סוכן לבבות שבורים
“סוכן לבבות שבורים” הוא ספרו הראשון של אלעד אקרמן, צלם פורטרטים וכותב תוכן לבתי מלון. אקרמן חושף לראשונה בספרו את סודות המקצוע ונותן הצצה לכמה מהתיקים המרתקים שפיצח לאורך השנים.
“תל אביב אונליין” עם הפרק הראשון מתוך הספר המרתק:
גמרתי את הסביח בפינה אצל דוד ועליתי חזרה למשרד שלי, שהוא גם הבית שלי, ובמזכירה האלקטרונית חיכתה לי הודעה:
“אהלן, זה אורי, מקווה שזה המספר הנכון. שמעתי שאתה סוכן לבבות שבורים. חייב אותך דחוף. אני מפורק. תחזור אליי לטלפון הזה”.
התיישבתי על הכיסא, גיהקתי וכתבתי את מספר הטלפון שלו. הוצאתי בקבוק סודה קטן מהמקרר תדיראן הישן שלי והדלקתי מזגן כי חם מוות. צריך לנקות פה ואין לי כוח, צריך לסדר פה ואין לי כוח, וכל הזמן צריך לעשות משהו ואין לי כוח, אבל אני צריך לחזור לבחור הזה, אז התקשרתי אליו.
כמו שחשבתי, הוא בן שלושים ותשע והיא בת שלושים וחמש. הם יצאו יחד חצי שנה והיא החליטה שנמאס לה, ועכשיו הוא שבור. הוא רוצה להבין למה היא עזבה אותו ולמה היא לא עונה לו.
“ואם תדע למה, מה זה יעזור לך?” שאלתי אותו.
“אם אדע את התשובה, זה יתקן לי את הלב”.
צחקתי קצת והלכתי עם הטלפון חוגה עד למקרר כדי להוציא עוד סודה.
“טוב, זה יוצא אלף חמש מאות לביקור אצל הגברת. התשובה מובטחת”.
“בסדר”, אמר לי. “ותזכור, קוראים לה אַדְוָוה בּוֹשֶׂם”.
אז הלכתי אליה הביתה, היא גרה באלנבי, לפני הסיבוב הגדול לים, בבניין מתפורר בלי תיבות דואר בכניסה, עם מכתבים זרוקים על הרצפה ועציצים מיובשים. עליתי במדרגות עד שמצאתי שלט קטן חצי מחוק, ודפקתי לה בדלת. לא הייתה תשובה. דפקתי שוב והמתנתי. חדר מדרגות קטן, מחניק ומסריח. בקושי נשמתי. אוגוסט רוצח אותי לאט וגם המקצוע כבר כבד עליי. יותר מדי שנים אני סוכן לבבות שבורים – למצוא את ההיא, לרדוף אחרי ההוא, להוציא טלפון, לבקש כמה מילים כדי לסגור פינה, ותמיד, אבל תמיד – לשמור על הלב שלי. זה מסוכן. הצעירים הוואחשים האלה באפליקציות מזיזים את האצבע כמו מסוממים ימינה שמאלה, שוכבים עם ההיא, מזדיינים עם ההוא, ואחר כך באים אליי ובוכים, לוקחים ציפרלקס או קלונקס או איזה נקס אחר, מתחננים אליי, “תעשה שהיא תחזור אליי” או “אני חייבת אותו עכשיו”, ואני, אין לי לב לסרב.
פתאום הדלת נפתחה, ולא שמתי לב כי הייתי שקוע במחשבות שלי, והיא עמדה מולי. יפה, מה זה יפה. אבל אסור לערבב, זה המקצוע.
“מי אתה?”
“אני סוכן לבבות שבורים”.
“מה זה?”
“אני סוכן לבבות שבורים. אורי שלח אותי”.
“מה זה החרטא הזה, אני לא מבינה…”
“אורי רוצה לדעת למה עזבת אותו. הוא מבקש תשובה כי את לא עונה לו”.
“איזה זבל, שולח אליי אנשים. טוב, אני אתן לך תשובה. אבל אתה חייב להבטיח לי משהו בתמורה”.
“בסדר. אפשר קודם לשתות משהו קר?”
אז נכנסנו אליה לדירה. בפנים היו מדפים ועליהם כל מיני ספרי ניו אייג’ שקונים במבצע, משפטי העצמה ממוסגרים בפינת האוכל, צמח מטפס, חתולה עם עין אחת, טלוויזיה, טלפון, ומלא בדלי סיגריות במאפרה.
“יש לך סודה?”
“אין סודה, יש מים”.
“אז מים, תודה. נו, מה העניין עם החבר שלך?”
“הוא כבר לא חבר שלי, נפרדנו. רגע, מה אמרת שאתה עושה?”
“אני סוכן לבבות שבורים. מדבר עם כל מיני פצועות ושבורים שנשארים בלי תשובה לשאלה למה זה נגמר”.
“נו, אבל תמיד יודעים למה זה נגמר”.
“באמת? אורי לא יודע. את רוצה להגיד לי למה זה נגמר? ”
“אבל תבטיח לי שלא תגלה לו?”
“חמודה, הוא משלם לי הרבה כסף כדי שאני כן אגלה לו. וחם לי לאללה, אז יאללה. מה קרה? ”
“הוא משלם לך על זה?”
“למה מה, זה השירות הבולאי? אני נראה לך מישהו מהרחוב? כבר שלושים וחמש שנה שאני בחרא הזה. יום אחד מישהו יזרוק אותך. וגם את תרצי תשובה. תתחנני לדבר עם מישהו שיוכל לעזור לך, והמישהו הזה הוא אני. אני מוצא תשובות לשאלות, אני סוכן לבבות שבורים!”
“בסדר, הבנתי. זה נגמר בינינו כי חזרתי לאקס שלי, שזרק אותי בעצמו לפני שבוע”.
התחלתי להריח בלגן ברוטב בולונז. הנה, מצאתי עוד לב שבור שמחפש תשובה, ועוד צ’ק בדרך אליי. כבר אין לי כוח לזה, בחיי, אבל אני חייב את הכסף, אני צריך להתפרנס. אז ביקשתי עוד מים, נשמתי עמוק, היא התחילה לזמר, ואני התחלתי לכתוב.
למחרת התקשרתי אל אורי כדי לספר לו הכול, אבל הוא לא ענה לי כל היום. השארתי לו הודעה, ובערב מצאתי צ’ק מתחת לדלת. בינתיים גם אדווה בושם ביקשה עזרה ללב השבור שלה, וגם היא רצתה תשובות. אני סוכן מקצוען, לא יכולתי לסרב לה”.
הספר סוכן לבבות שבורים
קישור לרכישת הספר באתר הוצאת מרום תרבות ישראלית: https://bit.ly/3vypB8P
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות