דוח המבקר: 40% מזירות הזנות החשודות בישראל – במחוז ת"א

דוח חריף של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום, רביעי 8 ביולי, חושף תמונה קשה בכל הנוגע לתופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות בישראל – ובמרכזה מחוז תל אביב.

על פי הדוח, בשנת 2024 היו בידי המשטרה נתונים על יותר מ-1,300 כתובות החשודות כזירות זנות ברחבי הארץ. כ-40% מהן נמצאות במחוז תל אביב, הכולל את תל אביב וערים נוספות בגוש דן.

למרות היקף המידע הזה, באותה שנה נסגרו בכל הארץ רק 13 בתי בושת. בסך הכול, בשנים 2022 עד 2025 נסגרו 60 בתי בושת בלבד.

הדוח עוסק בהיבטי האכיפה ובהגנה על קורבנות הזנות והסחר בבני אדם, ומצביע על פער משמעותי בין המידע המצטבר בידי המשטרה לבין פעולות האכיפה בפועל. לפי המבקר, חלק ניכר מהמידע על זירות זנות אינו מוטמע בקרב הגורמים העוסקים באכיפה בשטח.

אלפי נשים וקטינים במעגל הזנות

על פי הסקר הלאומי היחיד שנערך בישראל בנושא, בשנת 2016, נכון לשנת 2014 היו בישראל כ-12 אלף נשים וגברים במעגל הזנות, 95% מהם נשים. כ-1,300 מהם היו קטינות וקטינים, וגיל הכניסה הממוצע למעגל הזנות עמד על 13 עד 14. לפי הערכות עדכניות של גורמי המקצוע, מספר הקטינים והקטינות במעגל הזנות כיום גבוה בהרבה, ומוערך בכ-3,000 עד 5,000.

ירידה באכיפה, ריכוז קנסות במחוזות בודדים

עוד עולה מהדוח כי למרות כניסתו לתוקף של חוק איסור צריכת זנות בשנת 2020, היקף האכיפה ירד באופן משמעותי. מספר הקנסות שהוטלו בגין צריכת זנות ירד מכ-3,004 בשנת 2022 ל-902 בשנת 2023, ובשנת 2024 ירד ל-378 קנסות בלבד. בשנת 2025 נרשמה עלייה ל-1,061 קנסות, אך עדיין מדובר בירידה של כ-65% לעומת שנת 2022.

גם בתחום זה בולט מקומו של מחוז תל אביב. לפי הדוח, כ-99% מכלל הקנסות שהוטלו בשנים 2021 עד 2025 ניתנו בשלושה מחוזות בלבד: תל אביב, מרכז וחוף. בפועל, מרבית הקנסות הוטלו על ידי שלוש תחנות משטרה בלבד – זבולון, ראשון לציון ושרת – מתוך מאות תחנות משטרה ברחבי הארץ. המבקר קובע כי מצב זה עלול לעורר טענה לאכיפה בררנית.

מתוך קנסות בהיקף של 8.05 מיליון שקלים שהוטלו בשנים 2022 עד 2024, נגבו בפועל כ-4.4 מיליון שקלים בלבד, שהם 55%. גם המרכיב השיקומי של החוק כמעט שאינו מיושם: רק 111 בני אדם, שהם 2% בלבד מתוך 5,345 נקנסים, בחרו בהליך השיקומי-חינוכי החלופי לקנס בשנים 2022 עד 2025.

מחוז תל אביב בולט גם לחיוב

לצד הביקורת החריפה, מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות מחלק המוסר במחוז תל אביב. לפי הדוח, זהו המחוז היחיד שבו פועל מחלק ייעודי לטיפול בעבירות סחר בבני אדם. פעילות המחלק הובילה לכך שאכיפת עבירות הסחר במחוז תל אביב בולטת לטובה ביחס לשאר המחוזות.

בשנים 2022 עד 2024 נפתחו במחוז תל אביב 13 תיקים רחבי היקף בתחום הסחר בבני אדם, שכללו חקירות מורכבות, כתבי אישום והרשעות. עם זאת, המבקר מדגיש כי ברמה הארצית המשטרה עדיין אינה ממצה את המידע שברשותה: בשנת 2024 תורגמו לפעילות אכיפה מעשית רק 44% מפרטי המידע המודיעיני בתחום הסחר בבני אדם.

חשש לפגיעה במעמדה הבין-לאומי של ישראל

הדוח מתייחס גם למעמדה הבין-לאומי של ישראל במאבק בסחר בבני אדם. לאחר שבעבר הצליחה ישראל לשפר את דירוגה בדוח מחלקת המדינה האמריקאית ולהגיע בשנת 2012 לדרגת הדירוג הגבוהה ביותר, בשנת 2020 היא ירדה לדירוג ביניים, שבו היא נמצאת עד היום. המבקר מזהיר כי המשך הליקויים עלול להוביל לירידה נוספת בדירוג, שעלולה להיות מלווה בסנקציות.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, אמר: "החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה. הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות וחשש לתת-אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים בפרט לצורכי זנות, וזאת אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות".

עוד הוסיף אנגלמן: "בחלוף שש שנים מכניסת חוק איסור צריכת זנות לתוקף, אין די בפעולות האכיפה שנעשו, פעולות אשר חיוניות לצמצום התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם הוא לקוי וחסר. על המשטרה ומשרד המשפטים לנקוט פעולות להגברת האכיפה, ועל רשות האוכלוסין וההגירה להקפיד על מתן אשרת שהייה לקורבנות סחר בהתאם לסמכויותיה ולנהליה. יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה המוסריות כמו גם החוקיות".