במקרה של התקפת פתע: ההיערכות בת”א לטילים מאיראן

קצת קשה להסביר את הדיסוננס שבו אנחנו חיים בשבועות האחרונים. מצד אחד, העיר בשיאה. התורים למקומות הנחשבים לסעודת הסילבסטר של סוף 2025 ארוכים מתמיד, ושינקין שוקקת חיים בשמש חורפית מלטפת.

מצד שני, הכותרות על “תגובה איראנית קרובה” והדיווחים על מתיחות שיא בין ירושלים לטהרן יוצרים תדר תת-קרקעי של דריכות.

זו אדישות מדומה, כזו שרק עיר שעברה הכל יכולה לסגל לעצמה.

בשנתיים וחצי האחרונות, תל אביב הפסיקה להיות הבועה שמשקיפה מהצד. היא הפכה למגרש המשחקים המרכזי של הציר האיראני. מהכטב”ם שהתפוצץ בבן יהודה ביולי 2024, דרך מתקפות הטילים הבליסטיים באפריל ובאוקטובר של אותה שנה, ועד למערכת “עם כלביא” ביוני האחרון (2025), שבה העיר ספגה מטחים כבדים שהזכירו לנו שוב: הטכנולוגיה מגינה, אבל המשמעת מצילה חיים.

זירת נפילת הכטב”מ בלב תל אביב ב-19.7. צילום: המשטרה

מה קרה כשנרדמנו בשמירה

האירוע ששינה את התפיסה העירונית יותר מכל היה חדירת הכטב”ם האיראני בקיץ 2024. באותה שבת לפנות בוקר, ללא אזעקה, הלב הפועם של העיר ספג פגיעה ישירה.

במבצע “עם כלביא” ביוני האחרון, תל אביב כבר נראתה אחרת. המערכות ידעו להתמודד עם מאות איומים במקביל, אך הנזק שנגרם בשכונות דרום העיר והרס המבנים ברמת גן השכנה, הבהירו שההיערכות חייבת להיות הרמטית. כפי שאמר ראש העיר רון חולדאי באחת מהצהרותיו האחרונות: “אנחנו ערוכים לכל תרחיש, אבל המלחמה עדיין כאן. העירייה יודעת לעבור משגרה לחירום בלחיצת כפתור אחת”.

סימני יירוט מעל גלילות. צילום: פרטי

זמני התרעה

הזמן הוא המטבע הכי יקר. במקרה של התקפת פתע, השעון מתחיל לתקתק בהתאם למקור הירי:

• מעזה ומלבנון: 90 שניות. זמן קצר שדורש תגובה אינסטינקטיבית.
• מאיראן: כ-12 דקות של דריכות מורטת עצבים מרגע הזיהוי ועד לכניסה למרחב המוגן.
• מתימן (כטב”מים): ההתרעה יכולה להינתן שעות מראש, אך לעיתים היא הופכת לנקודתית וקצרה רק כשהכלי חודר למרחב האווירי העירוני.

מקלט ציבורי בחניון דיזנגוף סנטר. צילום: עיריית ת”א יפו

מה קורה ב”רגע האפס”?

ברגע שבו נשמעת האזעקה הראשונה, או שמתקבלת אינדיקציה מודיעינית על תקיפה מיידית, תל אביב מפעילה את “מנהלת סלע” ואת המשל”ט העירוני. הנה מה שיקרה בפועל:

1. המקלטים הציבוריים: פתיחה אלחוטית

הימים שבהם רצנו לחפש את השכן עם המפתח למקלט נגמרו. עיריית תל אביב-יפו פרסה מערכת חכמה, המבוססת על טכנולוגיית IoT, המאפשרת פתיחה מרחוק של כ-240 מקלטים ציבוריים. “המנעולים הם אלחוטיים ומגובים בסוללות,” מסביר מהנדס במערך החירום. “ברגע האזעקה, המערכת משחררת את הנעילה באופן אוטומטי. אם יש תקלה, צוותי ‘סלע’ (סיירת לביטחון עירוני) פרוסים בנקודות אסטרטגיות כדי להגיע פיזית תוך דקות ספורות”.

