נווה שאנן מתחדשת בציורי קיר

במסגרת שיפור חזות העיר ותמיכה מתמשכת של העירייה באמנים ואמניות, הועמדו כמה קירות בשכונת נווה שאנן לטובת הצגת עבודות אמנות חדשות ומקוריות. בימים אלה יצא לדרך קול קורא 4 הקורא לאמנים ולאמניות לצייר על קירות השכונה. ​בשנתיים החולפות פירסמה עיריית תל אביב-יפו שלושה קולות קוראים לאמנים ואמניות, תושבי העיר, מתחומי מדיה שונים, לביצוע ציורי קיר במרחב הציבורי.

הסקיצות נבחרו על סמך איכותן האמנותית, התייחסותן והתאמתן למקום, על ידי ועדה עירונית שהוקמה לטובת העניין. לאחר מכן הסקיצות יצאו לפועל והכניסו צבע ואור לשכונה. צוות הפרויקט ממשיך במשימתו לאתר קירות אופציונליים בשכונה, אשר יעוטרו בציורי קיר וישפרו את חזות השכונה עבור התושבים והמבקרים בה.

להלן פירוט העבודות הקיימות בשכונה:

 ארז שמח (EREZOO) רחוב השרון 15 פינת הנגב:

הציור נקרא "כאוס מאורגן" והעבודה מייצגת הרמוניה כאוטית. לדבריו של ארז: "הרמוניה לא נוצרת אם לא מכירים בכאוס שקיים בעולם, בנו. רק כשנקבל את האתגרים, את המורכבות נוכל לארגן את הכאוס המתחולל. ההבדל בין כאוס להרמוניה יכול להיות דק, למרות שהוא מאוד מורכב".

השילוב בין כאוס להרמוניה עליו מדבר ארז הוא בעצם המהות של החיים עצמם, במיוחד מהותה של העירוניות התל-אביבית בכלל ושל שכונת נווה שאנן בפרט, בה אנו נעים בין סדר לבלגן, יופי וכיעור, ניקיון ולכלוך, ועוד. בהתבוננות על היצירה עולה ציור נעים, בעל צבעוניות פסטלית, דימויים חביבים של חיות, משולבים בתוך אלמנטים אדריכליים כגון מדרגות, מזרקות וקשתות. כל האלמנטים מצויים בתנועה, זורמים אחד עם השני כמו פאזל שכל חלקיו יושבים היטב במקומם הנכון. הדימויים מתקיימים זה לצד זה, בעומס, בכאוס, בהרמוניה, בחיבור בין טבע, אדם ועיר. ארז שמח, הידוע בכינויו EREZOO, הוא מאייר, אמן רחוב, ומעצב גרפי.

קלון, הגר"א 33:

האמן קלון מבקש להביא בציורו חמלה ורוך לשכונה, באמצעות ציור של ידיים שלובות. במיוחד בשנה הקשה של שעברה על כולנו בצל הקורונה, בה כולנו היינו זקוקים לתמיכה, עזרה והבטחה לימים טובים יותר. בסגנון הגראפי ובשפה הייחודית שלו, בצבעי שחור ולבן בלבד, הופך קלון את חומת הבטון האפורה לציור קיר מרשים.

קלון נולד ב-1983 באוקראינה ועלה ארצה בילדותו. הוא חי ועובד כיום בתל אביב. קלון החל את דרכו האמנותית כאמן רחוב ובשנים האחרונות עבודותיו כבר נמצאות בגלריות ומוזיאונים ועל קירות מונומנטליים ברחבי הארץ והעולם.

גראז', רחוב הגר"א 29:

ציור הקיר מטעם קבוצת יוצרים ויוצרות של הגראז' משקף את הנושא המעסיק אותם רבות – המורכבות האנושית רבת הפנים. הם ביקרו באתר ואספו רשמים מהסביבה ויחד יצרו את הדימוי והטקסט: "הקיר הפך לייחול פנימי משותף לכולנו. אנו מקווים לפתוח צוהר אל עולמה הפנימי המורכב של הדמות שעל הקיר, כפי שאנו מכירים גם את עצמנו ואת קהילתנו. אנו מבקשים להעלות למודעות את חשיבותה של הגמישות, הפתיחות וההכרה במתרחש בפנים ובחוץ, הכרה הנחוצה לכל אדם באשר הוא אדם ולחברה שלנו גם יחד. ניסינו ללכוד רגע אחד מרובה פנים בחיי הגוף והרוח: רגע מחויך ופחות מחויך, רגע של 'גם וגם', בעת ובעונה אחת, דבר והיפוכו".

