הסיפור של ת"א: עיר של שוכרים, בעלי תארים ומקומות עבודה

תל אביב-יפו היא עיר של שוכרים, בעלי השכלה אקדמית ומקומות עבודה. ההכנסה הממוצעת בה גבוהה בכ-47% מהממוצע בישראל, פחות מארבעה מכל עשרה משקי בית מתגוררים בדירה בבעלותם ורק כשליש מהמועסקים תושבי העיר יוצאים לעבוד מחוץ לגבולותיה.

כך עולה מניתוח המקומון הדיגיטלי תל אביב אונליין, לקובץ הרשויות המקומיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. כדי להבין היכן ניצבת תל אביב, השווינו את נתוניה לירושלים, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה ואשדוד. במדדי ההכנסה, ההשכלה והדיור הוספנו גם את רמת גן וגבעתיים להשוואה המטרופולינית.

חשוב לציין כי אף שהקובץ מתייחס בעיקר לשנת 2024, חלק מהמדדים מבוססים על תקופות אחרות. נתוני השכר והתעסוקה מתייחסים ל-2023, נתוני החינוך לשנת הלימודים תשפ"ד, נתוני תוחלת החיים הם ממוצע לשנים 2020-2024 ונתוני הדירות בשכירות מעודכנים ליוני 2025.

כמעט חצי מיליון תושבים – אך האוכלוסייה הצטמצמה

בסוף שנת 2024 התגוררו בתל אביב-יפו 494,900 תושבים. היא הייתה העיר השנייה בגודלה בישראל, הרחק אחרי ירושלים, שבה התגוררו יותר מ-1.05 מיליון תושבים, אך לפני חיפה, שמנתה 297,082 תושבים.

במהלך 2024 ירדה אוכלוסיית תל אביב ב-0.12%, בניגוד לגידול הארצי של 1.14%. גם בפתח תקווה ובאשדוד נרשמה ירידה קלה של 0.13% ושל 0.23% בהתאמה. חיפה גדלה ב-0.08%, ראשון לציון ב-0.44% וירושלים ב-1.55%.

מאזן ההגירה הכולל של תל אביב היה שלילי והסתכם ב-4,062 תושבים. מאזן ההגירה הפנימית – ההפרש בין הנכנסים לעיר מיישובים אחרים לבין היוצאים ממנה ליישובים אחרים בישראל – היה שלילי ב-699 תושבים.

לשם השוואה, ירושלים איבדה במאזן ההגירה הפנימית 7,944 תושבים, אשדוד איבדה 2,365, חיפה 1,948 ופתח תקווה 1,215. ראשון לציון ורמת גן דווקא הציגו מאזן חיובי של 601 ושל 2,248 תושבים בהתאמה.

צפופה – אבל לא כמו גבעתיים ובני ברק

שטחה של תל אביב-יפו הוא כ-57.1 קמ"ר, וצפיפות האוכלוסייה בה עמדה על 9,574 תושבים לקמ"ר. היא צפופה יותר מירושלים, שבה נרשמו 8,328 תושבים לקמ"ר, ומפתח תקווה, שבה נרשמו 7,540.

עם זאת, רמת גן צפופה יותר מתל אביב, עם 10,485 תושבים לקמ"ר, וגבעתיים מגיעה ל-18,074. בני ברק מובילה בפער גדול עם יותר מ-31 אלף תושבים לקמ"ר.

75.7% משטחה של תל אביב מוגדרים כשטח בנוי. בגבעתיים מגיע השיעור ל-94.4% וברמת גן ל-81.6%.

מעט ילדים, יותר מבוגרים

בני 65 ומעלה היו 15.4% מאוכלוסיית תל אביב, לעומת 12.8% בכלל ישראל. עם זאת, תל אביב צעירה יותר מחיפה, שבה 20.5% מהתושבים בני 65 ומעלה, ומראשון לציון, שבה עמד השיעור על 19.8%.

מנגד, שיעור הילדים הקטנים בתל אביב נמוך. בני 0-4 היו 6.6% מהאוכלוסייה, לעומת 9.1% בישראל ו-11.6% בירושלים.

השילוב בין מספר קטן יחסית של ילדים לבין שיעור גבוה של תושבים בגילי העבודה יצר יחס תלות נמוך במיוחד: 629 ילדים ואזרחים ותיקים לכל 1,000 תושבים בגילי העבודה. הממוצע הארצי עמד על 907, בירושלים נרשם יחס של 1,034 ובאשדוד 955.

חיים מעט יותר מהממוצע – אבל פחות מבערי הטבעת

תוחלת החיים הממוצעת בתל אביב-יפו בשנים 2020-2024 עמדה על 83.6 שנים, מעט יותר מהממוצע הארצי, שהגיע ל-83.1 שנים.