2. חניוני “אחוזות החוף”: הבונקר החדש

היהלום שבכתר המיגון התל-אביבי הוא רשת החניונים התת-קרקעיים. חניונים כמו “גבעון”, “התרבות” ו”הארבעה” הוכשרו לשמש כמקלטים המוניים. בתרחיש של התקפה מתמשכת, החניונים האלו – שמגיעים לעומק של עשרות מטרים – יכולים לאכלס אלפי תושבים. הם מצוידים בתשתיות חשמל, מים ואפילו חיבורי Wi-Fi כדי לאפשר תקשורת רציפה עם העולם שבחוץ.

3. יחידות הסע”ר: התגובה המיידית

עוד לפני שהמשטרה או מד”א מגיעים לזירה, צוותי הסע”ר (סיוע עצמי ראשוני) של העירייה כבר בדרך. מדובר בעובדי עירייה ומתנדבים שעברו הכשרה מיוחדת לחילוץ קל ולהגשת עזרה ראשונה. הם העיניים של המוקד העירוני 106 בשטח, והם אלו שמדווחים על פגיעות בתשתיות כמו מים וחשמל.

הדירה בלב ת״א שנהרסה מפגיעה ישירה של טיל איראני בבניין. צילום: פרטי

בין סושי לסירנה

השיח בבתי הקפה בנורדאו או ביהודה המכבי הוא אולי על “מי מביא מה לארוחת הערב,” אבל בתיקי הגב של רבים כבר נמצאים מטענים ניידים ובקבוקי מים. זהו “חוסן פעיל”.

עבור תושבי דרום העיר ושכונות כמו התקווה ושפירא, שבהן המיגון בבניינים ישן יותר, המקלט הציבורי הוא לא המלצה – הוא בית. העירייה משקיעה משאבים עצומים בשיפוץ ובתחזוקה שוטפת של המקלטים האלו, כולל מערכות אוורור וסינון למקרה של איומים לא קונבנציונליים.

תל אביב אחרי המלחמה. צילום: נועם אליעזר

בלי פאניקה, עם משמעת

למרות שכרגע אין שום שינוי בהנחיות פיקוד העורף, המוכנות האישית היא זו שעושה את ההבדל בין פציעה קלה לאסון, במקרה של שינוי במצב.

• המרחב המוגן: אם יש לכם ממ”ד – אתם מסודרים. אם לא, חדר המדרגות הוא המבצר שלכם. זכרו: יורדים קומה אחת (או שתיים בבניינים גבוהים) ונשארים הרחק מחלונות.
• חוק 10 הדקות: זהו החוק החשוב ביותר. שברי היירוט של טילי ה”חץ” נופלים מגובה רב ולוקח להם זמן להגיע לקרקע. אל תצאו החוצה כדי לצלם. הסטורי הזה לא שווה את החיים שלכם.
• ערכת חירום: ודאו שיש לכם נעליים סגורות, רדיו על סוללות ומים.

היערכות תל אביב יפו למתקפת פתע. אינפוגרפיקה – מדיה היפר לוקאלית

לא נרדמת תל אביב

תל אביב מודל 2025 היא עיר שלמדה לחיות על הקצה.

אנחנו נמשיך לתכנן את מסיבות הסילבסטר ונמשיך להאמין בשגרה, אבל בתוך תוכנו, אנחנו יודעים שהמכונה העירונית עובדת. מערכות המיגון, המקלטים החכמים והפריסה של כוחות הביטחון נועדו לתת לנו את השקט הנפשי. אבל השורה התחתונה נשארת אצלנו: כשהצופר יפלח את האוויר, המשמעת שלנו היא זו שתנצח את התקפת הפתע.

שיהיה לנו שבוע שקט, וחגיגות סילבסטר בטוחות. אנחנו כאן כדי לעדכן.