הלכה לעולמה פרופ' זהר שביט.
פרופ’ זהר שביט ז”ל. צילום מסך: ערוץ היוטיוב של אוניברסיטת תל אביב

הלכה לעולמה פרופ’ זהר שביט, ממעצבות התרבות של תל אביב

שביט, חוקרת תרבות, אשת ציבור ויועצת ראש העיר, שהפכה את הספרות והשירה לחלק בלתי נפרד מהמרחב העירוני
מערכת תל אביב אונליין | 04.02.2026

תל אביב-יפו נפרדת מאחת מנשות התרבות המשפיעות והעמוקות שפעלו בה. פרופ’ זהר שביט, חוקרת פורצת דרך, כלת פרס ישראל ומי שהקדישה את חייה לחיבור בין תרבות, חינוך ומרחב ציבורי, הלכה לעולמה בגיל 74. בעשייתה האקדמית והציבורית הותירה שביט חותם ייחודי על התרבות הישראלית – ובעיקר על התרבות העירונית של תל אביב, שבה חיה, פעלה והשפיעה לאורך עשרות שנים.

 


הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של תל אביב אונליין – לחצו כאן.


פרופ’ שביט (1951–2026) הייתה מהדמויות המרכזיות בעיצוב התרבות הישראלית בעשורים האחרונים, ובפרט בזו של תל אביב-יפו. לצד פעילותה האקדמית הענפה, שביט הייתה מעורבת לאורך שנים בעשייה הציבורית והעירונית, ושילבה בין מחקר, מדיניות ותרבות חיה במרחב העיר.

תמונות של ארבעת המרצים. סדרת הרצאות הכירו את הגורמים העירוניים חוזרת ובגדול! ימי שלישי5-26.5 | 18:30 זום

שביט הייתה מייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, ונחשבה לחלוצה עולמית בתחום. מחקריה, שעסקו בהיסטוריה החברתית של התרבות העברית ובתפקידם של טקסטים לילדים ולנוער בבניית זהות לאומית, תורגמו לשפות רבות וזכו להכרה בינלאומית רחבה. בשנת תשפ”ה הוענק לה פרס ישראל לחקר התרבות והאמנות, כהוקרה על תרומתה פורצת הדרך.

לצד האקדמיה, תרומתה של שביט לתל אביב ניכרה במיוחד בזירה העירונית. בשנת 2003 עמדה בראש רשימת “שינוי” למועצת העיר תל אביב-יפו, ובהמשך שימשה כחברת מועצה וכיועצת ראש העיר לענייני תרבות – תפקיד שבו כיהנה עד שנת 2021. במסגרת זו הייתה שותפה לעיצוב מדיניות התרבות העירונית ולקידום מוסדות ויוזמות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי של העיר.

בין המיזמים המזוהים עמה במיוחד נמצא פרויקט “שירה על הדרך”, שיזמה בשנת 2004. הפרויקט הפגיש את הציבור הרחב עם שירה עברית במרחב העירוני – בשדרות המרכזיות, בתחנות אוטובוס ואף על גבי משאיות אשפה – והפך את תל אביב לעיר שבה הספרות יוצאת אל הרחוב. בנוסף פעלה להעברת ארכיון התיאטרון וארכיון “גנזים” לבית אריאלה, וחיזקה את מעמדה של העיר כמרכז תרבותי לאומי.

שביט הייתה גם חברה בדירקטוריונים של מוסדות תרבות תל אביביים מובילים, בהם סינמטק תל אביב וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, והייתה מעורבת בקידום חקיקה תרבותית ברמה הארצית, ובהם חוק הקולנוע וחוק הספריות הציבוריות.

מעבר לפועלה הציבורי והאקדמי, עסקה שביט גם בתרגום ספרות ילדים ונוער, וזכתה בעיטור כריסטיאן אנדרסן על תרגומה ל“חוות הקסמים”. היא הותירה אחריה בן זוג, ההיסטוריון והסופר פרופ’ יעקב שביט, ושלושה ילדים – המתרגמת נגה שביט, הסופר וחוקר האסלאם פרופ’ אוריה שביט, וחוקר הקולנוע והעיתונאי ד”ר אבנר שביט.

 


הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:

קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.

קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.

קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.

קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.

קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.

קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.

קבוצת יפו – לחצו כאן.

קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.


לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.

לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.

לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.

קטגוריות: תרבות ופנאי

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *