שלוש שנים, קומנדו ותואר: מפקדי העילית החדשים של היבשה

בזמן שרוב בני גילו סיימו זה מכבר את הטירונות, ג׳, תושב תל אביב שגדל בקדומים, חצה בשלוש השנים האחרונות מסלול צבאי שאין עדיין רבים כמותו בצה״ל. במהלך ההכשרה הוא גם התחתן, וכעת הוא מצפה בכל רגע ללידת ילדו הראשון.

בוגר תוכנית ארז, ג'. צילום: רון מונק / דו"צ

בוגר תוכנית ארז, ד'. צילום: רון מונק / דו"צ

ג׳ הוא בוגר תוכנית ׳ארז׳ הראשון המיועד לשרת כמפקד מחלקה בחטיבת החשמונאים – אחת מיחידות השדה החדשות של צה"ל.

לצדו, גם ד׳, תושב תל אביב שגדל בגבעת שמואל, הוא מבין 41 בוגרי המחזור הראשון של התוכנית. ד׳, בוגר מכינה קדם צבאית בברוכין, התקבל ל׳ארז׳ לאחר שסיים טירונות שריון בהצטיינות, נשוי, ומיועד לשרת כמפקד מחלקה בחטיבה 401.

השניים הם חלק מקבוצה של 41 צעירים שסיימו ביום חמישי, 6 באוגוסט, לראשונה בתולדות צה״ל, את מסלול ההכשרה המלא של תוכנית ׳ארז׳. בטקס שנערך במחנה רגבים העניק להם מפקד זרוע היבשה, אלוף נדב לוטן, לראשונה את "כנפי ארז", וכעת הם יוצאים לקורס הקצינים בבה״ד 1, בדרך להפוך למפקדי מחלקות ובהמשך למפקדי פלוגות ביחידות השדה.

מה זו תוכנית ׳ארז׳?

זוהי תוכנית העילית של זרוע היבשה, שנועדה להכשיר ולפתח את דור המפקדים הקרביים הבא של צה״ל. במובנים רבים היא מבקשת להיות המקבילה הישראלית לווסט פוינט, האקדמיה הצבאית של צבא ארצות הברית – מסגרת המשלבת לאורך זמן הכשרה צבאית ופיקודית, לימודים אקדמיים ופיתוח מנהיגות.

בתוך צה״ל אפשר לתאר אותה גם כ"קורס הטיס של היבשה": מסלול ארוך, תובעני וסלקטיבי, שהוא למעשה ההכשרה הצבאית הארוכה ביותר בצה״ל.

מידי שנה מתקבלים לתוכנית כ-80 חניכים, הנבחרים בתהליך מיון קפדני על בסיס יכולות אישיות, כושר גופני וחוסן, יכולות חשיבה ולמידה ובעיקר פוטנציאל פיקודי. החניכים מגיעים מכל חלקי החברה הישראלית – חילונים ודתיים, בני ערים, מושבים וקיבוצים, מרכז ופריפריה – ולמעלה משליש מהם מגיעים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

"אנחנו מבינים שגיוון איננו פשרה. הוא תנאי לאיכות. הוא תנאי לעוצמה", אמר ראש התוכנית, תא״ל (במיל׳) יובל בזק, בטקס הסיום.

ראש התוכנית, תא״ל (במיל׳) יובל בזק, בטקס הסיום. צילום: רון מונק / דו"צ

שלוש שנים של הכשרה מסוג אחר

בשנה הראשונה עוברים החניכים הכשרה קרבית אינטנסיבית: טירונות חי״ר בבא״ח גולני, הכשרת לוחם מובחר בבית הספר לקומנדו לצד לוחמי מגלן, דובדבן ואגוז, קורס לוט"ר, סדרות ניווט, קורס פיקוד זוטר וקורס צניחה. בשנים השנייה והשלישית מתרחבת ההכשרה לכלל יכולות היבשה – שריון, הנדסה וחבלה, הפעלת אש יבשתית ואווירית, איסוף ומודיעין ושיתוף פעולה אווירי – לצד התנסויות פיקודיות ומבצעיות והסבה פרטנית ליחידה שבה ישרת כל אחד.

נדבך מרכזי וייחודי במסלול הוא ההכשרה האקדמית. במהלך השנה השנייה והשלישית לומדים החניכים לתואר ראשון דו-חוגי באוניברסיטת תל אביב: חוג חובה בצבא וביטחון, ולצדו חוג נוסף לבחירה מתוך ניהול, מדעים מדויקים להייטק, לימודי המזרח התיכון או מדע המדינה.

"המקצוע שלנו דורש גם ניסיון וגם עיון, גם חיכוך וגם למידה", אמר בזק לבוגרים. "היכולת הצבאית האמיתית נוצרת מהמפגש ביניהם".

מפקד זרוע היבשה, אלוף נדב לוטן, מעניק לבוגרי מחזור א׳ את כנפי ארז. צילום: רון מונק / דו"צ

תוכנית שנולדה אל תוך מלחמה

את התוכנית מוביל תא"ל (במיל׳) יובל בזק, ששירת בעברו בין היתר כמפקד גדוד 51 בגולני, כמפקד חטיבת שומרון וכמפקד חטיבת חרמון. יסודות התוכנית הונחו ביוזמת מפקד זרוע היבשה דאז וסגן הרמטכ״ל כיום, אלוף תמיר ידעי, והיא נקראת על שמו של תא״ל ארז גרשטיין ז״ל, שהיה מפקד ונהרג בלבנון ב-1999.

מחזור א׳ יצא לדרך בשנת 2023. שבועיים בלבד לאחר תחילת המסלול פרצה מלחמת 7 באוקטובר, והחניכים השתלבו לאורך ההכשרה בפעילויות מבצעיות בגזרות השונות. המלחמה גם גבתה מהתוכנית את החלל הראשון שלה: חניך התוכנית איתי יעבץ ז״ל, שנפל במהלך פעילות מבצעית תחת חטיבת הנח״ל ולאחר נפילתו הועלה לדרגת סג״ם. בטקס הסיום הוענקו כנפי ארז למשפחתו.

גם עבור בזק קיבלה המלחמה משמעות אישית: בנו, סמל גיא בזק ז״ל, לוחם בגדוד 51 בגולני, נפל בקרב על קיבוץ כיסופים ב־7 באוקטובר. "כשאדם מאבד מישהו שהוא אוהב, הוא מחפש דרך לוודא שמשהו טוב יצמח מתוך השבר", אמר בטקס. "עבורי, תוכנית ׳ארז׳ הפכה להיות חלק מהדרך הזאת".

מה הלאה

כעת עוברים הבוגרים לשלב הבא: קורס קצינים בבה"ד 1 והשלמות חיליות בהתאם ליחידות שאליהן שובצו. לאחר קבלת דרגות הקצונה יקבלו את המחלקה הראשונה שלהם, יבצעו שני תפקידי מ״מ ובהמשך ייצאו לקורס מפקדי פלוגות.

בזמן שמחזור א' יוצא לקצונה, התוכנית ממשיכה להתרחב: מחזור ב׳ נמצא בעיצומה של ההכשרה המתקדמת, מחזור ג׳ בשיא הכשרת היסוד, מחזור ד׳ יתגייס באוקטובר הקרוב, ובמקביל יחלו המיונים למחזור ה׳.