מיכל ברז״ל כהן. צילום: אבי זולי
מיכל ברז״ל כהן. צילום: אבי זולי

ראיון עם מובילת המאבק להקמת פארק קריית ספר

מיכל ברז"ל כהן, אמנית סביבתית ואקטיביסטית ירוקה, הצליחה במאבק למען פארק קריית ספר וכבר מסמנת את המטרות הבאות: הרבה יותר ירוק, על חשבון בטון, ברחבי תל אביב יפו
איתי בכר | 14.11.2021

מיכל ברז”ל כהן, אמנית סביבתית ואקטיביסטית ירוקה, היא מובילת המאבק למען הקמת פארק קריית ספר בלב האזור האורבני הצפוף של מרכז תל אביב, באזור הרחובות לינקולן, וילסון וקרליבך. אחרי שנחלה הצלחה במאבק זה, היא לא שוקטת על השמרים, וממשיכה לקדם את פרויקט “ירוק במקום בטון” שהקימה, תוך שהיא מכריזה על עצמה: “אני גאה לחבק עצים”.

 


הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של תל אביב אונליין – לחצו כאן.


מי אני:

קארווש המשתלה ברמת השרון. שטיפה פרימיום ידנית לרכבים! הטבה מיוחדת למגיעים עם המודעה. 10% הנחה ופחית ריח בשווי 25 שקלים במתנה. לפרטים ומפת הגעה לחצו כאן

“שמי מיכל ברז״ל כהן, אני אמנית סביבה וחברה, בוגרת ׳בצלאל׳ ואקטיביסטית במשרה מלאה בהתנדבות. יזמתי והובלתי את המאבק להקמת פארק קריית ספר עד הצלחתו, במסגרת הפרויקט ׳ירוק במקום בטון׳ שהתחלתי ב-1997. אני מוסמכת לטפל בריברסינג (נשימה מודעת) ויש לי מעל 40 שנה ניסיון. בימים אלו אני ממשיכה את הגשמת החלק השני של המאבק למען השלמת החזון המלא של מתחם קריית ספר, והוא הרחבת הפארק והקמת אקו-מתנ״ס עם בריכה קהילתית קטנה בשטחים ובבניינים הצמודים לפארק. אני חיה בלב תל אביב עשרות שנים עם כמה הפסקות בחו״ל.”

איך התחיל הרעיון להקים את ״ירוק במקום בטון״?

״הרעיון התחיל כשחזרתי לישראל ב-1990. כשהגעתי לעירי האהובה תל אביב הזדעזעתי לראות את המצב האיום מבחינה סביבתית בו העיר הייתה מצויה באותם ימים. בהמשך למעורבות הסביבתית-חברתית שלי הן באנגליה והן בארצות הברית, התחלתי לחפש קבוצות אנשים שעובדות בשיתוף פעולה על מנת לשפר את איכות החיים של כולן וכולם. הצטרפתי לעמותה המיתולוגית ׳עמותת תושבים למען איכות חיים בלב תל אביב׳ ותוך כדי פעילותי בעמותה הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בנושאים שונים ומגוונים אלא רק בדבר שהכי הפריע לי – והוא המחסור הקשה בשטחים ירוקים ציבוריים פתוחים בלב העיר. אמרתי לחברות בעמותה שאני מתכוונת במקביל להתחיל פרויקט של ארגון מתנדבים ומתנדבות שמטרתו היא השם והסיסמה שלו – ירוק במקום בטון. אני מאוד אוהבת שיתופי פעולה ומזמינה את כולן וכולם להצטרף אלינו״.

פארק קריית ספר. צילום: מיכל ברז״ל הכהן

פארק קריית ספר. צילום: מיכל ברז״ל כהן

איזה פרויקטים הובלתם?

