חנות הצעצועים שבה משלמים במוצצים

כבר עשור שחמוטל ברקן, בעלת רשת חנויות הצעצועים "טומי ואניקה" בתל אביב, מלווה ילדים והורים באחד הרגעים המשמעותיים של תקופת הילדות: הפרידה מהמוצץ. במקום עוד ניסיון שכנוע בבית או לילה לבן של הורים מותשים, הילדים מגיעים לחנות, מוסרים את המוצצים בקופה, בוחרים לעצמם מתנה ויוצאים עם תחושת הישג ובגרות. מה שהתחיל כמחווה קטנה הפך עם השנים לטקס מרגש שעברו כבר מאות משפחות.

"הרבה יותר ממקום שקונים בו צעצועים"

חמוטל ברקן, 53, תושבת מרכז תל אביב, נשואה ואם לשלושה ילדים בוגרים, הקימה לפני עשור את רשת הצעצועים "טומי ואניקה", שמונה כיום שלוש חנויות בתל אביב – ברחוב דוד המלך סמוך לכיכר רבין, במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב וחנות אאוטלט בנחלת יצחק.

החנות, נקראית על שם חבריה הטובים של בילבי לא-כלום: "אלו דמויות משנה מאוד משמעותיות שמאפשרות לבילבי להיות מי שהיא – אמיצה, יצירתית ומיוחדת", מסבירה חמוטל, "אצלנו השם גם קיבל משמעות אישית: טומי הוא תומר, בני הבכור, ואניקה זה הלחם השמות אנה וניקה – בנותיו של השותף העסקי שלי".

מה מייחד את רשת החנויות?

"אנחנו חנויות בוטיק בעולם הצעצועים. יש אצלנו הרבה מוצרים ייחודיים, איכותיים ובלעדיים, כאלה שנשארים עם הילדים לאורך זמן ולא נעלמים אחרי יומיים", אומרת חמוטל, "אבל יש עוד שני דברים שחשובים לנו מאוד. הצוות שלנו – רוב העובדות בחנות איתי כבר כמעט עשור. הן עברו בעצמן את שלבי ההורות והן מבינות את ההורים שמגיעים אלינו.

הדבר השני הוא כל נושא השוויון המגדרי. אצלנו אין אזור כחול לבנים ואזור ורוד לבנות. אנחנו מסדרות את החנות לפי תחומי עניין – מדע, יצירה, משחקי דמיון ועוד".

חמוטל: "חשוב לי שהחנות תהיה קשובה לצרכים של המשפחות", צילום: מתוך אינסטגרם tommyandannika

"כבר פתחתי את החנות בחצות כדי להחזיר מוצץ"

איך נולד הרעיון של החלפת מוצץ בצעצוע?

"אני עוסקת כבר יותר מ-25 שנה בעולמות של הורים וילדים. גם לפני 'טומי ואניקה'. תמיד היה לי חשוב שהחנות תהיה קשובה לצרכים של המשפחות, לא רק לצד הצרכני", אומרת חמוטל, "הפרידה ממוצץ היא אחד השלבים המשמעותיים בחיי ילדים והורים, ואנחנו מקיימים את טקס הפרידה הזה כבר הרבה שנים. זה ממש לא משהו חדש אצלנו".

עד כמה הורים לוקחים את זה ברצינות?

"מאוד. יש הורים שמגיעים מראש לסיור הכנה. הם בודקים אילו צעצועים עשויים לעניין את הילד, ויש כאלה שאפילו מבקשים מאיתנו לכוון אותו למשהו מסוים. מנגד, יש הורים שאומרים: 'זה הרגע של הילד שלי להיות בוגר ולקבל החלטה לבד'. לפעמים דווקא הילד בוחר שרביט קסמים ב-20 שקלים והוא מאושר. עצם הבחירה מעניקה להם תחושת עצמאות ובגרות".

"אחד הדברים שמפתיעים אותי כל פעם מחדש הוא ששני ההורים מגיעים לטקס", מספרת ברקן. "מבחינתם זה אירוע של ממש. נחמד לראות את שניהם לוקחים חלק ברגע הזה".

איך זה עובד בפועל?

"אנחנו מלוות את הילדים בחנות ועוזרות להם למצוא משהו שישמח אותם. הרבה פעמים אנחנו מכוונות לצעצוע או פריט שיש בו גם נחמה, כמו בובה שהיא גם כרית רכה לשינה – כך שאם יש רגעים קשים סביב ההירדמות, היא מזכירה לילד את רגע הבגרות שבו הוא נפרד מהמוצץ. אחרי שהילד בוחר, אנחנו מזמינות אותו לקופה. יש לנו שרפרף קטן שעליו הוא עומד. אנחנו פותחות את הקופה, מראות לו את המטבעות והשטרות ושואלות אם לדעתו המוצצים ייכנסו פנימה.

יש ילדים שמביאים מוצץ אחד ויש כאלה שמגיעים עם שקית מלאה בעשרות מוצצים. אנחנו סופרות איתם, מעבירות ברקוד, יש צליל של קופה – ממש כמו משחק. בסוף מכניסים את המוצצים לקופה, אומרים להם ביי ביי, סוגרים את המגירה וזהו".

והילדים לא מגלים שההורים משלמים?

"יש ילדים מאוד חדים. לפעמים ההורים אומרים מראש: 'אין מצב שהוא לא יקלוט'. במקרים כאלה אנחנו לוקחות מספר טלפון ומחייבות אחר כך, כדי לא לשבור את הקסם".

את זוכרת את הילד הראשון שהחליף אצלך מוצץ?

"וואו, בטח. זו הייתה ילדה. היו אצלנו כבר מאות ילדים מאז, אבל אותה אני זוכרת כי היא הייתה כל כך חדה. היא ידעה בדיוק מה היא עושה ולא היה שום סיכוי שהיא לא תבין אם נחייב את אמא שלה מול העיניים. הייתי צריכה ממש לסמוך על ההורה שישלים את התשלום אחר כך".

"לפעמים אני אוספת מוצצים ותולה אותם על העץ"

ומה קורה לכל המוצצים?

"יש על זה ויכוחים בצוות", היא צוחקת. "חלק זורקות אותם לפח בסוף היום. אני יותר סנטימנטלית. מבחינתי כל מוצץ כזה מסמל ילד שעשה צעד קדימה. לפעמים אני אוספת ותולה אותם על עץ המוצצים בגינת דובנוב".

היו גם רגעים חריגים סביב הטקס הזה?

"ברור. כבר קרה לי שפתחתי את החנות סמוך לחצות כדי להחזיר מוצץ לילד שהשאיר אותו אצלנו בצהריים והתחרט. למזלי זו הייתה משפחה מהשכונה ואני גרה לא רחוק. מאז למדתי לקח. היום אני תמיד אומרת להורים בשקט לשמור מוצץ אחד בבית למקרי חירום. לפעמים גם ילדים מאוד נחושים עוברים רגעי משבר".