היעד התל אביבי: 80 אחוזי הצבעה

תל אביב לא עוברת לנס ציונה, לא מתאחדת עם ראש העין ולא הופכת לבני ברק. היא רוצה להצביע כמוהן, ואפילו יותר. אחרי סדרת פוסטים שהצליחה לבלבל את הגולשים ולהזמין עיריות מכל הארץ לחגיגת עקיצות, עיריית תל אביב-יפו חשפה את המהלך: קמפיין לעידוד ההשתתפות בבחירות, עם יעד של 80% הצבעה.

בפוסט הסיום פנתה העירייה לשלוש הערים שכיכבו במהלך, התנצלה בקריצה על ההטרלה והבהירה שהעניין הוא אחוזים. את המסר הפנתה לכל בעלי זכות הבחירה בעיר, ללא קשר למפלגה שבה יבחרו.

מהדאחקה לקלפי

המהלך התחיל בהצעה לגולשים: "בואו נהיה נס ציונה", ובהמשך צירף לרשימת המודלים לחיקוי גם את ראש העין ובני ברק. בלי ההסבר שהגיע בסוף, היה קל לקרוא את הפוסטים כעוד בדיחה של עמוד העירייה. במבט על הרצף, הבחירה בערים מקבלת משמעות אחרת: בשלושתן נרשמו בבחירות האחרונות לכנסת שיעורי הצבעה רשמיים גבוהים מזה של תל אביב.

בינתיים, העיריות האחרות סיפקו לקמפיין מופע חימום. נס ציונה הזמינה את תל אביב לקפה, ירושלים הזהירה אותה מפני ריבאונד, ובאר יעקב חשדה שתל אביב פשוט מחפשת דרך להתקרב אליה. רמלה הציעה את השוק שלה, ונתיבות הזכירה שגם לה יש זכויות על המילה נס.

התל אביבים הביאו לשיחה את הקורקינטים, המדרכות, החניה והדוחות. אחרים זיהו מוקדם יותר את הכיוון: עיריית יהוד-מונוסון הצטרפה לדיון עם שיעור ההצבעה שלה בבחירות לכנסת ה-25.

אחרי חשיפת הקמפיין, הבדיחות קיבלו כתובת ברורה. העירייה השתמשה בתחרות בין ערים כדי לדבר על ההרגל המקומי החשוב מבחינתה ביום הבחירות: להגיע לקלפי.

המספרים שמאחורי שמות הערים

בבחירות 2022 עמד שיעור ההצבעה הרשמי בראש העין על 77.58%, בבני ברק על 76.53% ובנס ציונה על 74.70%. בתל אביב-יפו נרשמו 59.62%, לעומת 70.63% בכלל הארץ.

גם בשתי מערכות הבחירות שקדמו להן, ב-2020 וב-2021, שלוש הערים שהופיעו בקמפיין הקדימו את תל אביב בנתוני ההצבעה הרשמיים. זו אינה בחירה מקרית של שמות: מאחורי ההפתעה שבהצעה להיות עיר אחרת מסתתרת השוואה מספרית.

אבל כדי להבין את הקמפיין, צריך להכיר גם את הנתון שבו העירייה עצמה משתמשת.

למה העירייה מדברת על 72%

בפוסט החשיפה מציינת העירייה שיעור הצבעה של 72%. זהו נתון מעוגל התואם לחישוב המתוקן שפרסמה לאחר בחירות 2022: 72.1%.

הפער מול הנתון הרשמי נובע מבסיס החישוב. ועדת הבחירות משתמשת במספר בעלי זכות הבחירה הרשומים. העירייה חישבה גם אומדן המבוסס על בעלי זכות בחירה המתגוררים בעיר או שוהים בחו"ל פחות משנה ברציפות. לדבריה, הרישום הרשמי כולל גם ישראלים השוהים בחו"ל תקופות ארוכות ואנשים שלא עדכנו את כתובתם.

גם לפי החישוב העירוני יש מקום לשיפור: שיעור ההצבעה המתוקן עמד על 75.2% ב-2020, ירד ל-72.5% ב-2021 ול-72.1% ב-2022. יעד ה-80% גבוה ב-7.9 נקודות אחוז מהנתון המתוקן האחרון.

האתגר האמיתי מתחיל אחרי הלייק

בפוסט החשיפה העירייה מתארת ציבור מעורב ואכפתי, ומבקשת שהמעורבות הזאת תתבטא גם בהצבעה. היא אינה מסתפקת בהדבקת הפער מול נס ציונה: היעד שהציבה גבוה גם משיעורי ההצבעה הרשמיים שנרשמו ב-2022 בשלוש הערים ששימשו לה השראה.

בתגובות לפוסט הסיום כבר היו מי שהציעו לשאוף ל-100%, לצד מי שהמשיכו להזכיר לעירייה את בעיות היומיום. הפעם, לפחות, ברור על מה מתווכחים.

את תשומת הלב העירייה הצליחה להשיג. את התוצאה יצטרכו לספק הבוחרים.