״המטרה הדחופה – שבעיר יהיה יותר ירוק ופחות בטון. היו פה מכוניות שחנו על המדרכה בחסות החוק. גללים של צואת כלבים היו בכל מקום ולא היה איפה לדרוך. השפד״ן זיהם את הים והוביל למחלות עור לשחיינים, היו תקופות ארוכות שלא היה אפשר לשחות בכלל. פעלנו גם בנושא חשוב נוסף והוא גובה הבניינים – לשמור בלב ההיסטורי של תל אביב על גובה הבניינים, ולמנוע צמיחה מרובה מדי של מגדלים ללא איזון בין ירוק ובטון. הנושא שבחרנו כספינת הדגל של ‘ירוק במקום בטון’ הוא להתמקד בהקמת פארק גדול עם אקו-מתנ״ס בלב תל אביב״.

על מה בדיוק התנהל המאבק?

״בפרויקט המוביל מטרתנו הראשית הייתה ועדיין הינה לשחרר את כל השטחים במתחם קריית ספר לטובת מימוש ייעודם הציבורי, למען הקהילה. לעירייה הייתה תוכנית למתחם שכבר קיבלה אישור, והמטרה שלנו הייתה לגרום לכך שהתוכנית הזו תבוטל ושאנחנו נזכה לפארק שיהיה ירוק וללא בטון. התכנית רצתה להרוס את מבנה בית המדידות הבריטי ההיסטורי שידוע כ׳המרכז למיפוי ישראל׳ (מפ״י) עד ליסוד, כמו גם את יתר הבניינים, לכרות את כל הצמחייה כולל עצים בריאים וותיקים ולהקים במקום שכונה סגורה עם דירות גן לעשירים וגינה במרכזה. לי היה חשוב להשאיר את הבניינים ולהפוך אותם למבני ציבור שעד היום אין בלב תל אביב״.

ואיך זה הסתיים?

״לבסוף, ניצחנו במאבק והפארק הוקם. הכול הצליח בגלל בנין אחד – המרכז למיפוי ישראל, בית המדידות הבריטי, אותו הצלחתי אישית לשמר הודות לסיפור גבורה של מחתרת האצ”ל שהתרחש בבניין בימי הקמת המדינה, שאבא שלי (כיום ז”ל) הביא לידיעתי ופרסמתי, מה שביטל את התוכנית שהייתה למתחם. אחרי שאנחנו, ועד הפעולה של ׳ירוק במקום בטון׳, הגשנו תוכנית משלנו – ניצחנו בוועדה המקומית והיא אושרה במחוזית. היום אנחנו ממשיכים במאבק מול העירייה ודורשים להיות מעורבים בכל שלבי התכנון והפיתוח של הקרקעות שצמודות לפארק. יש לנו תוכנית להרחיב הפארק ולהקים אקו-מתנ״ס בתוך הבניין הצמוד לבניין מפ”י ממזרח לו״. 

פארק קריית ספר. צילום: מיכל ברז״ל הכהן

פארק קריית ספר. צילום: מיכל ברז״ל כהן

היו עוד מאבקים?

״במקביל למאבק על קריית ספר, המשכנו את המאבק נגד בית הספר לאומנויות שרצה להפוך את הגינה ברחוב סעדיה גאון לכביש. נשארנו במאבק רק שניים והמשכנו להילחם בעירייה, ולבסוף הוחלט להשאיר רק חצי מהשטח ירוק. זו טעות, כי חשוב לאפשר מספיק חלחול מים. בנוסף, רציתי להציל כל עץ שאפשר. כל פעם כשהייתי שומעת מסור בשכונה הייתי קוראת לתושבים ולתושבות. היינו מקפיצות את המשטרה ואת העיתונות כדי להציל עץ אחד. אני מאמינה שעצים מרגישים אותנו ואנחנו צריכים להרגיש אותם יותר. אני גאה להיות מחבקת עצים ושמחה על שזוכה ללכת יחפה על האדמה וממליצה לכולם ולכולן לעשות זאת. אנשים תמיד נמשכים למקומות של טבע ולשקט הקסום שלו״.

 

 

 


הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:

קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.

קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.

קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.

קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.

קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.

קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.

קבוצת יפו – לחצו כאן.

קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.


לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.

לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.

לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כל הכבוד מיכל, על דרך ארוכה אמיצה וקסומה!

לטובת העצים,
למען השארת ויצירת עוד מקומות של טבע בעיר,
ולשיפור האקלים בעולם!

👍🏼✅🙂🌲🎄🌳