עם זאת, בכמה מהערים הסמוכות נרשמה תוחלת חיים גבוהה יותר: 85.3 שנים בגבעתיים, 84.7 ברמת גן ו-84.3 בראשון לציון. בפתח תקווה עמדה תוחלת החיים על 83.9 שנים, בירושלים על 83.5 ובחיפה על 83.3.

נתון בריאותי חיובי במיוחד הוא שיעור מקרי הסוכרת. בתל אביב נרשמו 48.1 מקרים מתוקננים ל-1,000 תושבים, לעומת 63.2 בישראל, 64.8 בירושלים ו-70.1 באשדוד. רק רמת גן וגבעתיים הציגו שיעורים נמוכים יותר מבין הערים שנבדקו.

גם שיעור התלמידים בכיתות ז' המתמודדים עם עודף משקל והשמנה היה נמוך מהממוצע: 26.3% בתל אביב, לעומת 31% בישראל, 33.7% בחיפה ו-33.2% באשדוד.

השכר גבוה – ופער של כמעט 8,000 שקל בין גברים לנשים

ההכנסה החודשית הממוצעת של בעלי הכנסה בתל אביב עמדה בשנת 2023 על 18,851 שקל. מדובר בסכום הגבוה בכ-6,028 שקל, או כ-47%, מהממוצע הארצי, שהסתכם ב-12,823 שקל.

• גבעתיים: 19,846 שקל.
• תל אביב-יפו: 18,851 שקל.
• רמת גן: 16,890 שקל.
• פתח תקווה: 14,075 שקל.
• ראשון לציון: 13,993 שקל.
• חיפה: 13,518 שקל.
• הממוצע הארצי: 12,823 שקל.
• אשדוד: 11,225 שקל.
• ירושלים: 9,997 שקל.

ההכנסה הממוצעת של גברים בתל אביב עמדה על 22,657 שקל, לעומת 14,867 שקל בקרב נשים. מדובר בפער של 7,790 שקל בחודש.

גם ההכנסה הכספית נטו לנפש במשקי הבית הייתה גבוהה במיוחד והגיעה ל-12,035 שקל בחודש, לעומת 6,811 שקל בישראל, 10,723 שקל ברמת גן, 8,669 שקל בפתח תקווה ו-8,355 שקל בראשון לציון.

לצד ההכנסה הגבוהה, גם ההוצאה הכספית הייתה גבוהה: 9,097 שקל לנפש בחודש, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי, שעמד על 4,673 שקל. הנתון משקף בין היתר את יוקר הדיור והמחיה בעיר.

יותר ממחצית מבני 15 ומעלה בעלי תואר אקדמי

52.7% מבני 15 ומעלה בתל אביב היו בעלי תעודה אקדמית, לעומת 31.8% בישראל. זהו שיעור דומה לזה שנרשם בגבעתיים, 52.5%, וגבוה מרמת גן, 44.9%, מחיפה, 41.5%, ומפתח תקווה, 35.6%.

במדד נוסף, המתייחס לבעלי תואר אקדמי ממוסד ישראלי בקרב בני 35-55, עמד השיעור בתל אביב על 48.7%, לעומת 31.7% בישראל. בגבעתיים נרשם שיעור גבוה יותר של 62.5%, וברמת גן שיעור דומה של 47.9%.

גם שיעור הצעירים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה היה גבוה: 22.9% מבני 20-25 בתל אביב היו סטודנטים, לעומת 16.4% בישראל, 20.4% בחיפה, 19.3% בפתח תקווה ו-11.7% בירושלים.

81% זכאים לבגרות – פחות מרמת גן, גבעתיים וראשון לציון

שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב בתל אביב עמד בשנת הלימודים תשפ"ד על 80.6%, לעומת 71% בישראל.

למרות הנתון הגבוה מהממוצע, כמה מהערים הסמוכות הציגו שיעורים גבוהים יותר: 94.1% בגבעתיים, 87.7% ברמת גן ו-87.3% בראשון לציון. בפתח תקווה עמד השיעור על 78.7% ובחיפה על 76.5%.

72.9% מתלמידי י"ב בתל אביב היו זכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת 59.3% בישראל. גם במדד זה הקדימו אותה גבעתיים, רמת גן וראשון לציון.

ההשוואה לירושלים ולאשדוד דורשת זהירות, בשל שיעורם הגדול של תלמידים הלומדים במסגרות חרדיות שאינן מכוונות בהכרח לבגרות מלאה ובשל הבדלים בהרכב מערכות החינוך.

