האמבה בכינרת: מה הסיכון האמיתי ואיך מקטינים אותו / ד"ר אמיר בן נון

בימים האחרונים כמעט לא עברה עליי שיחה במרפאה בלי השאלה הזאת. הורים ששואלים אם לבטל את הנסיעה לכינרת בחג, סבתא שרצתה לדעת אם מותר עדיין למלא בריכה מתנפחת בחצר. הכותרות מפחידות, והפחד מובן. אבל הפער בין הכותרת לבין הסיכון בפועל הוא עצום, וכדאי להכיר את שניהם.

ד"ר אמיר בן נון. צילום: כללית

מה קרה?

ביום ראשון, 6 בספטמבר 2026, אישר משרד הבריאות שילד כבן 9 חלה בדלקת מוח שנגרמה מאמבה בשם נגלריה פאולרי (Naegleria fowleri). הוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב"ם, מורדם ומונשם. בבדיקה אפידמיולוגית ראשונית עלה שהוא רחץ בחוף כורסי בכינרת כשבוע לפני שהתסמינים הופיעו. זהו המקרה הרביעי בישראל מאז 2022: הראשון אובחן ב-2022, ושני מקרים נוספים אובחנו ביולי 2024, כששניהם נחשפו לאותו פארק מים בחוף גיא.

מה זו בכלל האמבה הזאת

נגלריה פאולרי היא יצור חד-תאי שחי באופן טבעי במים מתוקים – אגמים, נהרות, מעיינות חמים, ולעיתים גם בבריכות שאינן מתוחזקות כראוי. היא לא פלשה לכאן ולא "התפרצה": היא הייתה שם תמיד, והיא משגשגת ככל שהמים חמים יותר. בנדיר שבנדיר היא גורמת למחלה שנקראת PAM – דלקת קשה ומהירה של המוח וקרומי המוח.

איך נדבקים – וממה לא צריך לחשוש

ההידבקות מתרחשת רק כשמים שמכילים את האמבה חודרים לאף, בדרך כלל בלחץ. משם היא מתקדמת לאורך עצב הריח אל המוח. זו הדרך היחידה.

לכן, ומשרד הבריאות מדגיש זאת במפורש: אי אפשר להידבק משתיית מים, והמחלה אינה עוברת מאדם לאדם. גם מי ים מלוחים ובריכה מוכלרת ומתוחזקת כהלכה אינם סביבה שבה האמבה שורדת.

המחלה הזאת קשה מאוד ושיעור התמותה ממנה גבוה – ובדיוק בגלל זה שווה לנקוט זהירות. אבל הסיכוי להיתקל בה קטן במידה שקשה לתפוס:

• 4 מקרים שאובחנו בישראל מאז 2022.
• פחות מ-500 מקרים שדווחו אי פעם בכל הספרות המדעית בעולם.
• 167 מקרים בארצות הברית לאורך 62 שנה, בין 1962 ל-2024.

לשם השוואה: מיליוני אנשים נכנסים בכל קיץ למים מתוקים בישראל, ועשרות מיליונים בארצות הברית. זו מחלה שהעוצמה שלה גדולה והשכיחות שלה זעירה – שילוב לא אינטואיטיבי, שמסביר למה היא מקבלת כותרות שגדולות בהרבה מהסיכון האישי של כל אחד מאיתנו.

איך מצמצמים את הסיכון

ההמלצות המעודכנות של משרד הבריאות לרוחצים בכינרת – כולן נועדו למנוע כניסת מים לאף:

• להשתמש באטם אף מתאים.
• להימנע ככל האפשר מצלילה, מקפיצה למים ומהכנסת הראש מתחת לפני המים.
• להימנע מפעילות שבה מים נכנסים לאף בלחץ.
• להימנע מחפירה או מערבול של קרקעית המים במקומות רדודים.

ועוד המלצה מקובלת בעולם, שרלוונטית כל השנה: שטיפות אף וסינוסים – רק במים סטריליים, מזוקקים או מים שהורתחו וקוררו. לא במי ברז.

מתי כן לפנות לרופא

אין צורך בבדיקה רפואית רק בגלל רחצה בכינרת, כשאין תסמינים. אבל אם בימים שאחרי רחצה במים מתוקים מופיעים חום, כאב ראש משמעותי, בחילה או הקאות – ובמיוחד קשיון עורף, בלבול, ישנוניות חריגה, פרכוסים או שינוי במצב ההכרה – יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי. וחשוב לא פחות: ספרו לצוות המטפל על החשיפה למקווה המים. המשפט הקצר הזה יכול לקצר משמעותית את הדרך לאבחנה.

ומה עם החופים

חופי הכינרת פתוחים, ואין הנחיה לסגור אותם. משרד הבריאות מסביר גם למה אי אפשר פשוט "לבדוק את המים": בניגוד למזהמים אחרים, דגימה נקודתית אינה יכולה לקבוע אם מקווה מים טבעי בטוח או לא, משום שהאמבה מפוזרת בו באופן לא אחיד וריכוזה משתנה ממקום למקום ומזמן לזמן. המשרד ממליץ להציב שילוט ברור בחופים, ומבקש מהציבור להקפיד על אמצעי הזהירות.

אז לא, אין סיבה לוותר על הכינרת בחגים. צריך רק לזכור שהראש נשאר מעל המים.

• ד"ר אמיר בן נון, מומחה ברפואת משפחה ומנהל מרפאת פארק הים של כללית, מחוז תל אביב-יפו