו אל יעקב מוגרבי,  סוחר יהודי עשיר שעלה לרץ ישראל מדמשק בשנת 1925, כאשר התכנון היה להקים בית אופרה. את המבנה, עם חזית אר-דקו מפוארת וחלונות אנכיים, תכנן ברלין בשנת 1928, והוא נחנך ב-13 בפברואר 1930 בשם "אופרה מוגרבי". בעת חנוכתו הכיל המבנה אולם תיאטרון במרתף וקולנוע בקומה העליונה. הגג של אולם הקולנוע נפתח בקיץ. הוא תוכנן על ידי המהנדס מקס זרניצקי. בהמשך הוגבה הבניין בקומה נוספת.

באולם ההצגות התחתון הופיעו במשך השנים תיאטראות עבריים שונים לרבות הקומקום, האוהל, הבימה והקאמרי. בשנות ה-70 וה-80 שימש האולם התחתון כאולם קולנוע נוסף לאולם הראשי, ונקרא סטודיו מוגרבי. ביוני 1986 אירעה שרפה בבניין, אשר גרמה לו לנזק בלתי הפיך, שהוביל להריסתו בשנת 1989. באמצע שנות התשעים אושרה תוכנית לבנייה מחודשת של מבנה בן חמש קומות, "בית מוגרבי", על ידי בעלי הקרקע, כולל שחזור ברוח החזית הישנה שהייתה לכיוון הכיכר, אולם התוכנית לא יצאה לפועל, ובמקום הוקם מגרש חנייה.

תחנת אלנבי של הרכבת הקלה – מתחת לפני הקרקע. צילום: פליקר עיריית תל אביב