תל אביב מספקת עבודה לתושביה

אחד הנתונים הממחישים יותר מכול את מעמדה הכלכלי של תל אביב הוא שיעור התושבים העובדים מחוץ לעיר. רק 34.2% מהמועסקים תושבי תל אביב עובדים ביישוב אחר, לעומת 54.3% בישראל.

ברמת גן 68.7% מהמועסקים עובדים מחוץ לעיר, בראשון לציון 62.4%, בפתח תקווה 53.8% ובגבעתיים 79% – השיעור הגבוה ביותר מבין הערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה.

חיפה הציגה שיעור נמוך מעט יותר מתל אביב – 30.1% – ובירושלים רק 28.9% מהמועסקים עובדים מחוץ לעיר. שלוש הערים הן מטרופולינים המספקים בעצמם מספר גדול של מקומות עבודה.

שיעור התעסוקה בתל אביב עמד על 70.6%, לעומת 60.8% בישראל. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-73.3%, לעומת 62.7% בממוצע הארצי.

כמעט מחצית מהדירות בעיר מושכרות

לפי מרשם המבנים והדירות, בתל אביב היו ביוני 2025 כ-222,760 דירות. 47.4% מהן היו בשכירות – השיעור הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות שנבדקו וכמעט פי 1.7 מהממוצע הארצי, שעמד על 28.8%.

• תל אביב-יפו: 47.4% מהדירות בשכירות.
• גבעתיים: 41.8%.
• רמת גן: 40%.
• חיפה: 36.4%.
• ירושלים: 31.5%.
• הממוצע הארצי: 28.8%.
• פתח תקווה: 28.5%.
• ראשון לציון: 26.7%.
• אשדוד: 26.4%.

סקר משקי הבית, המבוסס על שיטת מדידה אחרת, מציג תמונה חריפה אף יותר: 56.6% ממשקי הבית בתל אביב התגוררו בשכירות ורק 39.1% בדירה בבעלותם. בישראל, לשם השוואה, שני שלישים ממשקי הבית התגוררו בדירה בבעלותם.

הפער בין שני הנתונים נובע מהבדלים ביחידת המדידה ובשיטת האיסוף: מרשם הדירות בוחן את מלאי הדירות בעיר, בעוד שסקר משקי הבית בוחן את אופן המגורים של משקי הבית שנדגמו.

יותר מ-6,200 התחלות בנייה בשנה

בשנת 2024 החלה בתל אביב בנייתן של 6,218 דירות – יותר מבכל אחת מהערים הגדולות שנבדקו. בירושלים החלה בניית 5,552 דירות, בפתח תקווה 2,076, באשדוד 2,103 ובחיפה 1,402.

בתל אביב הסתיימה במהלך השנה בנייתן של 3,062 דירות, מספר דומה לזה שנרשם בירושלים, 3,020. בראשון לציון הסתיימה בניית 2,303 דירות, ברמת גן 1,394 ובפתח תקווה 1,216.

הפער בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה בתל אביב משקף את היקף הפרויקטים המצויים בשלבי ביצוע ואת משך הבנייה הארוך של מגדלים ומתחמי התחדשות עירונית.

כל תושב "מייצר" 2.28 ק"ג פסולת ביום

תל אביב הציגה את כמות הפסולת הגבוהה ביותר לנפש מבין הערים שנבדקו: 2.28 ק"ג ביום, לעומת 1.77 ק"ג בממוצע בישראל, 1.7 ק"ג ברמת גן, 1.67 בחיפה ו-1.46 בירושלים.

אלא שהנתון אינו משקף רק את התנהגות התושבים. מדי יום נכנסים לתל אביב מאות אלפי עובדים, מבקרים, מבלים ותיירים המייצרים פסולת בעיר, אך אינם נכללים במספר התושבים שבו משתמשים לחישוב הממוצע לנפש. גם פעילות המסעדות, המסחר והמלונאות משפיעה על הנתון.

לצד כמות הפסולת הגבוהה, שיעור המחזור בתל אביב עמד על 36.5% – גבוה מהממוצע הארצי, 24.4%. בגבעתיים נרשם שיעור של 40.4%, ברמת גן 37.8%, בירושלים 37.4% ובחיפה 24.4%.

יותר תאונות ביחס למספר התושבים

בתל אביב נרשמו בשנת 2024 כ-1.18 תאונות דרכים עם נפגעים לכל 1,000 תושבים, לעומת ממוצע ארצי של 0.83.

השיעור היה גבוה מראשון לציון, 0.52, מירושלים, 0.58, ומרמת גן, 0.71. עם זאת, בפתח תקווה נרשם שיעור גבוה יותר של 1.23 תאונות ל-1,000 תושבים, ובחיפה 1.43.

