כאב בטן אצל ילדים: מה מסתתר מאחורי התלונה הכי שכיחה?

כאבי בטן הם אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופא ילדים, אך מאחוריהם עלולות לעמוד סיבות רבות – החל מעצירות ותולעים ועד צליאק, קרוהן או הפרעות עצביות של מערכת העיכול. ד"ר נמרוד מוס אופיר, רופא ילדים- שהגיע למרפאת פלורנטין ומקבל את ילדי השכונה -ומומחה בגסטרו ילדים במרפאת שפירא של כללית מחוז תל אביב ובית חולים שמיר-אסף הרופא, מסביר מהן הסיבות השכיחות, אילו בדיקות מבצעים ומתי אין מקום להתעלם מהכאבים.

לא כל כאב בטן הוא אותו דבר

כבר בתחילת הבירור, מסביר ד"ר אופיר, חשוב להבחין בין סוגי הכאב השונים: "צריך להבדיל בין כאבי בטן חריפים לבין כאבים כרוניים או חוזרים, שנמשכים לרוב שלושה חודשים ומעלה. במקרים כאלה אנחנו מתחילים בירור מסודר. חשוב להבין שהסיבות האפשריות לכאבי בטן הן רבות מאוד, והן משתנות גם בהתאם לגיל הילד. האבחנות האפשריות אצל ילד בן שלוש שונות לחלוטין מאלו של מתבגר בן 15".

עוד הוא מוסיף ומסביר: "בכל ילד שמגיע עם כאבי בטן חוזרים אנחנו מחפשים סימנים כדי שלא נפספס מחלות כמו קרוהן, קוליטיס או צליאק. מצד שני, חשוב לזכור שלא כל כאב בטן מקורו בכלל במערכת העיכול. הבטן כוללת גם את מערכת השתן והכליות, ואצל בנות גם את מערכת הרבייה – הרחם והשחלות. יש גם מחלות כמו קדחת ים תיכונית (FMF), שעלולות להתבטא בכאבי בטן, למרות שהן אינן מחלות של מערכת העיכול".

עצירות – אחת הסיבות השכיחות ביותר

אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכאבי בטן אצל ילדים היא דווקא עצירות. לדברי ד"ר אופיר, כבר בשלב התשאול הראשוני הרופאים מבררים את הרגלי היציאות של הילד, משום שלעתים זו הסיבה העיקרית לכאבים.

"עצירות היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לכאבי בטן שאנחנו פוגשים במרפאה. חשוב להבין מתי היא התחילה, באיזה גיל, איך נראית התזונה של הילד ומהם הרגלי היציאות שלו. לרוב מדובר בעצירות פונקציונלית, ויש כמה תקופות בחיים שבהן ילדים רגישים יותר לפתח אותה – המעבר מחלב אם או תמ"ל למזון מוצק, תקופת הגמילה מחיתולים וגם הכניסה לגן או לבית הספר".

לדבריו, אצל ילדים גדולים יותר הבעיה נובעת לא פעם מהימנעות מהליכה לשירותים מחוץ לבית: "הרבה ילדים פשוט מתאפקים. ככל שהמרווחים בין היציאות גדלים, הצואה נעשית קשה יותר. כשהיציאה כואבת, הילד מתאפק עוד יותר, וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו. לכן חשוב להתערב מוקדם. אנחנו משתמשים במרככי צואה כמו נורמלקס, אבל לא פחות חשוב לעבוד על הרגלי יציאות ולעודד את הילד לשבת בשירותים באופן קבוע. אם לא נשנה גם את ההרגלים, יהיה קשה לפתור את הבעיה".

תולעים: לא רק גרד

גם תולעי מעיים הן סיבה אפשרית לכאבי בטן אצל ילדים, ולא רק לגרד באזור פי הטבעת כפי שנהגו לחשוב בעבר: "היום אנחנו יודעים שתולעים יכולות לגרום גם לכאבי בטן. לכן אנחנו תמיד שואלים אם יש גירוד, במיוחד בלילה, או אם הילד מתעורר מתוך שינה. אצל בנות התולעים יכולות לעבור גם לאזור איבר המין ולגרום לגרד, צריבה ואפילו לתחושת צריבה במתן שתן".

לדברי ד"ר אופיר, ההדבקה מתרחשת בדרך כלל בעקבות היגיינת ידיים לא מספקת: "ילדים משחקים בחוץ, נוגעים במשטחים שונים ולא תמיד שוטפים ידיים, וכך ביצי התולעים מגיעות למערכת העיכול. הטיפול פשוט יחסית וכולל שתי מנות של ורמוקס, אבל חשוב מאוד גם לכבס מצעים, מגבות ובגדים אחרי המנה הראשונה כדי להיפטר מהביצים שנשארו בסביבה. בנוסף, חשוב להקפיד על שטיפת ידיים וגזירת ציפורניים, משום שמתחת לציפורניים ארוכות עלולות להצטבר ביצי תולעים ולהוביל להדבקה חוזרת".

