יוצאים לחירות

היום (20.4) תתקיים הפגנה בכיכר הבימה בתל אביב בשעה 16:00 תחת הכותרת "יוצאים לחירות"  – בעד העברתם של אנשים עם מוגבלות ממוסדות לקהילה.

בפסח אנו חוגגים את חג החירות-  אבל גם היום, במדינת ישראל  של שנת 2022, נשללת מאנשים עם מוגבלות שמתגוררים במוסדות ובהוסטלים החירות הבסיסית ביותר.

כרזת ההפגנה ממוסדות לקהילה

"אנשים עם מוגבלות", טוענים מארגני ההפגנה, "נתונים לשליטה מתמדת של המפעילים, בשם ההגנה עליהם. נועלים אותם בחדרי בידוד המכונים 'חדרי רגיעה',  כובלים אותם למיטה בלילה כדי שלא יוכלו . לקום ולהסתובב.  קושרים אותם לכיסאות ריתוק או מכניסים אותם למיטות לול עם מעקה גבוה שלא מאפשר יציאה. מבודדים ומרחוקים מהעין הציבורית. סיפורי הזוועה נחשפים בכלי התקשורת שוב ושוב ואיתם מגיעה ההבנה כי אין מקום יותר למוסדות בישראל. אסור להמשיך לשתוק. רק חיים בקהילה יגנו באמת על אנשים עם מוגבלות מפני הזנחה והתעללות. מקומם של אנשים עם מוגבלות הוא בבית משלהם – כחלק בלתי נפרד מהקהילה. זה קורה במקומות אחרים בעולם. זה אפשרי גם כאן. זכותו של כל אדם עם או ללא מוגבלות לחיים של כבוד, חירות ופרטיות".

גלי דובש גוב ארי עם בנה אורי, צילום: פרטי

גלי דובש גוב ארי, אמא של אורי גוב ארי, בן 24, עם מוגבלות, חברת ועד מנהל בארגון "בזכות", מקימת קואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, וממארגנות ההפגנה סיפרה ל"תל אביב אונליין": "היו לא מזמן כתבות בתקשורת על התעללות נוראה במוסדות של אנשים עם מוגבלות במוסדות. לא משנה כמה פיקוח יש וכמה מצלמות יש במוסדות האלה – בגלל האופי של המקומות האלה זה ממשיך לקרות. אנחנו אומרים כבר המון שנים שצריך להוציא אנשים מהמוסדות. תנו להם לחיות בקהילה. האיכות חיים שלהם תשתפר ללא היכר. מבחינה כספית אלה עלויות אפילו יותר נמוכות. מדינת ישראל מחויבת לזה. היא חתמה על אמנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ועדה המליצה לסגור את המוסדות האלה. נפגשנו עם השרים לאורך שנים ותמיד אומרים שזה יקח זמן אבל מי שמשלם את המחיר אלה הילדים שלנו והמשפחות שלנו. חלק מהם מתים שם".

גלי דובש גוב ארי, צילום: פרטי

מה הפתרון שאתם מציעים?

"הפתרון הוא מגורים בקהילה, בבית, בדירה עם שותפים. אלה מודלים שקיימים בעולם וחלק קיימים פה. הם מקבלים את הסיוע שהם צריכים בדירות. השיטה של המוסדות כשלה.  בעולם הבינו את זה. זה לא משנה כמה תשקיע במוסד, בגלל האופי המוסדי הנורמות שם נשחקות,  ותמיד תהיה שם דה-הומניזציה שמגיעה למקומות חשוכים. אנחנו רוצים תוכנית מסודרת של המדינה, אנחנו לא רוצים לחכות יותר. צריך לנייד את התקציבים ששופכים על המוסדות ולהעביר אותם לדירות בקהילה.  על זה המחאה שלנו.  זאת מחאה חוצת מגדרים וחוצת גילאים, וחוצה את כל קשת המוגבלויות. בהפגנה יהיו פעילים מכל מיני ארגונים שהחליטו לצאת ולזעוק את הזעקה שלא שומעים אותה".