הריצוף בכיכר אתרים ישן, מסוכן ותושבים נופלים ונפצעים

עד שכיכר אתרים תיהרס, אם בכלל, היא עדיין משמשת את הציבור ומהווה את הגישה העיקרית לים ברגל או באופניים משדרות בן גוריון והצפון הישן. תושבים רבים בעיר, שנוהגים לעבור בכיכר אתרים בדרכם לים, מדווחים כי הריצוף הקיים בכיכר ישן ומסוכן והוביל לפציעתם של מספר אנשים.

רחבת הכיכר מרוצפת באריחים בולטים שביניהם רווחים. עם השנים, האריחים החלו לבלוט או לשקוע – מה שיוצר מעין מדרגות קטנות ונסתרות. הדבר מוביל לכך שרבים מתנגשים באריחים בזמן ההליכה בכיכר ונופלים. בין היתר, בחודשים האחרונים נפצעו בכיכר שתי נשים מבוגרות (שמן שמור במערכת), אחת מהן ניצולת שואה והשנייה אושפזה בבית החולים איכילוב ואף נאלצה להפסיק את עבודתה בשל הפציעה.

הריצוף בכיכר אתרים. באדיבות עמוד הפייסבוק ״כיכר אתרים״

דדי הברפלד, פעיל למען שיקום הכיכר ונגד בניית המגדלים במקומה, מספר בראיון לתל אביב אונליין: ״על פי האדריכל אמנון רכטר, הבן של יעקב רכטר מתכנן הכיכר, אביו בעצמו לא היה שבע רצון מהריצוף בכיכר, שלא היה בחירה שלו אלא נכפה עליו, בעיקר משום שבסיום הפרויקט הוא נקלע לקשיים כלכליים והאבן שנבחרה הייתה הפתרון הזול ביותר״.

עוד אומר הברפלד: ״בשנת 2010 הבינה עיריית תל אביב-יפו שיש צורך בחידוש הריצוף, בין השאר משום שאינו עומד בדרישות נגישות. העירייה שילמה לפרופסור יעל מוריה כ-150 אלף ש"ח עבור תוכנית חדשה לכיכר שאושרה הן בוועדת המשנה לתכנון ובניה והן בוועדת הערר. על פי תוכנית זו הריצוף בכיכר היה אמור להיות מוחלף בדק״.

לדברי הברפלד, הריצוף בכיכר מונע גישה של בעלי מוגבלויות לים – בניגוד לחוק: ״הכיכר אינה נגישה לבעלי מוגבלויות בגלל הריצוף, והלכה למעשה העירייה עוברת על חוק הנגישות לבעלי מוגבלויות. נעשו פניות חוזרות ונשנות למחזיקת תיק הנגישות בעירייה, חברת המועצה מאיה נורי, אך זו לא מצליחה לקדם את העניין כנראה עקב התנגדות הנהלת העירייה וראש העיר ועל אף החוק המחייב״.

הברפלד מסכם: ״מקוממת הציניות של עיריית תל אביב-יפו, הן בכך שאינה מקפידה בקיום החוק בעוד היא עצמה אוכפת חוקים על תושבי העיר, ויותר מכך מקומם שלמען אינטרסים נדל"ניים של אגף הנכסים העירייה מסכנת חיי אדם ומחזיקה אוכלוסייה שלמה של בעלי מוגבלויות, אבל לא רק, כבני ערובה״.

מארגנת המחאה חגית אוריין. צילום: שרון הורוביץ

במאבק משתתפת גם חגית אוריין, תושבת הצפון הישן ופעילה חברתית למען בטיחות הולכי רגל. כך מספרת אוריין בראיון: ״הרחבה ידועה לכולם כבעייתית מאוד להליכה, בלשון המעטה. גם אני, כבת הגיל השלישי, מתקשה ללכת שם. גם אני נפלתי שם ואני מפחדת שוב ליפול ולהיפצע. הבעיה הזו של רחבה משובשת מאוד פוגעת בתושבים ולמעשה לא מאפשרת התניידות הולכי הרגל ובהם נכים על כסאות גלגלים, לקויי ראייה, הורים עם עגלות תינוקות ובני הגיל השלישי״.

לטענת חגית, אגף דרכים בעירייה הגיש בעבר הצעה לסלילת שבילי הליכה יחד עם הצעה לשביל אופניים, אך העירייה דחתה את שבילי הליכה ואישרה סלילת שביל אופניים בכיכר: ״ערכתי בקיץ סיור במקום עם צוות מאגף דרכים ובעקבותיו הוגשה הצעה נוספת לשביל הליכה, וגם הצעה זו נדחתה. הבקשה שלי היא לסלול שבילי הליכה לכל כיוון. אין צורך בשיפוץ כל הרחבה, אלא בכמה שבילים דוגמת שביל האופניים״.

תגובת עיריית תל אביב יפו: ״ראשית כל נציין כי שטח כיכר אתרים חלקו בבעלות עירונית וחלקו בבעלות פרטית ועתיד לשנות את פניו בשנים הקרובות. עיריית תל אביב יפו מבצעת בכיכר פעולות אחזקה בלבד באמצעות מינהל בינוי ותשתית. עם זאת אנו בודקים אפשרויות לפתרונות אחרים למעבר הולכי רגל״.