קבוצת היוצרים: שושן ובר, נטע פינטו, מורן פונטה ונועה כהן, בהנחיית האמנית והמרצה ג'ודי טל קופלמן. המפגש ביניהם נולד בגראז' – בית ספר חברתי שהוקם לפני כשבע שנים ביוזמה והובלה של אמנים מקצועיים מתחומי האמנות, הכתיבה והמוזיקה שמטרתו להעניק הכשרה קדם אקדמית בתחומי האמנויות לצעירים המתמודדים עם משברים נפשיים. דרך הוראה, הנחיה וליווי הסטודנטים עוברים תהליך של התפתחות אישית ומקצועית ובהמשך משתלבים בלימודים גבוהים ובשוק התעסוקה בתחומים בהם בחרו להתמקד.

  רותי דה פריס, הגר"א 27:

הציור של רותי מורכב מדמויות ארוכות גפיים, אותם היא מרבה לצייר ולחקור בעבודותיה. דמויות אלו מתפקדות כצירים במרחב, צורות פורמליסטיות וגיאומטריות, בעלות הבעה גופנית הניתנת לפרש במספר רב של דרכים. אלו הן דמויות ספק אנושיות ספק חייתיות, שקורצות לדמויות מצריות עתיקות. הדמויות מגיבות לצורת הקיר הנתון, ומופיעות עליו כמעין עמודי התווך של הבניין, מושיטות זרועות ורגליים בכדי להחזיק את הקיר עליו הן מצוירות.

רותי היא אמנית רב תחומית שנולדה בתל אביב ועד היום חיה ועובדת בעיר. בוגרת המחלקה לאמנות במדרשה בבית ברל ובעלת תואר שני לאמנות מבצלאל. היא שואבת את השראתה האמנותית ממסורות ומקורות רבים, ביניהם אמנות עתיקה, אמנות עממית, אמנות אאוטסיידרית, עולמות האופנה, התיאטרון ותיאטרון הבובות.

 שמעון וונדה, רחוב הגר"א 21:

וונדה הוא אמן רחוב אוטודידקט. הוא יוצר בסגנון ריאליסטי ומצייר לרוב דמויות בעלות מבעים שונים. ציוריו תמיד מלאים בצבעוניות עזה ומגוונת. בציור זה בחר להתייחס לתקופה בה חיינו בשנים האחרונות – תחת מגפת הקורונה – כאשר רוב פרצופנו מוסתר על ידי מסכה ורק העיניים גלויות. במרכז הציור ניתן לראות עיניים גדולות, מביטות למרחק בתקווה. וונדה חיזק תקווה זו בכתיבת המילה "תקווה" באמהרית, שפה בעלת טיפוגרפיה תנועתית, האהובה עליו.

 ALWAYS / NEVER – נועה אלון ואנדרי סנדלר, איגר 3 + יסוד המעלה 2:

צמד אמנים שגרים ויוצרים בתל אביב-יפו, עובדים ביחד על ציורי קיר במרחב הציבורי. השילוב ביניהם מייצר מפגש בין עולם הטבע (נועה מציירת דימויים מעולם הטבע הישראלי והתל אביבי), לבין העולם האורבני (אנדרי עוסק בציוריו בתנועה העירונית התוססת והמשתנה). כך, בציור על תחנת הטרנספורמציה של חברת החשמל, אנחנו יכולים לראות ציפור וצמחייה הצבועים בגווני תכלת עדינים.

בציור על הקיר ביסוד המעלה 2 נראית חבורה של אנשים עם תיקים על גבם, צועדים בתוך נהר עם טיגריסים אשר מלווים אותך בדרך. נועה ואנדרי מעידים על עצמם שהם יוצרים בעיקר דימויים שעוסקים ביחסי אדם, טבע, וחלל, בקומפוזיציות מרגיעות ונעימות שבתוכן שזורים נרטיבים או רגעים אבסורדיים.

