למה בעצם לא לחבר את נווה שאנן לרוטשילד?

יצירתיות היא דרך נפלאה להתגבר על מכשולים מכל הסוגים. שירה הלל קונסטנטין, בוגרת החוג לארכיטקטורה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה (בהנחיית אדר' יורם פופר), מציעה בפרויקט הגמר שלה "פסיפס תל אביבי" תוכנית התחדשות עירונית לשכונת נווה שאנן. , התוכנית מציעה דרכים לשמירה על אופי השכונה, תושביה ומאפייניה הייחודיים כגון הבנייה הנמוכה, המבנים בסגנון הבינלאומי הטמפלרי ובתי הבאר ההיסטוריים.

מתוך התוכנית "פסיפס עירוני" – שירה הלל קונסטנטין

שכונת נווה שאנן שנוסדה בשנת 1921 תוכננה על ידי האדריכל יוסף טישלר בצורת מנורה. בשטחה של השכונה הוקמה התחנה המרכזית. עם השנים הפכה נווה שאנן לחצר האחורית של תל אביב – עם בתי בושת רבים, פשיעה וסמים. תושבי השכונה, חלקם בעלי משפחות וילדים, מתקשים לנהל חיים רגילים כפי שמנהלים תושבים בשכונות אחרות בעיר ומחוצה לה.

הפרויקט של  שירה הלל קונסטנטין מציע חיבור של השכונה עם שדרות רוטשילד מתוך כוונה לשנות את תדמיתה ולקשור אותה לרשת "התל אביבית" הקיימת. שדרה זו מתחילה בתחנה המרכזית החדשה שהולכת לעבור שיפוץ מסיבי, בהמשכה יש את מדרחוב נווה שאנן הקיים – וממנו התוכנית ממשיכה באורך של קילומטר, עד המפגש עם שדרות רוטשילד. התוכנית מציע שהדרך הזו תכלול עירוב שימושים של מסחר, תעסוקה, מגורים, תרבות, בילוי ופנאי. חידושה יתבצע באמצעות INFIIL – שימוש במבנים קיימים. "שדרה זו תהווה מקור לכלכלה פנימית כאשר רחוב העסקים הקיים בשכונה יפתח מחדש ויהווה מקור לכלל העיר בו יעבדו גם אוכלוסיות השכונה", מוצע בתוכנית.

במגרשים הריקים בשכונה יבוצע INFILL של מגורים ברי השגה המשלבים בתוכם עסקים קטנים. כחלק משמירה על אופי השכונה, בכל בלוק תהיה חצר קהילתית בה תתקיים פעילות חקלאות אורבנית המחברת את האדם אל המקום ואת האדם אל חברו. גם הגגות והחללים בין הבניינים המשמשים בגרמי תנועה יאפשרו מפגש אקראי של הדיירים.

כיכר התרבות בתוכנית "פסיפס עירוני" – שירה הלל קונסטנטין

על פי תפיסת התוכנית, הדרך משדרות רוטשילד עד נווה שאנן מהווה את "הגבול הקיים בין אזור נווה שאנן לתל אביב התוססת". בעבר מקום זה היה התחנה המרכזית הישנה וכיום הוא מגרש ריק שמשמש כמגרש חניה. בניגוד לתכניות העתידיות במתחם זה המציעות מסת בינוי גבוהה מאד (עד 40 קומות) שעלולה ליצור גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה – מצב בו השכונה תאבד את זהותה – הפרויקט של שירה מציע תכנון חדש המשלב מגורים ברי השגה עם מגוון דירות המציעות שכירות לטווח ארוך, מסחר – חנויות קטנות, תעסוקה ומבנה תרבות הנותן מקום והזדמנות לקהילה המקומית.

במגרש הריק מציעה המתכננת להקים כיכר תרבות שתמשיך את המסחר הקיים במדרחוב נווה שאנן על ידי שדרת עמודים ש"תשפיע על הקצב העירוני ותחזק את ההליכתיות".

מרכז התרבות תוכנן בהשראת התחנה המרכזית הישנה ותחנות האוטובוס שנבנו על גג בטון הנסמך על עמודים ליצירת "תחושה קלילה ומרחפת". מתחם התרבות כולל 3 מבנים וקומת תת קרקע המחברת ביניהם כאשר גרמי התנועה משמשים כבארות אור עד לתת קרקע. המבנה עצמו וגם החללים בין הבניינים מתוכננים להוות הזדמנות לאינטראקציה חברתית.