עיריית ת"א תאסור תפילות בהפרדה מגדרית בכיכרות, אך תאפשר מחוץ לבית הכנסת

יום כיפור שעבר, ה-24 בספטמבר 2023, ייזכר לדיראון עולם כשיאם המכוער והמביש של מאבקי דתיים-חילונים שפרצו בחברה הישראלית הפצועה והשסועה. בתל אביב יפו סימל יום כיפור 2023 את מצבה העגום של החברה הישראלית בימים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023.

זו הייתה תל אביב מדממת, שהמאבק בה על רקע התפילות במרחב הציבורי, הפך לסוג של זירת קרב בין שני מחנות ניצים, עוינים וכועסים. עוינים סביב המהפכה המשטרית. כועסים על תפילות בהפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי. ניצים סביב החלטת המתפללים לא לכבד את פסיקת בית המשפט בעניין זה.

תזכורת: במוקד הסערה בתל אביב יפו עמד אירוע תפילה בכיכר דיזינגוף שהפיק ארגון "ראש יהודי". על מארגני האירוע נאסר לקיים את התפילה בהפרדה, אך הם עשו זאת לעיני כול – כולל עיניי המשטרה – למרות ועל אף פסיקת בית המשפט שאסרה לקיים תפילה בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי.

יום כיפור סוער בתל אביב תשפ"ג. עיבוד AI – מדיה היפר לוקאלית

במקום שבו המתפללים החליטו לעשות דין לעצמם, ולצפצף בחוצות העיר הכי ליברלית בישראל על פסיקת בית המשפט, החליטו מאות מפגינים חילוניים, שדווחו ברשתות על קיום התפילה בהפרדה מגדרית, להפריע לתפילה. הם התקבצו והרעישו עולמות תוך שימוש וזמבורות וקריאות "בושה".

לא רק בכיכר דיזנגוף. גם בכיכר "הבימה" נעצרה התפילה בהפרדה והמתפללים נאלצו לעזוב את המקום.

עכשיו בכיכר דיזנגוף. בואו עכשיו להבימה ולדיזנגוף להגן על פסיקת בג״ץ! pic.twitter.com/RZcvPVoDn3

— קומי ישראל 🇮🇱 (@kumiiisrael) September 24, 2023

הציבור החילוני הפסיק לשתוק.
"לא אשתוק
כי ארצי שינתה את פניה" pic.twitter.com/ojSK3Tawhl

— Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק (@GONENB1) September 24, 2023

השנה החליטו בעירייה לנקוט מה שמוגדר על ידי כלל מרכיבי הקואליציה העירונית, מימין ומשמאל, "צעדי מניעה" – כאלה שימנעו, כך מקווים מקבלי ההחלטות, את המראות המבישים של השנה שעברה.

העירייה הודיעה כי אין אישור לקיים תפילות יום כיפור במרחבים ציבורים כגון כיכרות העיר או הגנים הציבוריים, בדגש על כיכר דיזינגוף, הבימה והסינמטק.

המכתב שיצא מעיריית ת"א יפו, בעניין זה, נוסח בתגובה לבקשת יו"ר מרכז ראש יהודי בתל אביב, ישראל זעירא, לקיים את תפילות יום הכיפורים במרחב הפתוח. במכתב מוסבר כי התפילות במרחב הציבורי הינן מנהג שהיה נחוץ בימי מגפת הקורונה, ואינו רלוונטי בימים אלו.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב יפו. צילום: פרטי

באופן לא מפתיע, גורמים קיצוניים משני הצדדים עטו על ההחלטה כמוצאי שלל רב: החל מקריאות "ניצחון למחנה הליברלי" ועד טענות כי חולדאי "איבד את זה לגמרי". הסערה התקשורתית המושלמת כבר כאן.

חיים גורן: האיש הנכון לעת הזאת

ביקורות רבות היו על מינויו של חיים גורן לתפקיד סגן ראש העיר תל אביב יפו, עקב זיהויו הפוליטי עם מפלגת "הציונות הדתית", ועם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. החשש מאג'נדה קיצונית סטייל סמוטריץ' הדיר שינה מעיניי תל אביביות ותל אביבים רבים.

אבל עכשיו, ברגע האמת, חיים גורן דווקא מסנגר על הצעד שמוביל ראש העיר, רון חולדאי, לאסור תפילות ביום כיפור במרחב הציבורי.

יש מי שמבקש ללבות את האש סביב ההחלטה, משני הצדדים.

בראיון למקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, אומר היום (7 באוגוסט 2024) חיים גורן: "ברמה העקרונית העירייה הייתה צריכה לאפשר לכל קהילה להתפלל בדרך שלה. כולם צריכים לקבל אפשרות להתפלל במרחב הציבורי – ערבים, יהודים אורתודוקסים, וכל הזרמים. אבל ברמת הפרקטיקה של החיים, כיכר דיזנגוף וכיכר הבימה, הפכו לכיכרות מריבה. היו בהן מראות שאף אחד לא רוצה לראות שוב. אז הבנו שזה יכול להיות פתח לחיכוכים".

מי לדעתך ינצח בקרב העקרוני הזה?

גורן: "אין כאן שום הפסד או ניצחון, אלא היגיון. יש כרגע שני זרמים בישראל. יש זרם אחד שאומר, אני אמשיך 'להתאבד' על הערכים שלי ולהילחם עליהם. זרם אחר אומר, אנחנו לא רוצים לחזור אחורה. אני חושב שרוב הישראלים משתייכים לזרם האחרון, הם לא רוצים לחזור אחורה, ולכן החלטנו לקדם מתווה שונה".

לא יהיו בכלל תפילות תחת כיפת השמיים ביום כיפור 2024 בתל אביב יפו?

"זו איננה הגדרה מדויקת. צריך לזכור שכיכר דיזינגוף, לדוגמה, איננה מתאימה לאירועים מהסוג הזה. התפילות שם היו רק בתקופת הקורונה. במתווה החדש שיצרנו – לכל כל אדם יהיה את המקום שלו להתפלל. אנו נאפשר לבתי כנסת לצאת למרחב שבחוץ. יהיו תפילות מחוץ לבית הכנסת למי שירצה".

גורן מנסה לארגן בשלושת החודשים האחרונים תפילת יום כיפור 2024 משותפת, שתתקיים בתל אביב יפו, לכלל הזרמים ביהדות. המטרה: לייצר תיקון למה שקרה בשנה שעברה. לדבריו, היוזמה שלו זוכה לאוזניים קשובות מצד הזרמים השונים. "באופן עקרוני", הוא מסכם, "אם אדם נעמד ברחוב, ומתפלל בחוץ, אף אחד לא אמור להפריע לו. אני מאוד מקווה שלא יהיו לנו תקריות".

מנהיגת מרצ בעיר: אין מנצחים ומפסידים

מן העבר השני של המפה הפוליטית העירונית, גם סגנית ראש העיר ת"א יפו ממרצ, מיטל להבי, מבקשת להדגיש כי "היו כל מיני אמירות לא אחראיות". לדבריה, "לא מדובר בניצחון חלקי ולא בניצחון מוחלט. אין פה מנצחים משום צד. אני מציעה שנשמור את המונח הזה למקומות אחרים. הניצחון האמיתי הוא צעד של העירייה, שמטרתו למנוע פילוג ומראות קשים, להיות המבוגר האחראי".

מיטל להבי מוסיפה: "מי שרוצה יוכל להתפלל מחוץ לבתי כנסת, והעירייה תעזור, כולל הקמת אוהלים והצללות במידת הצורך. יום כיפור הוא יום קסום בתל אביב יפו, כאשר מאות אלפי תושבים יוצאים החוצה לרחובות, ומכבדים את אווירת החג. הכיכרות והרחבות שייכים לתושבות ולתושבי העיר, למבוגרים ולילדים, בחג. המושג ניצחון נבחר בצורה לא הולמת, והוא לחלוטין לא מבטא נאמנה את העובדה, שתל אביב יפו חוזרת להיות מי שהיא טרום אירועי הקורונה – עיר שמכבדת את החוק שקובע כי לא יהיו במרחב הציבורי אירועים בהפרדה".

בכול זאת, העירייה אימצה הפעם בראש ובראשונה את הקו האידיאולוגי, שבו מצדדת האוכלוסייה החילונית שאת מייצגת. זה לא ניצחון?

"זו איננה הכרזת ניצחון, אלא נקיטת צעדים מניעתיים, כי ראינו שאירועי כיפור תשפ"ג (2023) חידדו את המחלוקת בין יהודים בגוונים שונים של היהדות. החג הכי קדוש לכולנו, מכול זרמי היהדות, הפך להיות שדה קרב. זה לא ראוי ולא מכבד. אני מקווה שכולם יקבלו את ההכרעה בלי צורך להתמודד בערכאות משפטיות".

רון חולדאי. צילום: אילן ספירא, עיריית ת"א יפו