נועה היא בוגרת המחלקה לאנימציה בבצלאל ובעלת תואר שני בתקשורת חזותית מבצלאל. אנדרי הוא אמן אוטודידקט שעוסק באמנות מאז שלמד בתיכון לאמנויות בוויצו חיפה.

רועי יעקובינסקי (BINSKY), רחוב צמח דוד 11-9:

ציורו של רועי משתרע על קיר מתכת ארוך ביותר, כ-40 מטר, שמאחוריו צי מוניות שרות שלם. בסגנונו הצבעוני ובפרצופיו הגראפיים מלאי ההבעה, הפך בינסקי קיר אפור וזנוח ליצירת אמנות משובבת לב. היצירה של בינסקי באופייה הדגמי והמתמשך, עם קווי המתאר השחורים והבולטים, הופכת את הקיר עליו היא מצוירת למשהו קליל, ססגוני ונעים לעין.

רועי  הוא אמן רב תחומי תושב העיר, מוכר כאמן הרחוב BINSKY, ומורה במוסדות החינוך הציבורי והמיוחד. למד עיצוב וציור במכללת אבני ובמכללת בית ברל אך את סגנונו הייחודי גיבש באופן אוטודידקטי בהשפעה רבה מהמרחב האורבני והדינמי של רחובות תל אביב-יפו.

 ניב תשבי, גינת לוינסקי:

ציור הקיר מציג דמות אנושית שוכבת, רובצת להנאתה בגינה. על הדמות פזורות יונים. הדימוי פתוח לפרשנות דואלית של המבקרים בגינה: הדמות ספק רובצת בשלווה במחיצת היונים – דימוי פסטורלי של רוגע בגינה. מנגד, היונים מתוארות כמי שמבקשות לנקר ולהעיר את הדמות ממנוחתה. כך ניתן לפתע לראות בה דמות עזובה השוכבת בסטאטיות ופסיביות. הדימוי משתלב ומתייחס לגינה ובו בזמן מהווה אלגוריה למצבה. יש הרואים בגינה השתקפות למצב המורכב בדרום העיר, זאת לצד פוטנציאל התרוממות, צמיחה ותוכניות להתחדשות. היונים הלבנות מפיחות מסר של תקווה.

ניב תשבי, יליד 1986, תושב תל אביב. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל.

KNOW HOPE, מקלט לוינסקי:

האמן KNOW HOPE צייר לאחרונה ציור קיר חדש במקום ציור קיר משנת 2019, שכבר היה ישן ובלוי, על קיר מקלט ספריית גינת לוינסקי. ספרייה זו מכילה אלפי ספרים במגוון שפות כך שכל תושבי האזור על שלל מוצאיו, יכולים למצוא שם ספר בשפתם. המקום מתפקד גם כמרכז קהילתי לתושבי האזור ומעניק מגוון של פעילויות לילדים ולמבוגרים.

בציור ניתן לראות מגדלור באמצע ים, מאיר את אורו הצהבהב ובחמשת קצוות קרניו – ציפור לבנה. כמו בציור כך גם במציאות, משמש המקום מגדלור של תרבות, עשייה וצמיחה, עבור תושבי הסביבה. לא בכדי בחר האמן את הדימוי למיקום הספציפי הזה. הוא הוסיף את הכיתוב באנגלית, שפת מולדתו, "WE ARE A BEACON", והוסיף שתי שפות מדוברות מהאזור. בכל מהלך פועלו האמנותי שואף האמן KNOW HOPE לקרב לבבות באמצעות יצירותיו ולרומם ערכים של שלום, אחווה ואהבת הזולת. ציור זה מביע ערכים אלה וכמו המגדלור – מכניס אור לשכונה.

KNOW HOPE הוא אמן רחוב ותיק וידוע, מהדור הראשון והבולט של אמני הרחוב בארץ. הוא החל את דרכו האמנותית ברחוב התל אביבי בשנת 2005 וכיום כבר מציג בתערוכות נחשבות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם.