הבולענים כאן כדי להישאר
ביום ראשון (20.11) נפער בולען בפינת הרחובות אבן גבירול-צייטלין בתל אביב בשעות אחר הצהריים.
בעקבות כך, שני נתיבים ברחוב אבן גבירול לכיוון צפון נחסמו לתנועה וכעבור מספר שעות העירייה סתמה את הבולען בבטון וציר התנועה נפתחה מחדש.
לפני כשבועיים נפער בולען בחניון תת־קרקעי בבניין מגורים בהוד השרון. הבולען הוביל לפינויו של הבניין ושל עוד שני בניינים סמוכים, מחשש לנזק.
הדיירים בבניין פונו ללילה אחד בבית מלון על חשבון העירייה, הבולען נסתם בבטון ולאחר מכן הם הורשו לחזור לדירותיהם.
לפני כחודשיים בולען נפער בנתיבי איילון סמוך למחלף השלום. בעקבות כך, קטע הכביש היה חסום לתנועה קרוב לחודש מחשש לבולענים נוספים באזור.
בפברואר 2021 נפל נער בן 17 לבור שנפער ברחוב אבן אודם במרכז הרצליה. הבור נפער בשביל להולכי רגל המחבר בין רחוב הנדיב לרחוב אוצר הצמחים שבצמוד לו גדר המקיפה אתר בנייה גדול.
המשותף לאירועים אלו ולבולענים נוספים שנפערו בשנים האחרונות הוא העובדה שעל פי הערכות, כולם תוצאה של עבודות בנייה שהתרחשו בסמוך.
פרופ’ מיכאל צסרסקי מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית והמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אומר לאתר “גלובס” כי: “באופן כללי, ככל שאנחנו בונים יותר אנחנו חשופים יותר לתופעות מהסוג הזה במרחב העירוני ואלה מקרים שקורים בכל העולם. המרחב הציבורי עובר כיום הרבה פיתוח ובמיוחד באזורים שיש בהם מי תהום גבוהים וקרקע חולית – כמו בכל אזור החוף פחות או יותר”.
גם המהנדס יאיר דיקמן, יו”ר ועדת מבנים מסוכנים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, אומר שאם בוחנים את מספר הבולענים, רואים שלא מדובר על תופעה יוצאת דופן. לדבריו, “כשבונים את המדינה בקצב אדיר, לרבות בבנייה ציבורית או בתשתיות אזרחיות, יש לכך השלכות טכניות. עם תכנון וביצוע נכונים, לא אמורים להיפער בולענים בסמוך לבנייה. בסך הכול הבנייה בישראל תקינה ואיכותית ופה ושם יש תאונות ואלה דברים שקורים. זה לא אמור להעיד על הכלל. זה מגיע מהר לתקשורת, ויש אינטרס לעיריות להפיץ את המקרים הללו כי זה עוזר להן לקבל יותר סיוע והתייחסות, אבל ברמה הסטטיסטית אין כאן משהו יוצא דופן. זה יכול גם לקרות בשל גורמי טבע, אבל הסבירות היא מאוד נמוכה”.
דיקמן סבור שיש להתייחס לכל בולען בשיא הרצינות, אלא שיש עוד בעיות הראויות לאותה מידת התעניינות. “כשמתקנים בולען בליווי אנשי מקצוע, יש סבירות מאוד גבוהה שלא יתפתח אסון נוסף באותו אזור, זה חור שאפשר לסתום. מאידך, המבנים הוותיקים שיש היום במדינה שהוזנחו לאורך השנים נמצאים במרחק קצר מאסון”, הוא מדגיש. “עם הבולענים אפשר להתמודד, אבל בניין שמתמוטט זה אסון”.
הבולען באבן גבירול. צילום: דוברות המשטרה
פרופ’ צסרסקי מסביר כי “המקרים שאנחנו רואים לאחרונה הם חללים תת־קרקעיים שנוצרו גיאולוגית או מעשה ידי אדם. לא חקרתי באופן ספציפי את המקרה באיילון, אבל להערכתי הבולען שם נגרם בשל זרימת מים שגרמה לגריעת חומר שככל הנראה לא הודק מספיק. זרימת מים חזקה יכולה לצמצם את הנפח של האדמה וזה גורם לבולען. אלה מקרים אנקדוטליים”.
באשר לסימני האזהרה שצריך לשים אליהם לב, דיקמן אומר: “אם יש בעיה בבניין או בקרקע, אם יש שקיעה יוצאת דופן בקרקע, סדקים, דלתות שלא נפתחות. בבניין בן חמישים או שישים שנה, הסימנים הראשונים הם סימנים שאתה רואה בעיניים”.
פרופ’ צסרסקי מוסיף: “אנחנו יודעים שהשפלת מים גורמת לזרימה חזקה יותר, אז צריך לוודא שהשיפוע טוב ולדעת לאן המים זורמים. אגב, היום אני הולך ללמד שיעור גיאו־מכניקה והנושא הוא זרימת מים בתת־הקרקע, כלומר אלה דברים שמלמדים בכל פקולטה להנדסה אזרחית ולא מדובר על תופעות זרות לעוסקים בתחום. מהנדסים יודעים להתמודד עם זה וככל שיש מעורבות ופיקוח וליווי צמוד אז הערנות והיכולת לזהות את המקרים הללו היא טובה יותר. יש היום גם טכנולוגיות ופיתוחים של זיהוי תת־הקרקע, דבר שיכול לסייע בבחינת המצב לפני הקריסה”.
במקרה של בולענים, שאלת האחריות מורכבת ביותר. במקרה של הבולען בנתיבי איילון, חברת נתיבי איילון היא שתיקנה את הבור וגם ערכה במשך כמה ימים בדיקות נוספות לאורך הכביש כדי לוודא שלא ייפערו בולענים נוספים. חברת עזריאלי אמורה לשאת בהוצאות, שיסתכמו על פי הערכות בכמה מיליוני שקלים.
שאלה סבוכה הרבה יותר היא שאלת הפגיעה בציבור. במקרה של עזריאלי, הבולען נפער בשבת. מחשש לפקקי ענק, קראה שרת התחבורה מירב מיכאלי לציבור שלא להגיע למחרת ברכב פרטי לתל אביב, ואמנם לא היו פקקים. אולם לא יהיה קל לבעלי העסקים באזור להוכיח את אובדן ההכנסות ביום הזה, גם אם הגיעו פחות אנשים לאזור.
הבולען בחניית בניין בהוד השרון. צילום: דוברות כבאות והצלה
באשר לבולען בבניין המגורים בהוד השרון, החשד הוא שהבור נפער בגלל עבודות בבניין סמוך, אולם העירייה לקחה את העניין על עצמה. אמיר כוכבי, ראש העירייה, אמר לגלובס: “עשינו טיפול נקודתי בהמלצת ארבעה קונסטרוקטורים ונצטרך לעשות בדיקה לנסיבות שגרמו לבולען”. כוכבי הוסיף כי על פי המידע שיש לעירייה, המקרה נגרם כתוצאה מעבודה שלא בוצעה כראוי”.
כוכבי מודאג מבעיות אחרות: “הפרויקט הספציפי אושר עוד לפני שהייתי ראש עיר, אבל מאז שנכנסתי לתפקיד אנחנו לא מאשרים תמ”א 38/1 (חיזוק ותוספות), כי זה מייצר פתרונות נקודתיים ולא מענה רחב יותר. בסופו של דבר הראייה הרחבה יותר היא לשקם את המרקם העירוני גם מבחינה בטיחותית וגם מבחינה עירונית”.
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות