תל אביב יפו היא העיר הסואנת בישראל, אבל המחיר שהיא גובה מהמשתמשים בדרך הוא כבד מנשוא.

בדיקה מיוחדת של המקומון הדיגיטלי תל אביב אונליין, המסכמת את נתוני התאונות בשנים האחרונות, מציגה את “עורקי הדמים” בעיר. הבדיקה מתבססת על דוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וארגוני הבטיחות.

הנתונים חושפים: הסכנה בתל אביב היא לא רק מכוניות – היא כאוס תחבורתי שמשלב אוטובוסים, רכבת קלה, ובעיקר – כלים דו-גלגליים.

הכבישים האדומים של תל אביב. אינפוגרפיקה – מדיה היפר לוקאלית

הנה הדירוג המדאיג של הרחובות המסוכנים בעיר:

מקום 1: דרך מנחם בגין

זה לא רק הרחוב המסוכן בתל אביב, אלא באופן עקבי הוא מדורג כרחוב האדום ביותר במדינת ישראל כולה.

• המספרים: על פי דוחות סיכום רב-שנתיים (נתוני אור ירוק/למ”ס), ברחוב זה נרשמים במצטבר מעל 230 נפגעים (בסיכום 3 שנים).
• למה זה קורה? זהו “הוואדי” של התחבורה: עבודות הרכבת הקלה, נתיבי תחבורה ציבורית עמוסים, צמתים מרובים וצפיפות הולכי רגל באזור עזריאלי והקריה.

מקום 2: דרך נמיר

הכניסה הצפונית לתל אביב מתפקדת ככביש מהיר לכל דבר, והתוצאות בהתאם.

• המספרים: הנתונים מצביעים על כ-140 נפגעים (בסיכום תלת-שנתי) לאורך הציר.
• הסיכון: מהירות נסיעה גבוהה של רכבים המגיעים מכביש החוף, בשילוב עם מעברי חצייה ארוכים ורוכבי אופניים שמנסים לחצות את הציר הרחב.

מקום 3: דרך יפו / אילת

העורק שמחבר את דרום העיר ויפו למרכז הוא זירת קרב יומיומית.

• המספרים: נרשמו בו כ-115 נפגעים (בסיכום תלת-שנתי).
• הניתוח: היעדר תשתיות מסודרות בחלק מהמקומות, שילוב של משאיות פריקה וטעינה, וריבוי כלי רכב דו-גלגליים בדרום העיר.

מקום 4: רוקח

שדרות רוקח, שעוברות ליד גני התערוכה והפארק, הן מלכודת מתעתעת.

• המספרים: כ-90 נפגעים במצטבר לאורך השדרות.
• הבעיה: נהגים המאיצים בישורת הרחבה, ומתקשים להבחין בהולכי רגל החוצים לכיוון הפארק או אירועים בגני התערוכה.

דו גלגלי: אבן גבירול ודיזנגוף

אם מבודדים את תאונות הקורקינטים והאופניים החשמליים, התמונה משתנה.

על פי נתוני הרלב”ד, תל אביב מובילה בפער ניכר במספר התאונות במעורבות קורקינטים חשמליים. כ-40% מכלל הרוכבים המאושפזים בבתי החולים בישראל בעקבות תאונות קורקינט – נפגעו בתל אביב.

רחוב אבן גבירול מוגדר כמוקד סיכון גבוה מאוד לרוכבים ולהולכי רגל הנפגעים על המדרכה או בשבילי האופניים העמוסים, כמו גם דיזנגוף. הצפיפות בבתי הקפה והמסחר לאורך הרחובות יוצרים חיכוך בלתי פוסק.

מהיכן הנתונים

הנתונים בכתבה מתבססים על עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) ודוחות עמותת “אור ירוק” המתפרסמים מעת לעת (נתונים מצטברים לתקופות של 3 שנים לזיהוי מגמות). הנתונים משקפים את הדיווחים למשטרת ישראל על תאונות עם נפגעים.