הבדיקות תקינות – אבל הכאב אמיתי

לדברי ד"ר אופיר, דווקא רוב הילדים אינם סובלים ממחלה שניתן לראות בבדיקות: "הרוב המוחלט של הילדים שאנחנו פוגשים סובלים מהפרעות פונקציונליות של דרכי העיכול".

לדבריו, כיום ידוע שמדובר בהפרעה בציר שבין המוח למערכת העצבים של מערכת העיכול: "יש ילדים שמערכת העצבים של המעי שלהם רגישה יותר. אצלם גם גזים, מזונות מסוימים או זיהום קל יכולים לגרום לכאב משמעותי".

עוד הוא מדגיש כי כבר לא משתמשים במושג "כאבי בטן רגשיים" ואומר: "זו בעיה עצבית, והכאב אמיתי." לדבריו, כיום יותר ממחצית מהפניות לגסטרו ילדים הן בגלל הפרעות פונקציונליות.

לדבריו, דווקא משום שבמקרים רבים הבדיקות אינן מגלות ממצא חריג, הורים וילדים עלולים לחוש תסכול. "אחד הדברים החשובים שלמדנו לאורך השנים הוא שמדובר בבעיה שכיחה מאוד. מחקרים שבדקו את איכות החיים של ילדים עם כאבי בטן פונקציונליים מצאו כי היא עלולה להיות נמוכה אפילו בהשוואה לילדים עם מחלות כרוניות אחרות, ולכן אנחנו מתייחסים לכך בכובד ראש."

למרות שלא תמיד נמצא גורם שניתן לראות בבדיקות, ד"ר אופיר מדגיש שכיום קיימות לא מעט אפשרויות טיפול: "יש מגוון רחב של טיפולים. חלקם תזונתיים, יש טיפולים מתחום הרפואה המשלימה כמו דיקור, ובילדים גדולים יותר גם היפנוזה רפואית שנמצאה יעילה מאוד. יש גם טיפולים תרופתיים – החל משמן מנטה, שנמצא כמקל על חלק מהילדים, ועד תרופות שפועלות על מערכת העצבים. חשוב להבין שגם הפרעות חרדה ודיכאון הן הפרעות עצביות, ולכן גם כאן אנחנו משתמשים בתרופות שפועלות על מערכת העצבים, ולא משום שמדובר ב'כאב רגשי'".

ד"ר נמרוד אופיר, צילום: כללית

מאז הקורונה רואים יותר כאבי בטן

לדברי ד"ר אופיר, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הילדים הסובלים מכאבי בטן: "כבר מתקופת הקורונה ראינו אינפלציה אדירה במספר הילדים שמגיעים עם כאבי בטן, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר".

עוד הוא מוסיף כי: "אנחנו גם רואים הבדלים לפי אזורי מגורים. לא מעט מטופלים שהגיעו מאזור העוטף ומהיישובים הסמוכים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח כאבי בטן, לצד חרדה ודיכאון".

איך מאבחנים?

לדברי ד"ר אופיר, הבירור מתחיל הרבה לפני בדיקות הדם או ההדמיה – בשיחה מפורטת עם הילד והוריו ובבדיקה גופנית שמטרתן לזהות סימנים שיכוונו לאבחנה הנכונה.

"המטרה שלנו היא לזהות 'דגלים אדומים' שלא נרצה לפספס. אנחנו שואלים איפה בדיוק כואבת הבטן – האם מדובר בכאב ממוקד, למשל בצד ימין התחתון, או בכאב מפושט. אנחנו בודקים אם הכאבים מלווים בשלשולים, האם יש מעורבות של מפרקים, פריחות, ירידה במשקל או סימנים נוספים שיכולים לכוון אותנו להמשך הבירור".

לדבריו, כמעט כל ילד עם כאבי בטן ממושכים יעבור סדרת בדיקות ראשונית.

"ברוב המקרים אנחנו מבצעים בדיקות דם כלליות, כולל בדיקה לצליאק, ספירת דם כדי לוודא שאין אנמיה ובדיקות למדדי דלקת. אצל חלק גדול מהילדים נבקש גם בדיקות צואה לטפילים, משום שבישראל יש טפיל בשם ג'יארדיה שעלול לגרום לכאבי בטן ממושכים ולעיתים גם לשלשולים".

בדיקה נוספת שמבוצעת לעיתים קרובות היא אולטרסאונד בטן: "האולטרסאונד הרגיל מאפשר לנו להסתכל על איברים כמו הכבד, הלבלב, כיס המרה והכליות, שנמצאים בסמוך למערכת העיכול. במקרים מסוימים מבצעים גם אולטרסאונד ייעודי של לולאות המעי, בעיקר כשעולה חשד למחלות כמו קרוהן או קוליטיס".

לדברי ד"ר אופיר, רק לאחר השלמת הבירור הראשוני מחליטים אם יש צורך בבדיקות נוספות: "המשך הבירור נקבע לפי הממצאים שעולים מהשיחה, מהבדיקה הגופנית ומהבדיקות הראשוניות. לא כל ילד צריך לעבור את כל הבדיקות, והמטרה היא להתאים את הבירור לכל מקרה באופן אישי".