גם כאן יש להביא בחשבון את מספרם הגדול של נהגים, רוכבים והולכי רגל שאינם תושבי תל אביב, אך משתמשים מדי יום בדרכי העיר.

העירייה מכניסה ומוציאה יותר לכל תושב

הכנסות עיריית תל אביב בתקציב הרגיל הסתכמו בשנת 2024 בכ-7.53 מיליארד שקל – 15,211 שקל לתושב. מדובר בסכום הגבוה בכ-54% מהממוצע הארצי, שעמד על 9,883 שקל לתושב.

גם בהשוואה לערים הגדולות מדובר בנתון גבוה: בחיפה הסתכמו ההכנסות ב-12,721 שקל לתושב, בראשון לציון ב-10,819, באשדוד ב-10,266, בפתח תקווה ב-9,434 ובירושלים ב-8,735 שקל.

הכנסותיה העצמיות של תל אביב הסתכמו בכ-6.23 מיליארד שקל – כ-83% מהכנסות התקציב הרגיל. בישראל כולה עמד חלקן של ההכנסות העצמיות על כ-57%. הפער משקף את בסיס הארנונה העסקית הרחב של תל אביב ואת היקף הפעילות הכלכלית בעיר.

ההוצאה בתקציב הרגיל עמדה על 15,204 שקל לתושב, סכום כמעט זהה להכנסה. העירייה סיימה את 2024 בעודף שוטף של כ-3.6 מיליון שקל.

גירעון מצטבר של 315.6 מיליון שקל וחוב של 2 מיליארד

למרות האיזון השוטף, בסוף 2024 נרשם לעיריית תל אביב גירעון מצטבר בתקציב הרגיל של כ-315.6 מיליון שקל. מדובר בכ-4.2% מהיקף ההכנסות השנתי בתקציב הרגיל.

לשם השוואה, בירושלים נרשם גירעון מצטבר של כ-261.6 מיליון שקל, בפתח תקווה 148 מיליון שקל ובגבעתיים 93.7 מיליון שקל. לרמת גן, ראשון לציון, חיפה ואשדוד נרשמו יתרות חיוביות.

עומס המלוות של תל אביב הסתכם בכ-2.01 מיליארד שקל – כ-4,068 שקל לתושב. הממוצע הארצי עמד על כ-1,790 שקל לתושב. בחיפה עמד עומס המלוות על כ-3,923 שקל לתושב, בראשון לציון על כ-3,061 ובירושלים על כ-2,808 שקל.

יחס גביית הארנונה למגורים מכלל החיובים שנצברו עמד בתל אביב על 87.7%, לעומת 75.5% בישראל. פתח תקווה הציגה יחס של 92.8%, אשדוד 89.1%, ראשון לציון 85.4%, חיפה 72.5% וירושלים 71.3%.

רק 42% הצביעו בבחירות המקומיות

שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות בתל אביב עמד על 42.2% בלבד, לעומת 53.6% בישראל. גם בחיפה נרשם שיעור נמוך של 43.9%, ובראשון לציון הצביעו 45.6% מבעלי זכות הבחירה.

בירושלים היה שיעור ההצבעה נמוך אף יותר – 33.8%. בפתח תקווה הוא הגיע ל-52.3% ובאשדוד ל-57.1%.

השורה התחתונה: המרכז הכלכלי משלם את מחיר ההצלחה

הנתונים מציגים עיר חזקה, משכילה ועשירה יחסית, המספקת מקומות עבודה לא רק לתושביה אלא לחלק גדול מתושבי המטרופולין. לתל אביב בסיס הכנסות עצמיות יוצא דופן, שוק עבודה חזק, שיעור גבוה של בעלי תארים ותנופת בנייה משמעותית.

מנגד, הצלחתה הכלכלית מלווה במחירים ברורים: רוב משקי הבית אינם גרים בדירה בבעלותם, הוצאות המחיה גבוהות, האוכלוסייה הצטמצמה במהלך השנה, כמות הפסולת לנפש גבוהה ומערכת הדרכים משרתת אוכלוסייה יומית הגדולה בהרבה ממספר התושבים הרשומים.

תל אביב אינה מובילה בכל מדד. תוחלת החיים והישגי הבגרות גבוהים יותר בכמה מערי הטבעת, וגבעתיים אף מקדימה אותה בהכנסה הממוצעת ובשיעור בעלי התארים. אבל אין עיר אחרת בהשוואה שמשלבת באותה עוצמה שוק שכירות גדול, מקומות עבודה, הכנסות עירוניות עצמיות, השכלה גבוהה והיקפי בנייה.