מאחורי הוורוד: הכירו את צוותי הממוגרפיה של כללית
עוד לפני צילום הממוגרפיה, יש מי שפוגשת את החשש. במכונים של כללית במגדל המאה ובבת ימון, הצוותים מכירים היטב את המתח שמלווה לפעמים את ההגעה לבדיקה. בחודש המודעות לסרטן השד, לצד הסרטים הוורודים והבלונים, הם מבקשים להזכיר שגם לחיוך, להסבר ולמילה מרגיעה יש מקום בחדר.
"אנחנו יודעות שההגעה לבדיקת ממוגרפיה מלווה לעיתים קרובות בחשש, מתח או סתם חוסר נעימות", אומרת רונית כץ, דימותנית מחוזית במחוז תל אביב-יפו של כללית. "בדיוק בגלל זה, חודש המודעות הוא הזדמנות עבורנו לא רק להעלות מודעות, אלא גם לשבור את הדיסטנס. ליצור סביבה עוטפת, מחבקת ומקבלת, שתגרום לכל אישה להרגיש שהיא בידיים הכי בטוחות ומקצועיות שיש".
מאות נשים, וכל אחת עם הסיפור שלה
הצוותים בשני המכונים משלבים בין עבודת הדימות לבין היחס האישי לנבדקות. מבחינת כץ, המקצועיות וההקשבה הן חלק מאותו תפקיד: לבצע את הבדיקה, ובתוך כך לראות גם את האישה שמגיעה אליה.
"בסופו של דבר, אנחנו פוגשות מאות נשים בכל חודש, ולכל אחת יש את הסיפור שלה, את החששות שלה ואת סדר היום העמוס שלה", היא אומרת. "התפקיד שלנו הוא להפוך את מעמד הבדיקה לנגיש, מהיר ובעיקר מעצים". לפעמים, היא מוסיפה, גם חיוך והומור בצוות יכולים לעזור להפוך את הבדיקה לרגועה יותר.
הניסיון הזה עומד גם מאחורי המסר שלה לנשים שדוחות את התור. "ההבדל בין גילוי מוקדם לגילוי מאוחר הוא הבדל של שמים וארץ", מדגישה כץ. "הבדיקה עצמה אורכת דקות ספורות בלבד".
גם להסביר, לא רק לצלם
את תשומת הלב לנבדקות מבקשת כץ להרחיב גם להיכרות שלהן עם תוצאות הבדיקה. בטור שכתבה לחודש המודעות היא מפנה זרקור למושג שנשים עשויות לפגוש בפענוח, בלי לדעת בדיוק מה משמעותו: צפיפות השד.
"שד סמיך אינו אומר שיש גוש, והוא אינו קשור רק לאופן שבו השד נראה או מרגיש", היא כותבת. מדובר בהרכב הרקמה הפנימית, וביחס בין רקמה בלוטית לרקמת שומן. את הצפיפות מעריכים בצילום ממוגרפיה, ורקמה סמיכה עלולה להקשות על זיהוי חלק מהממצאים.
כץ מסבירה בטור גם כיצד טומוסינתזיס, ממוגרפיה תלת-ממדית, יכולה לסייע בחלק מהמקרים: "במקום להסתמך על תמונה שטוחה אחת, היא יוצרת סדרת צילומים מזוויות שונות ומאפשרת לבחון את רקמת השד בשכבות דקות". התאמת הבדיקות והמעקב נעשית לפי הנתונים האישיים וההנחיות הרפואיות.
מבחינתה, ההסבר הזה מתכנס לבקשה פשוטה מהנבדקות: "כאשר את מקבלת תשובה לממוגרפיה, אל תסתפקי רק במשפט 'הבדיקה תקינה'. שאלי את הרופא שלך מהי צפיפות השד שלך, האם קיימת אצלך רקמה סמיכה, ומה משמעות הדבר עבורך". הגיל, ההיסטוריה המשפחתית וגורמי סיכון נוספים מסייעים לצוות הרפואי להתאים את מסלול המעקב.
במגדל המאה ובבת ימון, הוורוד של אוקטובר נותן צבע למסר שמלווה את העבודה לאורך השנה: לא לדחות את הבדיקה שהגיע מועדה, ולא להישאר לבד עם החששות והשאלות. מעבר למכשיר הממוגרפיה מחכות גם הדימותניות שמפעילות אותו ומלוות את הנבדקות.
לנשים ללא תסמינים ובסיכון רגיל, תוכנית הסקר בישראל ממליצה על ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילי 50 עד 74. במצבי סיכון או כשמופיע שינוי בשד יש לפנות לרופא או לרופאה להתאמת הבירור והמעקב, גם אם הבדיקה האחרונה הייתה תקינה.
תוכן שיווקי בשיתוף כללית
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל"ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת"א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת"א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
קבוצת החוויה הקולינארית – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של "תל אביב אונליין״ – לחצו כאן.
תגובות